בגן האמונה המבואר עמוד שה

בגן האמונה המבואר עמוד שה

פֶּרֶק חֲמִישִׁי – כֵּיצַד זוֹכִים לֶאֱמוּנָה?

בְּפֶרֶק זֶה נָבִיא בְּעֶזְרַת ה’ יִתְבָּרַךְ עֵצוֹת שׁוֹנוֹת, שֶׁעַל יָדָם זוֹכִים לֶאֱמוּנָה.

הַכְּתֹבֶת הַנְּכוֹנָה

אָדָם צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֱמוּנָה.
מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי שֶׁבָּא לִפְנֵי הָרַב מְחַבֵּר הַסֵּפֶר, וְשָׂח לוֹ אֶת צַעֲרוֹ – שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְּאָגוֹת וּפְחָדִים. אָמַר לוֹ הָרַב, שֶׁדַּאֲגוֹתָיו וּפְחָדָיו נוֹבְעִים מֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָה. עָנָה הַיְּהוּדִי וְאָמַר: אֱמוּנָה?! דַּוְקָא זֶה לֹא חָסֵר לִי.
אָמַר לוֹ הָרַב: אָמְנָם, יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם, אֲבָל חֲסֵרָה לְךָ אֱמוּנָה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית – שֶׁאַתָּה בְּיָדַיִם טוֹבוֹת, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, זֶה מֵה’ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתְךָ הַנִּצְחִית. אָדָם שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, אֵין לוֹ שׁוּם פַּחַד וּדְאָגָה, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה – זֶה לְטוֹבָה. הַדְּאָגָה וְהַפַּחַד נוֹבְעִים מֵהַמַּחֲשָׁבָה שֶׁיִּהְיֶה רַע, וְזֶה נֶגֶד הָאֱמוּנָה שֶׁכָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה – יִהְיֶה רַק לְטוֹבָה. יֵשׁ מִי שֶׁמְּפַחֵד מִמַּחֲלָה מְסֻיֶּמֶת, אוֹ שֶׁמִּישֶׁהוּ יַזִּיק לוֹ, אוֹ שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ עַיִן הָרָע וְכַדּוֹמֶה; אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְּאָגוֹת: שֶׁמָּא לֹא תִּהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה, אוֹ שֶׁיְּפַטְּרוּ אוֹתוֹ מֵהָעֲבוֹדָה וְכַדּוֹמֶה. פְּחָדִים וּדְאָגוֹת אֵלּוּ נוֹבְעִים מֵחֹסֶר אֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּיָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשֶׁכָּל מַה שֶּׁה’ עוֹשֶׂה – לְטוֹבָה הוּא עוֹשֶׂה.
שְׁאָלוֹ הַיְּהוּדִי: אִם כֵּן, מַה לַּעֲשׂוֹת? אֵיךְ אֶזְכֶּה לֶאֱמוּנָה?
עָנָה לוֹ הָרַב: תְּבַקֵּשׁ מֵה’ יִתְבָּרַךְ – תֵּן לִי אֱמוּנָה. תֵּן לִי לְהַאֲמִין, שֶׁכָּל מַה שֶּׁיִּקְרֶה אִתִּי, הַכֹּל לְטוֹבָתִי. זַכֵּנִי לָדַעַת, שֶׁאֲנִי בַּיָּדַיִם שֶׁלְּךָ, וְכָל מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה אִתִּי, הַכֹּל לְטוֹבָה. וְזַכֵּנִי לָדַעַת, שֶׁאֵין יִסּוּרִים בְּלֹא עָווֹן. וְאִם בִּרְצוֹנִי לִהְיוֹת טוֹב, וַאֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לַעֲסֹק בַּתִּקּוּן שֶׁל עַצְמִי, לֹא תָּבִיא עָלַי שׁוּם רָעָה.
עָנָה אוֹתוֹ יְהוּדִי וְאָמַר: וְכִי אֲנִי יָכוֹל לְבַקֵּשׁ מֵה’ יִתְבָּרַךְ אֱמוּנָה?!
