מלא כל הארץ כבודו

גם אם הגעת למקום רחוק כל כך,
עד שנדמה לך שאפסה התקווה –
אל תתייאש. גם במקומך תוכל למצוא
אותו, כי הוא מחיה את הכל וגם אותך,
במקום בו אתה נמצא.

מבצר המרגליות, חלק 16

אמר רבי נחמן מברסלב: צריך לדעת שמלא כל הארץ כבודו, ולית אתר פנוי מניה (אין שום מקום פנוי ממנו), ואיהו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין (והוא ממלא כל העולמות וסובב כל עולמות). ואפילו מי שעוסק במשא ומתן בגויים לא יוכל להתנצל ולומר אי אפשר לעבוד את השם יתברך מחמת עוביות וגשמיות שנופל תמיד עליו, מחמת העסק שעוסק תמיד עימהם. כי בכל הדברים הגשמיים ובכל לשונות הגויים, יכול למצוא בהם אלקות. כי בלא אלקותו יתברך אין להם שום חיות וקיום כלל, כמו שכתוב: "ואתה מחיה את כולם" (נחמיה ט, ו). לבד שהחיות והאלקות הזה שם בצמצום גדול ובמיעוט, רק כדי חיונו להחיותו ולא יותר. וכל מה שהמדרגה יותר תחתונה, אזי אלקותו שם בצמצום גדול יותר ומלובש במלבושים רבים יותר.

ובגלל כן צריך שתדע, שאפילו אם אתה משוקע במדור הקליפות ואתה במדרגה תחתונה מאוד, עד שנדמה לך שאי אפשר לך עוד להתקרב אליו יתברך מחמת שנתרחקת ממנו מאוד, ואפילו שנפלת בכפירה בעיקר חס ושלום, אף על פי כן תדע שאפילו במקומך גם כן תוכל למצוא אלקותו. כי הוא יתברך מחיה את הכל, כמו שכתוב: "ואתה מחיה את כולם" (נחמיה ט, ו). ומשם אתה יכול להתדבק בו יתברך ולשוב אליו בתשובה שלמה, כי לא רחוקה היא ממך, אלא שבמקומך שם רבו הלבושים. (קיצור ליקוטי מוהר"ן קמא ל"ג).

מכל הדברים צועק כבוד השם יתברך, כי "מלא כל הארץ כבודו" (ישעיה ו, ב). ואפילו מסיפורי הגויים, צועק גם כן כבוד השם יתברך, כמו שכתוב: "ספרו בגויים כבודו" (תהלים צו, ג), שאפילו בסיפורי הגויים צועק כבוד השם יתברך.

כי כבודו יתברך צועק תמיד וקורא ומרמז להאדם שיתקרב אליו יתברך, והוא יתברך יקרב אותו ברחמים באהבה ובחיבה גדולה. וזה שהאדם נתלהב לפעמים בתוך תפילתו ומתחיל להתפלל בהתלהבות וחשק גדול ותפילתו שגורה ומרוצה בפיו, זהו אור השם יתברך בעצמו כביכול שנתלבש בו וקורא אותו לעבודתו יתברך.

כי זה ההתלהבות שהאדם מתלהב בתפילתו, זה בחינת השם יתברך בעצמו כביכול, בחינת "הוא תהילתך והוא אלקיך" (דברים י, כא), שהוא יתברך, הוא בעצמו התהילה והתפילה.

ולפעמים האדם מתפלל לפני השם יתברך כביכול, וגם כשהשם יתברך מסתלק ומתרחק חס ושלום מן האדם, הוא צריך גם כן להתפלל ולהשליך התפילות אחריו יתברך, בחינת "השלך על ה’ יהבך" (תהלים נב, כה), שצריך לזרוק ולהשליך אחריו יתברך תפילות כשהוא מסתלק ומתרחק מן האדם. וזה בחינת "זכאה מאן דידע לזרקא חיצין" וכו’ המובא בתיקוני זוהר (תיקון כא), שצריך לזרוק אחריו יתברך תפילות כנזכר לעיל. (שיחות הר"ן נ"ב).

הסתרה בתוך הסתרה

יש שתי בחינות הסתרה. כי יש הסתרה, ויש הסתרה שבתוך הסתרה. וכשהשם יתברך נסתר בהסתרה אחת, גם כן קשה מאוד למצאו, אך אף על פי כן אפשר ליגע ולחתור עד שימצא אותו יתברך, מאחר שיודע על כל פנים שהשם יתברך נסתר ממנו.

