מסכת מקוות פרק ח משנה ד-ה

ח,ד  נוכרית שפלטה שכבת זרע מישראל, טמאה; בת ישראל שפלטה שכבת זרע מנוכרי, טהורה.  האישה ששימשה את ביתה, וירדה וטבלה, ולא כיבדה את הבית–כאילו לא טבלה.  בעל קרי שטבל, ולא הטיל מים–כשיטיל את המים, טמא.  רבי יוסי אומר, בחולה ובזקן, טמא; בילד ובבריא, טהור.

 

ח,ה  נידה שנתנה מעות בפיה, וירדה וטבלה–טהורה מטומאתה, אבל טמאה היא על גב רוקה.  נתנה שערה בפיה, קפצה ידה, קרצה שפתותיה–כאילו לא טבלה.  האוחז באדם ובכלים, ומטבילן–טמאין; ואם מדיח את ידיו במים, טהורין.  רבי שמעון אומר, ירפה שיבואו בהן מים.  בית הסתרים, ובית הקמטים–אינן צריכין שיבואו בהן המים.