אָמַר לוֹ הָרַב: וְכִי יֵשׁ לְךָ כְּתֹבֶת אַחֶרֶת אוֹ מָקוֹר אַחֵר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אֱמוּנָה? הֲרֵי הַכֹּל מֵה’ יִתְבָּרַךְ, וְגַם אֱמוּנָה מְקַבְּלִים מֵה’ יִתְבָּרַךְ. וְאִם חֲסֵרָה לְךָ אֱמוּנָה, תְּבַקֵּשׁ מֵה’ יִתְבָּרַךְ: תֵּן לִי אֱמוּנָה בְּךָ, תֵּן לִי אֱמוּנָה, שֶׁאַתָּה הוּא הַמְפַרְנֵס, וְשֶׁאַתָּה הוּא הָרוֹפֵא כָּל בָּשָׂר. תֵּן לִי אֱמוּנָה, שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדְּךָ, וְשֶׁשּׁוּם אָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַזִּיק לִי אוֹ לִנְגֹּעַ בְּמַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לִי וְכוּ’. וּבְכָל פַּעַם שֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ אֵיזוֹ דְּאָגָה אוֹ פַּחַד, תְּבַקֵּשׁ מֵה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתֵּן לְךָ אֱמוּנָה לְפִי הָעִנְיָן.
דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: "ה’ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי". פֵּרַשׁ הַ’מְצֻדַּת צִיּוֹן’: "אַתָּה עוֹרַרְתָּ לִבִּי לְהַאֲמִין בְּךָ". דָּוִד הַמֶּלֶךְ יָדַע, שֶׁאֶת הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ הוּא קִבֵּל מֵה’ יִתְבָּרַךְ, וְהוֹדָה לוֹ עַל כָּךְ. אִם כֵּן, כָּל אָדָם צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה, הוּא צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לַבּוֹרֵא עַל כָּךְ. וְאִם חֲסֵרָה לוֹ אֱמוּנָה, הוּא צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַבּוֹרֵא, שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֱמוּנָה.
כָּל נִבְרָא – יֵשׁ בּוֹ נְקֻדַּת אֱמוּנָה, וְלוּ הַקְּטַנָּה בְּיוֹתֵר. וּמִנְּקֻדַּת הָאֱמוּנָה הַזּוֹ, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם, צָרִיךְ הוּא לְדַבֵּר עִם הַבּוֹרֵא, וְכָךְ לְפַתֵּחַ אֶת אֱמוּנָתוֹ. כִּי כָּל שִׂיחָה עִם הַבּוֹרֵא הִיא בְּעַצְמָהּ אֱמוּנָה, אֲפִלּוּ אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ בְּפֵרוּשׁ אֱמוּנָה. וּבְוַדַּאי כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁים מֵהַבּוֹרֵא דְּבָרִים, צְרִיכִים בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בַּחַיִּים, וְהוּא הָאֱמוּנָה.
הַצַּדִּיק רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֵב זי"ע כָּתַב סֵפֶר עַב כֶּרֶס שֶׁל תְּפִלּוֹת, שֶׁהֵם רַק תַּמְצִית מֵהַתְּפִלּוֹת וּמֵהַבַּקָּשׁוֹת הָרַבּוֹת, שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי חַיָּיו. וְכָל הַמְעַיֵּן הֵיטֵב בְּאוֹתָן תְּפִלּוֹת, יִרְאֶה שֶׁהוּא מַרְבֶּה לְבַקֵּשׁ יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר עַל הָאֱמוּנָה. וּבְפֵרוּשׁ מְבַקֵּשׁ שָׁם: ‘רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן לִי אֱמוּנָה!’ וְעוֹד לְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה. וּצְרִיכִים לִזְכֹּר, שֶׁאוֹתוֹ צַדִּיק הָיָה בְּנָם שֶׁל קְדוֹשִׁים, וְגָדַל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. הִתְחַתֵּן בְּגִיל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה; לֹא הָיָה מֵרִים עֵינָיו מֵאַרְבַּע אַמּוֹתָיו, אֲפִלּוּ בְּחֶדֶר סָגוּר! וְהָיָה בָּקִי בְּשַׁ"ס וּבְפוֹסְקִים כְּבָר בִּצְעִירוּתוֹ. הָיָה גָּאוֹן מְקֻבָּל וּמְלֻמָּד בְּכָל תְּחוּמֵי הַתּוֹרָה, וְהוּא מַמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב וְכוּ’. וּבְכָל זֹאת, אָנוּ רוֹאִים שֶׁהִרְבָּה לְבַקֵּשׁ יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר עַל הָאֱמוּנָה!