סיום רוחני

כאשר אדם צומח ברוחניות שלו,
איך הוא יודע את זה? האם מישהו
חגג פעם סיום רוחני? בגשמיות,
קל מאוד לסמן ‘וי’ בתוך המשבצת.
אז איך עושים את זה ברוחניות?

מזל טוב! הגעתם לסיום, ואתם מלאי התרגשות. ‘העתיד מאיר למשכילים ולאחראים’ – אומר הנואם מעל בימת הנאומים, ואתם מאוד שמחים לומר שלום, ולעת עתה גם לא להתראות, לציונים ולתקופה מלאה בניירת, לפחות לזמן הקרוב.

כשאתם מסיימים את הלימודים בבית הספר, זה ברור שזה חלק מהתהליך. אי אפשר לפספס אותו, את השמחה המתלווה אליו. השמחה הזו ליוותה אתכם בכל פעם, גם כשסיימתם כיתה ג ועליתם לכיתה ד.

אבל איך אתם יודעים אם סיימתם שלב רוחני מסוים ועליתם לשלב הבא?

תחשבו על זה. כאשר אתם גדלים ברוחניות, איך אתם יודעים את זה? האם מישהו חגג פעם סיום רוחני? הרי ישנם אינסוף שלבים בצמיחה הרוחנית, נכון? אז איך אתם יכולים לדעת, למשל, שסיימתם שלב (השגתם מידה כלשהי, השגתם תובנה רוחנית עצומה) ועברתם לשלב הבא?

פשוט מאוד. החיים נעשים קשים יותר. התמודדויות, קשיים, מה שכסדר כבר לא כסדר… אתם יודעים. כי בחיים, יש מכלול פרטים יומיומיים ואינסופיים שהופכים את הדרך למשטח די מחליק.

כאימהות אנו עסוקות רוב הזמן בטיפול בהמון, אבל ממש המון, פרטים כדי לשמור על המשפחה נקייה ובריאה, וזה עוד בלי לשאול את השאלה – מה עם השפיות שלנו? ברוב הזמן יש לנו לוח זמנים ודרכים בעשיית דברים שאנחנו מצליחות להוציא אל הפועל, פחות או יותר. אבל האם חשבתן פעם על: ‘מה לא בסדר אתי? למה נראה לי שאני לא מצליחה לטפל בזה כמו תמיד?… ואז אתן חושבות לרגע ומגלות, ‘אה.. כן, יש לי עוד ילד’. או ש’חזרתי לעבודה’. או ש’חצי מהשבוע השקעתי בפרויקט מסוים’… כן, תמצאו המון סיבות (ופרטים).

לפעמים אנו רואים את הדינאמיקה הזאת יותר ברמה האישית.

ג’ינס, חברה שלי, גילתה שהשנים הראשונות של חיי הנישואין שלה היו מאתגרות מאוד. ג’ניס היא אישה חכמה ומבריקה, במקצועה היא פרופסור באחת האוניברסיטאות המוכרות. היא נשואה לאדם חם ולבבי, דני, רופא שיניים במקצועו. אולי בגלל העובדה שהיא גדלה ב’סביבה יבשה’ היא נמשכת ללבביות והחמימות של דני, בעלה, ולאישיותו הדינמית. היא רצתה קשר כל כך קרוב אתו, אבל סגנון התקשורת שלהם היה מאוד שונה. שניהם עמלו רבות בבניית חיי המשפחה. הם באמת השקיעו בתא המשפחתי ובזוגיות שלהם בשנים הראשונות. עם השנים שחלפו הם פשוט היו המומים לגלות את ההישגים הנפלאים אליהם הגיעו. הם ממש לא תיארו לעצמם שאלה ההישגים שיהיו מנת חלקם.

