בגן האמונה המבואר עמוד שמט

בגן האמונה המבואר עמוד שמט

כִּי בְשִׂמְחָה תֵּצֵאוּ

בְּכָל עִנְיָן וְעִנְיָן – רוּחָנִי אוֹ גַּשְׁמִי – כַּאֲשֶׁר אָדָם נִקְלָע לְמַצָּב מְסֻיָּם עַל כָּרְחוֹ, עָלָיו לְהִתְחַזֵּק וּלְהַאֲמִין, שֶׁזֶּה מְכֻוָּן לְטוֹבָתוֹ בְּהַשְׁגָּחָה, וּלְקַבֵּל אֶת מַצָּבוֹ בְּשִׂמְחָה. וְרַק אָז יוּכַל לָצֵאת מִ’בֵּית הָאֲסוּרִים’ הָאִישִׁי שֶׁלּוֹ.
כִּי עַד שֶׁאָדָם אֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּמַצָּבוֹ, וְעַד שֶׁאֵינוֹ רוֹקֵד בְּ’בֵית הָאֲסוּרִים’ שֶׁלּוֹ תְּקוּפָה מְסֻיֶּמֶת – הוּא לֹא יֵצֵא מִמֶּנּוּ!
וְדַע שֶׁרַק כְּשֶׁהָאָדָם בְּשִׂמְחָה, הוּא יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל. לָכֵן, כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל, סִימָן הוּא לוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לָאֱמוּנָה שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה וְלַשִּׂמְחָה בֶּאֱמֶת. כִּי בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, וְהוּא בֶּאֱמֶת שָׂמֵחַ, אֲזַי יוּכַל בְּנָקֵל לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל דָּבָר וְלַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל וְלַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל בְּלִי הֶפְסֵק.

