בגן האמונה המבואר עמוד לא

בגן האמונה המבואר עמוד לא

עוֹד מוּבָא עַל עִנְיָן זֶה בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ" (שְׁמוֹת ל"ג). דְּהַיְנוּ, שֶׁבִּקֵּשׁ לָדַעַת אֶת דַּרְכֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל בְּרִיּוֹתָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה" (דְּבָרִים י’).
בְּדֶרֶךְ עֲלִיָּתוֹ הָהָרָה רָאָה מֹשֶׁה מִקְרֶה תָּמוּהַּ. אָדָם אֶחָד בָּא לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַמַּעְיָן, וְכַאֲשֶׁר הִתְכּוֹפֵף לִשְׁתּוֹת, נָפַל לוֹ בְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁ אַרְנָק מָלֵא בְּכֶסֶף, וְהוּא הָלַךְ לוֹ. רַק הָלַךְ זֶה, בָּא אָדָם שֵׁנִי לִשְׁתּוֹת מִן הַמַּעְיָן, וּמָצָא אֶת אַרְנָקוֹ שֶׁל הָרִאשׁוֹן. לָקַח אוֹתוֹ וְהָלַךְ לוֹ. הָלַךְ הַשֵּׁנִי, וּבָא אָדָם שְׁלִישִׁי לִשְׁתּוֹת מִן הַמַּעְיָן. עוֹדֶנּוּ שׁוֹתֶה, חָזַר הָרִאשׁוֹן לְחַפֵּשׂ אֶת אַרְנָקוֹ, וְהִנֵּה אֵין אַרְנָק. אָמַר לוֹ הָרִאשׁוֹן לַשְּׁלִישִׁי: אַתָּה מָצָאתָ אַרְנָקִי! אָמַר לוֹ: לֹא מָצָאתִי כְּלוּם! עָמַד עָלָיו הָרִאשׁוֹן וַהֲרָגוֹ.
כְּשֶׁרָאָה כָּךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, תָּמַהּ, וְאָמַר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ". כָּךְ וְכָךְ רָאִיתִי, וְתָמַהְתִּי: מַדּוּעַ הַשֵּׁנִי שֶׁמָּצָא אֶת הָאֲבֵדָה הִרְוִיחַ? וְאִלּוּ הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלֹּא מָצָא כְּלוּם – מֵת.
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל מַה שֶּׁרָאִיתָ – אֱמֶת! בַּעַל הָאַרְנָק הָרִאשׁוֹן גָּנַב אֶת הָאַרְנָק מֵהַשֵּׁנִי שֶׁמְּצָאוֹ, וּבְסַךְ הַכֹּל בָּא בַּעַל הָאַרְנָק הָאֲמִתִּי, וּמָצָא אֶת מַה שֶּׁנִּגְנַב מִמֶּנּוּ. וְהַשְּׁלִישִׁי שֶׁנֶּהֱרַג, רָצַח אֶת אָבִיו שֶׁל הָרִאשׁוֹן, וְהָרִאשׁוֹן לֹא יָדַע מִזֶּה. וְעַכְשָׁו זִמַּנְתִּיו לְיָדוֹ שֶׁל הָרִאשׁוֹן, שֶׁיַּהַרְגֵהוּ וְיִגְאַל אֶת דַּם אָבִיו. וְזֶהוּ מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "וְהָאֱלֹקִים אִנָּה לְיָדוֹ" – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמֵּן אֶת הַחַיָּבִים מִיתָה לָמוּת בְּיַד גּוֹאֲלֵי הַדָּם.
רוֹאִים אָנוּ מִמִּדְרָשִׁים אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ הַשְׁגָּחָה מְדֻיֶּקֶת עַל כָּל הַמִּקְרִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְלֹא בִּכְדִי מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּמִּלָּה "תְּאוּנָה", שֶׁשָׁרְשָׁהּ "אִנָּה" – הַמִּלָּה עַצְמָהּ מוֹרָה עַל הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל הַדָּבָר. שֶׁכָּל תְּאוּנָה מְזֻמֶּנֶת עַל יְדֵי הַבּוֹרֵא בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית עַל פִּי חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל מַעְלָה. וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "וְהָאֱלֹקִים אִנָּה לְיָדוֹ". וּפֵרַשׁ רַשִׁ"י – מִלְּשׁוֹן "לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה".
בְּמֶשֶׁךְ חַיֵּי הָאָדָם הוּא נִתְקָל בְּהַרְבֵּה מִקְרִים הַנִּרְאִים חַסְרֵי צֶדֶק לְגַמְרֵי. אוּלָם זֶה רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת כָּל הַתְּמוּנָה. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָלַךְ לִרְאוֹת הַצָּגָה, וְאִחֵר מְאֹד. כְּשֶׁנִּכְנַס, כְּבָר הָיְתָה הַהַצָּגָה קְרוֹבָה לְסוֹפָהּ. וְהִנֵּה הוּא רוֹאֶה עַל הַבָּמָה, שֶׁאֶחָד עוֹמֵד וּמַכֶּה אִשָּׁה מַכּוֹת נִמְרָצוֹת. מִיָּד נִפְלְטָה מִפִּיו קְרִיאָה: רָשָׁע מְרֻשָּׁע! מַה זֶּה? לְהַכּוֹת כָּךְ אִשָּׁה מִסְכֵּנָה?!
הִסָּה אוֹתוֹ אֶחָד מֵהַצּוֹפִים וְאָמַר לוֹ: שְׁשְׁשְׁ… שְׁתֹק! אִם הָיִיתָ רוֹאֶה אֶת הַהַצָּגָה מִתְּחִילָתָהּ, הָיִיתָ מֵבִין שֶׁהַמַּכּוֹת הַלָּלוּ זֶה מְעַט מְאֹד, בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁהַמִּרְשַׁעַת הַזֹּאת עָשְׂתָה לוֹ…
כָּךְ הוּא הָאָדָם, הַמֻּגְבָּל בִּרְאִיָּתוֹ, וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶלָּא חֶלְקִיק קָטָן מִכָּל הַתְּמוּנָה כֻּלָּהּ. הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת כָּל הֶעָבָר שֶׁל כָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה, וּמֶה עָבְרָה בְּגִלְגּוּלִים קוֹדְמִים, וְאֵיזֶה חֶשְׁבּוֹנוֹת הִיא בָּאָה לִסְגֹּר בְּגִלְגּוּל זֶה. וְכֵן אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַתְּנָאִים שֶׁל חַיֵּי כָּל אָדָם וְאָדָם; מַדּוּעַ הָאֶחָד יֵשׁ לוֹ כָּזֶה חִסָּרוֹן, וְהַשֵּׁנִי יֵשׁ לוֹ תְּנָאֵי חַיִּים כָּאֵלֶּה וְכוּ’.
אֲבָל לוּ הָיוּ לָאָדָם עֵינַיִם לִרְאוֹת, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּחֶשְׁבּוֹן מְדֻיָּק וּבְצֶדֶק וּבְרַחֲמִים, וְלֹא הָיוּ לוֹ שׁוּם שְׁאֵלוֹת.

