בכל הגוונים

"ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל"! (רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן ח"ב תורה כה).

רבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב, נתן לנו עצה פשוטה וקלה שכוללת את הפיתרון לכל הבעיות כולן – התבודדות.

להתבודדות יש המון גוונים והמון צורות, אבל דבר אחד מובטח למתבודד: מהעולם הזה הוא יצא נקי. הוא יצליח לתקן את הדבר שבגללו חזר לכאן ואף יותר מזה – הוא יגיע לייעוד שלו. בעצם כל הנהגה שציווה רבינו היא תיקון עצום, כמו שאמר הוא בעצמו:

"ואמר בפירוש בזה הלשון: כל הנהגה והנהגה שאני מצווה לעשות הוא סגולה ותיקון ומועיל על מה שעבר ועל העתיד, ולאחר ההסתלקות של האדם, ולימות המשיח, ולתחיית המתים ולעתיד לבוא" (שיחות הר"ן קפה). ובודאי שזה אמור על ההתבודדות, שהיא כאמור העצה המרכזית של רבינו.

ובפרט אדם שיעשה כל יום שעת התבודדות יצא מהעולם הזה נקי לחלוטין, כמו שכותב הרב שלום ארוש שליט"א בספרו בגן האמונה (עמוד רס"ח): "שמעתי מרבי ומורי הרב לוי יצחק בנדר זצ"ל (זקן חסידי ברסלב בדור הקודם) שאחרי 120 שנה כשיעלה האדם לשמים ויעמוד לפני בית דין של מעלה, יפתחו לפניו את הספר שלו, שכל דף בספר הוא כנגד יום אחד מימי חייו ובו כתובים כל מחשבה דיבור ומעשה של אותו היום. ובכל דף שימצא כתוב שעשה שעת התבודדות, יעברו לדף הבא בלי לשפוט אותו על כלום. ואילו דף שלא יהיה כתוב בו שעשה שעת התבודדות, ישפטו אותו על כל מחשבה דיבור ומעשה אם היה כראוי או לא, והוא ייתן את הדין על כל פרט".

ובהתעוררות להתבודדות כתב הרה"ח רבי יצחק ברייטר זצוק"ל:

"כבר שמעתי זה רבות וגם הבנתי שעיקר עצתי ודרכי שעל ידו יכולים לקבל את כל תיקוני, ושיוכל האדם לתקן את הכל, ולהגיע למה שצריך להגיע הוא רק התבודדות. זאת אומרת, שיקבע האדם לעצמו מקום מיוחד שיוכל להשיח שם את ליבו לפני השם יתברך, ולבקש על כל הדברים שצריך ברוחניות ובגשמיות, על כל הדברים שפגם בשוגג ובמזיד, באונס וברצון, ולהודות להשם יתברך על כל הטובות הרוחניים והגשמיים.

זאת פעלתי אצל הקדוש-ברוך-הוא, שהאדם הזה שיקיים זאת בפשיטות גמור לעמוד כל יום שעה לפני השם יתברך בתפילה, אף כשאין לו בעת הזאת שום התעוררות, אף אם לא יוכל לדבר שום דבר, ורק זאת שיכריח את עצמו לכסוף לדבר לפניו יתברך – יזכה לכל טוב ולא יהיה עליו שום דין למעלה. כי בזאת יתוקן הכל, נפשו רוחו ונשמתו וכל העולמות התלויים בו, מזמן אדם הראשון עד ביאת הגואל, ודבר זה הוא אמת ויציב ונכון וקיים, וערב אני על כך.

גם זאת מודיע אני לך, שבתיקון קל זה שיכולים בשעה זו לזכות לכל טוב לא ישקוט הבעל דבר ויניח עצמו לסתור זאת בכל האופנים שבידו, בחוסר אמונה בדבר נשגב זה, בחוסר זמן, להסיתך לעסוק בדברים אחרים בשעה זו, העיקר לעקור ממך נוהג זה וכו'".

אם כן, אנחנו רואים שעל ידי התבודדות אפשר לפעול הכל! לתקן את כל הגלגולים הקודמים שלי ואת הגלגול הזה ולהגיע למה שצריך להגיע! וכל זה גם כשאין לאדם דיבורים והוא רק רוצה לדבר… הוא רק מאמין בזה וכל יום מקיים זאת בפשיטות.

אחרי דיבורים אלו מובן מדוע רבינו צעק (ליקוטי מוהר"ן חלק ב, תורה עח): "אין שום ייאוש בעולם כלל"! כי למה האדם מתייאש? משום שהוא מאמין למה שהיצר לוחש לו כל היום: 'בגלל גודל עוונותיך אתה לא יכול יותר להתקרב להשם יתברך!'… אבל עכשיו אנחנו רואים איזה שקר זה… כי יש את העצה הפשוטה שבעזרתה אפשר להשיג הכל! לכן אין בכלל ממה להתייאש, כי אני יודע שבסופו של דבר שגם אני אזכה לתיקון שלי…

כעת מובנים גם דברי רבינו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב, תורה ק):" מקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר כי אם על ידי התבודדות"!