אבל כשהשם יתברך נסתר בהסתרה שבתוך הסתרה, דהיינו שההסתרה בעצמה גם כן נסתרת ממנו, שאינו יודע כלל שהשם יתברך נסתר ממנו, אז אי אפשר למצוא אותו יתברך, מאחר שאינו יודע כלל מהשם יתברך.

ודע, כי מי שעובר ושונה חס ושלום, הוא נופל להסתרה אחת. ואזי אף על פי שקשה לו לצאת ולשוב, כי כבר נסתר ממנו השם יתברך ונעשה לו כהיתר, אף על פי כן עדיין הוא יודע מן ההסתרה, דהיינו שיודע שנעשה לו כהיתר. ועל כן אפשר לו להשיב אל ליבו זה בעצמו, דהיינו מה שנפל והגיע להסתרה זו, שנסתר ממנו השם יתברך והתורה עד שנעשה לו כהיתר, ועל ידי זה יכול לבקש ולחתור עד שיצא מזה.

אבל אם חס ושלום אחר שעבר ושנה, עשה יותר עבירות רחמנא ליצלן, אזי נופל להסתרה שבתוך הסתרה ואזי נסתר ממנו השם יתברך והתורה כל כך, עד שאינו יודע כלל מהאיסור ואינו יודע כלל שנעשה לו כהיתר, רק כל הדברים הרעים דומין לו למישור גמור וכאילו אין איסור כלל חס ושלום.

אבל אף על פי כן – אין שום ייאוש בעולם כלל! ואפילו מי שנפל לבחינת הסתרה שבתוך הסתרה, אף על פי כן, גם שם מלובש חיותו יתברך, כי בלא חיותו אין שום קיום לשום דבר בעולם. ואפילו תוקף הקליפות והעבירות ואפילו ההסתרות שבתוך הסתרות, גם כן מקבלים חיות ממנו יתברך. ומי שזוכה לדעת זאת, נתבטלין אצלו כל הסתרות וזוכה לשמוע קול הכרוז הגדול של התורה שמכרזת תמיד בקול גדול: "עד מתי פתיים תאהבו פתי" (משלי א, כב), ויזכה לשוב אל השם.

ולזכות לדעת זאת, הוא על ידי התורה. כי על ידי עסק התורה יכולין לעורר גם אותו שהוא בהסתרה שבתוך הסתרה ולהודיעו מהשם יתברך שיש לו גם כן תקווה, עד שישוב אל האמת ויתקרב להשם יתברך. כי בכוח הצדיקי אמת יכולים להתקרב אל השם יתברך תמיד בכל עת איך שהוא ובכל מקום שהוא. ואפילו אם עשה מה שעשה ונפל למקום שנפל חס ושלום, גם שם מלובש חיותו יתברך, כי הוא מחיה את כולם. ואזי יכול לשוב מכל מקום שהוא ולזכות לשמוע את קול התורה הנ"ל.

כי מה שאין שומעין את קול הכרוז הגדול של התורה, הוא מחמת ריבוי ההסתרות על ידי ריבוי העוונות, כי השם יתברך נסתר עתה מאיתנו בעוונותינו הרבים בהסתרה שבתוך הסתרה בבחינת "ואנכי הסתר אסתיר" (דברים לא, יח). אבל על ידי עסק התורה מגלין הסתרות עד שפועלין שגם הרחוקים מאוד ישמעו קול הכרוז והתוכחה של התורה. (קיצור ליקוטי מוהר"ן קמא נ"ו).

מעין עולם הבא

כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא, כמו שכתוב: "בה’ אהלל דבר, באלקים אהלל דבר" (תהלים נו י"א, ע’ ברכות ס ע"ב). וזאת הבחינה היא מעין עולם הבא, כי היום מברכין על הטובה ‘הטוב והמטיב’ ועל הרעה ‘דיין אמת’, אבל לעתיד יברכו על הכל ‘הטוב והמטיב’, שיהיה שם השם ושם אלקים אחדות אחד (עיין פסחים נ ע"ב).

ואז יזכה לידע שכל מה שעובר עליו וכל ימי חייו, הכל לטובתו. כי הכל מחמת אהבה שהקב"ה אוהב אותו. וזה עיקר שלמות הדעת של האדם, שלא יבעט ולא יתבלבל מההרפתקאות שעוברין עליו, רק יאמין שהכל לטובתו הנצחית. (ליקוטי מוהר"ן קמא, ד).

העולם הבא שיש לנו בזה העולם כשהשם יתברך עוזר לפעמים – אין לשער! (חיי מוהר"ן תפ"ו).

(מתוך מבצר המרגליות מאת המחבר)