שְׁלִיחוּת

אָדָם בָּא לָעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁלִיחוּת. חַיָּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינָם חַיֵּי קֶבַע, אֶלָּא מַתְחִילִים וּמִסְתַּיְּמִים לְפִי הַתִּקּוּן וּלְפִי הַשְּׁלִיחוּת שֶׁלּוֹ. כַּאֲשֶׁר אָדָם מֵת, אֲפִלּוּ שֶׁזֶּה נִרְאֶה מֵחֲמַת תְּאוּנָה וְכַדּוֹמֶה – זֶה בִּגְזֵרַת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, בְּדִיּוּק בַּזְּמַן וּבָאֹפֶן שֶׁהַבּוֹרֵא קָבַע. יֵשׁ אֶחָד שֶׁבָּא לָעוֹלָם הַזֶּה לִחְיוֹת שִׁבְעִים שָׁנָה וְאֶחָד לְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְאֶחָד לְחָמֵשׁ שָׁנִים וְכַדּוֹמֶה. יֵשׁ אֶחָד שֶׁנִּגְזַר עָלָיו שֶׁלֹּא יְמַלֵּא אֶת יָמָיו, וּלְעֻמָּתוֹ יֵשׁ שֶׁמּוֹסִיפִים לוֹ עַל שְׁנוֹתָיו וְכוּ’ וְכוּ’. וְיֵשׁ בָּזֶה חִלּוּקִים רַבִּים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם נִסְתָּרִים – זְכֻיּוֹת וְחוֹבוֹת, גִּלְגּוּלִים קוֹדְמִים, וְעוֹד.