בגן האמונה המבואר עמוד עג

בגן האמונה המבואר עמוד עג

אֵין אֲשֵׁמִים

אֵין בָּעוֹלָם טָעוּת גְּדוֹלָה יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר לְהַאֲשִׁים אֲחֵרִים בַּצַּעַר שֶׁלְּךָ. בָּרֶגַע שֶׁהָאָדָם מַאֲשִׁים מִישֶׁהוּ בַּיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ – יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה – זֶהוּ פְּגָם גָּדוֹל מְאֹד בֶּאֱמוּנָה. דָּבָר זֶה גּוֹרֵם, שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מֵסִיר אֶת הַשְׁגָּחָתוֹ מֵעָלָיו, וְהוּא אַף נוֹתֵן אוֹתוֹ בְּיַד אוֹתוֹ אָדָם שֶׁהוּא מַאֲשִׁים.
מַה שֶּׁמִּתְרַחֵשׁ בְּרֹאשׁוֹ וּבְלִבּוֹ שֶׁל אָדָם אֻמְלָל זֶה הוּא אַחַת מִכַּמָּה אֶפְשָׁרֻיּוֹת:
בַּמִּקְרִים שֶׁאֵין לוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת נֶגֶד הַמְצֵרִים לוֹ, כְּגוֹן: בַּנְקִים, רָשֻׁיּוֹת, שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים וְכַדּוֹמֶה, הוּא נוֹפֵל לְיֵאוּשׁ גָּמוּר. וְיֵשׁ שֶׁמַּגִּיעַ אַף לְמַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הִתְאַבְּדוּת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, מִשּׁוּם שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁבְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה ה’ יִתְבָּרַךְ לֹא יָכוֹל לַעֲזֹר לוֹ.
וְאִם הַמֵּצֵר לוֹ הוּא סְתָם אָדָם כְּמוֹתוֹ, כְּגוֹן: אִשְׁתּוֹ, שָׁכֵן, שֻׁתָּף וְכַדּוֹמֶה, אֲזַי כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה הוּא עָסוּק בְּמַחֲשָׁבוֹת: "אֲנִי אֶשְׁלַח לוֹ אֶת פְּלוֹנִי שֶׁיַּשְׁפִּיעַ עָלָיו"; אוֹ: "אֲנִי אֶתְנַקֵּם בּוֹ"; אוֹ: "אֲנִי אֶעֱשֶׂה לוֹ כָּךְ וְכָךְ"; אוֹ: "אֲנִי אֶשְׁלַח לוֹ בִּרְיוֹנִים", וְכוּ’ וְכוּ’. הוּא לֹא נִרְדָּם בַּלֵּילוֹת, וְנַפְשׁוֹ סוֹעֶרֶת, רֶגַע חוֹשֵׁב כָּךְ, וְרֶגַע כָּךְ. וְהוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְכָל מִינֵי מַצָּבִים שְׁפֵלִים שֶׁל חֲנֻפָּה וְשֶׁל הִתְרַפְּסוּת, אוֹ שֶׁל כַּעַס וְשֶׁל אַכְזָרִיּוּת, שֶׁל שִׂנְאָה וְשֶׁל נְקָמָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְאַף עָלוּל לִגְרֹם צַעַר אוֹ נֵזֶק לְאוֹתוֹ אָדָם, שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁהוּא סִבַּת כָּל צָרוֹתָיו, וְלַהֲפֹךְ מִנִּרְדָּף לְרוֹדֵף. וְאָז אוֹי לוֹ וּלְנַפְשׁוֹ. כִּי עַל יְדֵי זֶה יְעוֹרֵר אֶת כַּעְסוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא, וְיִפְתְּחוּ לוֹ חֶשְׁבּוֹן חָדָשׁ נוֹסָף לַחֶשְׁבּוֹן, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִשְׁלְחוּ לוֹ יִסּוּרִים אֵלּוּ.
נִמְצָא שֶׁהַיִּסּוּרִים וְהַמְרִירוּת שֶׁל אָדָם שֶׁמַּאֲשִׁים אֲחֵרִים, הֵם קָשִׁים מִנְּשׂוֹא, וְהוּא מַרְגִּישׁ, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם מוֹצָא לְהִגָּאֵל מִיִּסּוּרָיו. מֵאַחַר שֶׁלְּדַעְתּוֹ הַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּאִים מִבְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים, וְאֵין לוֹ שׁוּם שְׁלִיטָה אוֹ הַשְׁפָּעָה עֲלֵיהֶם. אִם כֵּן, מַה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת?
אֲבָל צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע, שֶׁיֵּשׁ וְיֵשׁ לוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת. הַחַיִּים שֶׁלּוֹ בַּיָּדַיִם שֶׁלּוֹ, וְלֹא בַּיָּדַיִם שֶׁל אֲחֵרִים. כִּי זֶה בַּיָּדַיִם שֶׁלּוֹ לִפְנוֹת וּלְדַבֵּר עִם בַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהוּא הַקּוֹבֵעַ הַיְחִידִי לְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לוֹ בַּחַיִּים. וּמִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ יוּכַל לְקַבֵּל אֶת כָּל הַטּוֹב וְאֶת הַיְשׁוּעוֹת שֶׁצָּרִיךְ.
וְכַּאֲשֶׁר יִפְנֶה אֶל הַבּוֹרֵא, וִיבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּמְחַל לוֹ עַל הֶעָוֹן, שֶׁבִּגְלָלוֹ בָּאוּ לוֹ הַיִּסּוּרִים הַלָּלוּ, אֲזַי לֹא זֹאת בִּלְבַד שֶׁיַּפְסִיק אוֹתוֹ אָדָם לְצַעֵר אוֹתוֹ, אֶלָּא גַּם יַהֲפֹךְ לוֹ לְאוֹהֵב נֶאֱמָן. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר חוֹבַת הַלְּבָבוֹת (שַׁעַר הַבִּטָּחוֹן): "וְיִזְכֹּר בְּלִבּוֹ, שֶׁתּוֹעַלְתּוֹ וְנִזְקוֹ הֵם בְּיַד הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה. וְאִם יִהְיוּ בְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים סִבָּה לְהֶזֵּקוֹ, יַחְשֹׁב עֲלֵיהֶם טוֹב, וְיַחְשֹׁד בְּעַצְמוֹ וּבְמַעֲשָׂיו הָרָעִים. וְיִתְחַנֵּן אֶל הָאֱלֹהִים, וִיבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו לְכַפֵּר עֲווֹנוֹתָיו. וְאָז יָשׁוּבוּ אוֹיְבָיו לֶאֱהֹב אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּרְצוֹת ה’ דַּרְכֵי אִישׁ, גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ" (מִשְׁלֵי ט"ז ז’).