סוֹף טוֹב

מַה בֶּאֱמֶת הָיָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר עִם יוֹסֵף הַצַּדִּיק? הוּא זָכָה לְהִתְחַתֵּן, וְהוּא זָכָה לְבָנִים שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכִים בִּשְׁמָם – מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם. וְהוּא זָכָה לְעֹשֶׁר. וְלֹא סְתָם עֹשֶׁר רָגִיל, אֶלָּא לְעֹשֶׁר מֻפְלָג. שֶׁהֲרֵי הוּא פִּרְנֵס וְכִלְכֵּל אֶת כָּל הַדּוֹר הַהוּא, כּוֹלֵל אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:"הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ" (בְּרֵאשִׁית מ"ב ו’). וְכֵן הוּא זָכָה לְתוֹרָה וּלְחָכְמָה מֻפְלֶגֶת, שֶׁבָּא הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל וְלִמְּדוֹ הַכֹּל בְּבֵית הַסֹּהַר. וּלְעוֹד וָעוֹד מַעֲלוֹת, שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לִתְפֹּס בְּשִׂכְלֵנוּ. וְהַכֹּל בִּזְכוּת אֱמוּנָתוֹ הָעִוֶּרֶת, שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה.
בְּלִי הָאֱמוּנָה הָיָה יוֹסֵף הַצַּדִּיק נוֹפֵל לְעַצְבוּת וּלְדִכָּאוֹן. וּבְוַדַּאי לֹא הָיְתָה שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לִפְתֹּר אֶת חֲלוֹמוֹתֵיהֶם שֶׁל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְשֶׁל שַׂר הָאוֹפִים. וּבֶטַח וָבֶטַח שֶׁלֹּא הָיָה מְסֻגָּל לַעֲמֹד לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי חַרְטֻמָּיו לִפְתֹּר אֶת חֲלוֹמוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, וְהוּא הָיָה שׁוֹקֵעַ וְנִשְׁכָּח בַּכֶּלֶא, וְגוֹמֵר שָׁם אֶת חַיָּיו.
וְיָדוּעַ שֶׁרַק בִּזְכוּת יוֹסֵף שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם, וְעָמַד בַּנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים כָּל כָּךְ, יָכְלוּ עַם יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל מִמִּצְרַיִם. כִּי יוֹסֵף עַל יְדֵי עֲמִידָתוֹ בַּנִּסָּיוֹן שִׁבֵּר אֶת הַקְּלִפָּה הַטְּמֵאָה הַקָּשָׁה שֶׁל מִצְרַיִם. וְלוּלֵא שֶׁשִּׁבֵּר אוֹתָהּ קֹדֶם לָכֵן, הָיְתָה מִתְגַּבֶּרֶת כָּל כָּךְ עַל עַם יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לָצֵאת מִמִּצְרַיִם לְעוֹלָם.
כַּאֲשֶׁר הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ אֶת הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַלָּלוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל כָּל הַצַּדִּיקִים, אֵין זֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁנִּלְמַד מֵהֶם לֶקַח לַחַיִּים שֶׁלָּנוּ. לָכֵן, כָּל אֶחָד יִתְבּוֹנֵן עַל כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְעַל הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וְיִרְאֶה שֶׁאֵין זֶה עֲשִׂירִית מִמַּה שֶּׁעָבַר עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק. וְאִם הָיָה יוֹסֵף מְקַבֵּל אוֹתָם כְּמוֹ כֻּלָּם בְּעַצְבוּת וּבְיֵאוּשׁ וּבְכַעַס וְכַדּוֹמֶה, הוּא לֹא הָיָה יוֹסֵף הַצַּדִּיק, אֶלָּא יוֹסֵף הַמְיֹאָשׁ אוֹ יוֹסֵף הַשָּׁבוּר אוֹ יוֹסֵף הַמְמֻרְמָר וְהַמְשֻׁגָּע וְחוֹלֶה-הַנֶּפֶשׁ וְכַדּוֹמֶה.
רַק עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה הוּא זָכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה. וְכָךְ הוּא בְּכָל אָדָם – אִם יַחֲזִיק בָּאֱמוּנָה שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, הַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לוֹ לְטוֹבָה. וְיִזְכֶּה לְהִתְעַלּוֹת וּלְהַצְלִיחַ בְּכָל הָעִנְיָנִים, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים בְּצוּרָה בּוֹלֶטֶת אֵצֶל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁמַּמָּשׁ "מִבִּירָא עֲמִיקְתָּא לְאִיגְרָא רָמָא", מִבּוֹר עָמֹק עָלָה לַמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת. מֵעֶבֶד מֻשְׁפָּל – לְמֶלֶךְ וּלְשַׁלִּיט; מֵעָנִי וָדַל – לֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. מֵאָדָם מְגֹרָשׁ וְשָׂנוּא וּבִלְתִּי רָצוּי – לְאָהוּב וְלִמְקֻבָּל, שֶׁהַכֹּל רוֹצִים בְּקִרְבָתוֹ.
רַק אַל יִשְׁגֶּה הָאָדָם בְּדִמְיוֹנוֹת, שֶׁאִם יַאֲמִין שָׁבוּעַ אוֹ חֹדֶשׁ, הַכֹּל כְּבָר יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה. אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיַּאֲמִין בָּזֶה כַּמָּה זְמַן שֶׁה’ רוֹצֶה, בְּלִי שׁוּם גְּבוּל.

דֶּרֶךְ צַדִּיקִים

גַּם דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָבַר בְּחַיָּיו אֶת כָּל הַיִּסּוּרִים וְאֶת הָרְדִיפוֹת הָאֶפְשָׁרִיּוֹת. וְהָיוּ לוֹ כָּל הַסִּבּוֹת הַמֻּצְדָּקוֹת בְּיוֹתֵר לִפֹּל לְעַצְבוּת, לְיֵאוּשׁ וְכַדּוֹמֶה, אֲבָל הוּא – כְּמוֹ יוֹסֵף – רַק רָקַד וְשָׂמַח וְשָׁר וְהוֹדָה לַה’ עַל הַכֹּל, וְכָתַב אֶת סֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁרֻבּוֹ תְּפִלּוֹת, שִׁירוֹת וְהוֹדָאוֹת. וְלָכֵן, גַּם הוּא זָכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה.