בגן האמונה המבואר עמוד שכה

בגן האמונה המבואר עמוד שכה

נִמְצָא שֶׁהִזְהִיר מְאֹד מְאֹד עַל חִפּוּשׂ הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי. וְעִקַּר כַּוָּנָתוֹ הִיא, שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם לִמְצֹא אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק אֵינוֹ גּוּף. וְהָעִקָּר, לְקַבֵּל הֶאָרָה מִנִּשְׁמַת הַצַּדִּיק, שֶׁהִיא נִשְׁמַת מֹשֶׁה. וְזֶה דָּבָר שֶׁכָּל הַתִּקּוּן שֶׁל הָאָדָם תָּלוּי בּוֹ.
נִמְצָא שֶׁזֶהוּ דָּבָר שֶׁצְּרִיכִים לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם מְרֻבִּים לִזְכּוֹת לוֹ; דְּהַיְנוּ, לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי. לָכֵן, בְּהֶמְשֵׁךְ דְּבָרָיו כּוֹתֵב בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בַּתְּפִלָּה (שָׁם).
אֲבָל בֶּאֱמֶת, צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד אַחַר מַנְהִיג אֲמִתִּי כָּזֶה, וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית בִּשְׁלֵמוּת. עַד כָּאן.
לָכֵן, צְרִיכִים לִזְכֹּר הֵיטֵב! אֶת הַחִפּוּשׂ אַחַר הַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי אֵין עוֹשִׂים בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי שֶׁלָּנוּ, דְּהַיְנוּ, לָלֶכֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּלְחַפֵּשׂ צַדִּיקִים, וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּהֵם בָּעֵינַיִם הָעִוְרוֹת שֶׁלָּנוּ, וּלְהַחְלִיט עַל פִּי הֲבָנָתֵנוּ וְעַל פִּי שִׂכְלֵנוּ אִם הֵם הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי אוֹ לֹא. כִּי מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵּן, בְּוַדַּאי יִטְעֶה וְיִפֹּל לַעֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, כְּגוֹן שֶׁיַּשְׁוֶה בֵּין הַצַּדִּיקִים וְיֹאמַר: זֶה נָאֶה, וְזֶה אֵינוֹ נָאֶה, חַס וְשָׁלוֹם. אוֹ יוֹתֵר גָּרוּעַ, שֶׁיְּדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע, יִשְׁמַע לָשׁוֹן הָרָע וְכוּ’, ה’ יְרַחֵם.
וּמִמַּה נַפְשָׁךְ, מִי שֶׁיֵּלֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ – יִטְעֶה: אוֹ יַאֲמִין בְּצַדִּיקִים שַׁקְרָנִים, אוֹ יִפְסֹל אֶת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים…
לָכֵן, הָעֵצָה הַיְחִידָה הִיא לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים, כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ בְּדִבְרֵי רַבִּי נַחְמָן הַנַּ"ל: "וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי! וּבֵינְתַיִם חַיָּבִים לְהַרְבּוֹת בְּשָׁלוֹם וּבְאַחְדוּת, וְלֹא לִפְסֹל שׁוּם יְהוּדִי; וְכָל שֶׁכֵּן, רַב בְּיִשְׂרָאֵל אוֹ קְבוּצָה; וְכָל שֶׁכֵּן, לֹא לְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע וּמַחְלֹקֶת. וְיִסְמֹךְ עַל ה’, שֶׁיַּנְחֵהוּ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, וְיַרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּךְ. וְהָעִקָּר, שֶׁיִּהְיֶה בִּתְמִימוּת בֶּאֱמֶת. וְאָז בְּוַדַּאי יַעַזְרֵהוּ ה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם" (תְּהִלִּים י"ח); וְכֵן: "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע" (קֹהֶלֶת ח’); וְכֵן: "הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח, וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ" (מִשְׁלֵי י’).
לְעֻמַּת זֹאת, מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֵיזֶה צַד עָרְמָה בַּמֶּה שֶׁמְּחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק, שֶׁמִּתְגָּאֶה וְחוֹשֵׁב, שֶׁהוּא יָכוֹל לִשְׁפֹּט מִיהוּ צַדִּיק וּמִי לֹא; וְכָל שֶׁכֵּן, אִם יֵשׁ בּוֹ אֵיזֶה רָצוֹן לְקַנְטֵר אוֹ לִפְסֹל אֵיזֶה יְהוּדִי בָּעוֹלָם – אֲזַי: "בַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה – מוֹלִיכִין אוֹתוֹ". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל" (תְּהִלִּים שָׁם); וַחֲקִירוֹתָיו יוֹלִיכוּ אוֹתוֹ אַךְ וְרַק לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן.
לָכֵן, צְרִיכִים מִדַּת אֱמֶת וּתְמִימוּת, וְאָז בְּוַדַּאי יִמְצָא מְבֻקָּשׁוֹ.
וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת עֵרֶךְ צַדִּיק:
* עִקַּר שְׁלֵמוּת הַנֶּפֶשׁ תָּלוּי בְּקִרְבַת הַצַּדִּיקִים.
* קִרְבַת הַצַּדִּיקִים טוֹב בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
* בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ תָּלוּי בְּקִרְבַת הַצַּדִּיק.
* הַמְקֹרָבִים שֶׁיֵּשׁ לַצַּדִּיק בְּחַיָּיו, הֵם יִהְיוּ מְקֹרָבִים אֵלָיו בְּמוֹתָם.
* דְּבָרִים שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק, הֵם מוֹעִילִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאַתָּה לוֹמֵד בַּסְּפָרִים.
* טוֹב לְבַלּוֹת זְמַן רַב בִּשְׁבִיל שָׁעָה אַחַת שֶׁיִּתְקָרֵב לַצַּדִּיק.