אבל לא מזמן ג’ניס התקשרה אלי וסיפרה לי שחיי הנישואין קצת, איך אומרים, חורקים, והיא לא מבינה מה קרה? מה השתנה? אחרי שחקרה ובדקה היא גילתה שלא היו גורמים קיצוניים שיכלו לזעזע את סירת הזוגיות שלהם. היא הרגישה כמו כישלון מהלך על שתי רגליים. אחרי שנים של בחינה עצמית, השקעה ועבודה רגשית מתישה ומפרכת היא הרגישה שהם חוזרים לנקודת ההתחלה. או אז החלו המחשבות לנקר במוחה והיא החלה לתהות אם כל ההשקעה והעבודה הייתה לחינם, אם בכלל הייתה שווה את המאמץ, כי היא לא רואה שום מוצא באופק.

אחרי מחשבה עמוקה בדבריה… ברכתי אותה.

"ג’ניס, יקירתי, בשנים הראשונות גדלתם כל כך ביחד. את יודעת את זה. ולמרות שאת מצוברחת עכשיו, ההשקעה של ליבך הולידה פירות רבים. זה כמו תלמיד בשנה השלישית שלא יפספס שום סילון מים גם אם הפסגה נראית קצת יבשה ואולי גם קצת מעופשת, אחרי הכל, הצמיחה שלך לא קמלה. אבל עכשיו, את ובעלך מבוגרים וחכמים, וגם, אנשים מורכבים יותר. סיימתם בית ספר יסודי ועכשיו אתם נכנסים בשערי בית הספר ללימודים גבוהים יותר. אם תמשיכו לגדול ולהשקיע ביחד תוכלו ליצור כפרים שלמים בזוגיות שלכם, באזורים לא מיושבים, מקומות בהם לא דרכה רגל אדם. לא נכשלתם וגם לא חזרתם אחורנית, אתם פשוט מוכנים לשלב הבא".

רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו, בדבריו המבוססים על הגמרא (מסכת סוכה נב), שככל שאדם גדול יותר כך גם יצרו הרע גדול יותר. זה אומר, שכאשר אתם גדלים, כך גם הכוחות הרוחניים שמתנגדים לצמיחה הרוחנית/זוגית/כללית שלכם גדלים. זה כמו במשחק וידאו: זכיתם לסיים שלב מסוים? יפה. אבל זה לא הסוף, עכשיו אתם צריכים לעבור לשלב הבא, ואז זה נעשה יותר מאתגר. עם משחק הטטריס של ילדיי אני די מסתדרת ומתקדמת משלב לשלב, עד שהמסך ‘מפיל’ עוד ועוד לבנים בקצב מסחרר שאני לא מצליחה לעמוד בו.

נראה שהחיים גם הם כך. ישנן תקופות בהן, כך נראה, הדברים נמצאים תחת שליטה. אבל יש גם את הזמן שבו לא משנה מה תעשו, זה מרגיש כאילו אתם רצים במרתון על חול טובעני. זה לא אומר שנכשלתם. זה אומר שעליתם, גדלתם. דמיינו את עצמכם כמרים משקולות רוחני. ברגע שזכיתם להשיג שלב מסוים, המאמן שלכם יקשה עליכם וייתן לכם להרים משקולת כבדה יותר. אולי זה יהיה קשה, אבל אתם סופר גיבורים רוחניים שיכולים לעשות את זה.

אנו חוגגים סיום, אבל לא מבכים אותו (וחלילה לא ‘מתאבלים’ עליו). הפנמנו את המסר, השיעורים, הלקחים שהיו לו בשלב הקודם, אז ממשיכים הלאה. לאורך כל החיים אנו שותלים את הזרעים בלב שלנו, וקוצרים את הצמיחה הרוחנית העצומה מתוך התנסויות וקשיים, שבסופו של דבר, היו כדאיים.

אז בפעם הבאה כשהדברים נעשים קשים, בחיי הנישואין או בכל תחום בחיים, תפרגנו לעצמכם עם איזו מסיבת סיום רוחני.