אֶפְשָׁר לַעֲזֹר?

אָדָם שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לִלְמֹד אֱמוּנָה, אִי אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוּא רוֹצֶה שֶׁיַּעַזְרוּ לוֹ עַל פִּי הַהֲבָנָה הַמֻּטְעֵית שֶׁלּוֹ. כְּגוֹן: עַל יְדֵי הִשְׁתַּדְּלוּת אֵצֶל אֲנָשִׁים, גִּלְגּוּל חוֹבוֹת, הַפְעָלַת כֹּחַ, אִיּוּמִים, חֲנֻפָּה וְכַדּוֹמֶה. וּמֵאַחַר שֶׁהַדְּרָכִים הַלָּלוּ אֵינָן פּוֹתְרוֹת דָּבָר – וְהָעֻבְדָּה, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ נִסָּה לָלֶכֶת בִּדְרָכִים אֵלּוּ וְרַק הִסְתַּבֵּךְ. כִּי ה’ רָצָה שֶׁיִּסְתַּבֵּךְ! כִּי זֶה מְכֻוָּן מֵאֵת ה’, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא חוֹשֵׁב, שֶׁיֵּשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁקּוֹבֵעַ לוֹ מִלְּבַד ה’, הוּא לֹא יַצְלִיחַ. וְאִם כֵּן, מַדּוּעַ יַצְלִיחוּ אֲחֵרִים לַעֲזֹר לוֹ בְּאוֹתָם הַדְּרָכִים שֶׁהֵם נֶגֶד רְצוֹן ה’? הַתּוֹצָאָה הַיְחִידָה שֶׁל עֶזְרָה מִסּוּג זֶה הִיא שֶׁאוֹתוֹ אָדָם שֶׁבָּא לְעֶזְרָתוֹ, רַק יִסְתַּבֵּךְ אִתּוֹ בְּאוֹתָן צָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְיִטְבַּע אִתּוֹ.
הָעֵצָה הַיְחִידָה שֶׁיֵּשׁ לְכָל הַבְּעָיוֹת הִיא לִלְמֹד אֱמוּנָה, וְלָלֶכֶת עַל פִּי הָעֵצוֹת וְעַל פִּי הַדְּרָכִים שֶׁל הָאֱמוּנָה, כְּפִי שֶׁנִּלְמַד בַּסֵּפֶר הַזֶּה.