מסכת מקוות פרק ט משנה א-ב

ט,א  אלו חוצצין באדם–חוטי צמר, וחוטי פשתן, והרצועות שבראשי הבנות; רבי יהודה אומר, של צמר ושל שיער אינן חוצצין, מפני שהמים באין בהן.

 

ט,ב  קלקי הלב והזקן, ובית הסתרים באישה, לפלוף שחוץ לעין, וגלד שחוץ למכה, והרטייה שעליה, ושרף היבש, וגלדי צואה שעל בשרו, ובצק שתחת הציפורן, והמלמולין, וטיט היוון, וטיט היוצרין, וגץ יווני.  איזה הוא טיט היוון–זה טיט הבורות, שנאמר "ויעלני, מבור שאון–מטיט היוון" (תהילים מ,ג).  טיט היוצרין, כמשמעו; רבי יוסי מטהר בשל יוצרין, ומטמא בשל מריקה.  גץ יווני–אלו יתדות הדרכים, שאין טובלין בהן ולא מטבילין.  ושאר כל הטיט, מטבילין בו כשהוא לח.  לא יטבול בעפר שעל רגליו.  לא יטביל את הקומקמוס בפחמין, אלא אם כן שיפשף.