הלילה האהוב על אלוקים

מה הסוד של ליל הסדר? מדוע
אדם כל כך מוגן עד שהוא אפילו
לא צריך לקרוא קריאת שמע לפני
שהולך לישון? ולמה הלילה הזה
אהוב על אלוקים מכל הלילות?

"הלילה הזה שמור ומוגן מכל כוחות הרוע" (רמ"א, שולחן ערוך, או"ח תפ"א, ב).

התורה מתארת את ליל הסדר כ"ליל שימורים" (שמות יב, מב), כאשר אלוקים הוציא בעצמו את ילדיו אהוביו בני ישראל ממצרים. המדרש מסביר זאת בשתי דרכים: הראשונה, זהו לילה "שמור", מכיוון שהשם שחרר את ישראל משעבוד ביום ט"ו בניסן, ושמר את אותו לילה לגאול את בניו גם בעתיד (ילקוט שמעוני, בא). השנייה, זהו לילה "מגן" (שם), מכיוון שנוכחותו של השם, השכינה הקדושה, מבריחה את כל המזיקים, כוחות החושך והרוע.

"ליל שימורים" אינו רק הטפות ודרשות (ואוכל), הוא מעוגן בהלכה היהודית. הקיצור "שולחן ערוך" (קי"ט, ט) מסביר איך לקיים את החלק האחרון של הסדר, ואומר: אחרי ברכת המזון, מוזגים כוס רביעית. ועל פי המנהג, פותחים את הדלת להזכיר שזהו ליל שימורים ולכן איננו מפחדים משום דבר, שהרי השם שומר.

מהו הסוד של ליל הסדר? מדוע אדם כל מוגן ושמור עד שהוא אפילו לא צריך לקרוא "קריאת שמע" לפני שהולך לישון?

המשל הבא יסביר לנו:

המלך רתח מזעם על משרתיו. אחד שפך את יינו הטוב והמשובח של המלך על גלימת הקטיפה הלבנה שלו. השני "המתיק" למלך את התה עם שלוש כפיות מלח במקום סוכר. השלישי השאיר סיכה כואבת בשרוול החולצה החדשה של המלך, שדקרה את הוד מלכותו. ענן קודר של זעם ותחושה לא טובה ריחף מעל לארמון. המשרתים רעדו מפחד, ובעצם מי לא, כשהמלך רותח מזעם…

משרתו הנאמן ציווה לקרוא מיד לנגני הארמון. המלך אהב מאוד מוסיקה, במיוחד את הענוגה והמענגת של נגניו האהובים. "לכו מיד אל חדרו של המלך והתחילו לנגן. אל תפסיקו לרגע גם אם האצבעות שלכם יפלו! רק אתם יכולים להרגיע את המלך", אמר המשרת הנאמן בבהילות.

עיני כל היו נשואות אל המוסיקאים המלכותיים: הכינור צחק בזמן שהצ’לו בכה, הכנרית הלכה על קצות האצבעות באוקטאבות הגבוהות, ואילו כינור הבס שמר על קצב קבוע שהרגיע את נשמתו של המלך. מוקסם מהניגון, למרות המתח והזעם, המלך הניח בצד את כל ענייניו רק כדי ליהנות במלוא מובן המילה (והצליל) מהמוסיקה. בסופו של דבר, חיוך עלה על פניו הזועפות של המונרך.

המוסיקאים הצילו את היום. המלך לא רק שמחל למשרתיו, אלא הכריז על יום חג בארמון שכל כולו לכבוד הרביעייה המוסיקאלית המלכותית שלו.

ארבעת הנגנים מסמלים את ארבעת הבנים בהגדה. בליל הסדר, גם הרשע, התם וזה שאינו יודע לשאול – כולם מתקבצים ומצטרפים לאחיהם החכם בשירה, בהלל ושבח להשם ומספרים את סיפור יציאת מצרים, השעבוד והגאולה. "מוסיקה" שכזאת, כשכל ארבעת הבנים ביחד, עושה נחת רוח עצומה להשם, מלך מלכי המלכים!

בליל הסדר, כל יהודי מדבר עם השם. רבי נחמן מברסלב אומר: "כשאחד מישראל רוצה לדבר עם השם יתברך לפרש שיחתו לפניו יתברך, אזי השם יתברך משליך כל ענייניו וכל הגזירות שרוצה לגזור, חס ושלום, וכל העסקים שלו שהוא יתברך עוסק בהם כביכול, והוא משליך הכל ופונה עצמו רק לזה האיש שרוצה לדבר עמו ולפרש שיחתו לפניו לבקש מאיתו שיעזרהו להתקרב אליו יתברך" (שיחות הר"ן ע).

לאור דבריו של רבי נחמן, מובן מדוע ליל הסדר נקרא "ליל שימורים", מכיוון שכל עם ישראל עסוקים באמירת תודה והלל להשם סביב שולחן הסדר, ושרים ומשבחים אותו. כל פמליה של מעלה מגיעה לשמוע את סיפור יציאת מצרים. השם מעניק את לבניו האהובים, עם ישראל, את נוכחותו ושמירתו עליהם, ומקשיב לכל המילים המתוקות שהם אומרים סביב שולחן הסדר. המזיקים לא מעיזים להראות את פרצופם בלילה הקדוש הזה.

אדם יכול להפוך כל לילה ל"ליל שימורים" בעזרת טיהור פשוט של ליבו – בתפילה האישית, ההתבודדות. רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו שכאשר יהודי מבקש לדבר עם השם, השם משליך את כל עיסוקיו וענייניו, את כל הגזירות ח"ו – ומקשיב לו. בעזרת מעלת הדיבור עם השם, אנו מחישים את היום בו כולם יתקבצו בארץ ישראל ונזכה לגאולה השלמה של עמנו, במהרה אמן.

* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס", ב- www.lazerbrody.net