בשדי יער עמוד 325-326

תּוֹרָה וּתְשׁוּבָה

וְאִם תֹּאמַר, שֶׁעֶצֶם לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא בְּעַצְמוֹ בְּחִינָה שֶׁל פִּשְׁפּוּשׁ וּמִשְׁמוּשׁ בַּמַּעֲשִׂים, זֶה שֶׁקֶר גָּדוֹל. כִּי לֹא כָּךְ כָּתְבוּ כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא כֻּלָּם בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל: חֲסִידִים, לִיטָאִים, סְפָרַדִּים וְכוּ’ וְכוּ’ – כֻּלָּם כּוֹתְבִים בְּפֵרוּשׁ שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לְיַחֵד זְמַן מְיֻחָד לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, וְאֵין הַלִּמּוּד מוֹצִיא אוֹתָם יְדֵי חוֹבַת חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ כְּלָל וְעִקָּר, וְאַדְּרַבָּה, מִי שֶׁלּוֹמֵד בְּלִי לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וּבְלִי לְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו, לִרְאוֹת כֵּיצַד הוּא מְקַיֵּם מַה שֶּׁלּוֹמֵד, לִמּוּד זֶה הוּא רָחוֹק מְאֹד מִלִּמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, הוּא לֹא לוֹמֵד עַל מְנָת לְקַיֵּם כְּלָל, וְעָלָיו נֶאֱמַר: מוּטָב תִּתְהַפֵּךְ שִׁלְיָתוֹ עַל פָּנָיו. שֶׁפֵּרוּשׁוֹ מַמָּשׁ כְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא הַנַּ”ל, שֶׁאֵין בְּרִיאָתוֹ כְּדָאִית כְּלָל. וְכֵן מוּבָא בָּאִגֶּרֶת שֶׁשָּׁלַח הָרַמְבַּ”ן לִבְנוֹ: “וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר, תְּחַפֵּשׂ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ, וּתְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶׂיךָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבָזֶה יִהְיוּ כָּל יָמֶיךָ בִּתְשׁוּבָה…”

בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל לֹא חִלְּקוּ בֵּין מִי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לְבֵין מִי שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד תּוֹרָה. הֵם לֹא תָּלוּ אֶת כְּדָאִיּוּת בְּרִיאָתוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּלִמּוּד תּוֹרָה, אֶלָּא בְּאִם הוּא יְפַשְׁפֵּשׁ וִימַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו. וְאִם כֵּן, גַּם מִי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה, אִם לֹא יְפַשְׁפֵּשׁ וִימַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו אֵין בְּרִיאָתוֹ כְּדָאִית, וְעָלָיו נֶאֱמַר: נֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא מִשֶּׁנִּבְרָא. וְתוֹרָתָם מְטַמֵּאת אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁהִסְבַּרְנוּ.

כִּי בְּוַדַּאי מֻכְרָחִים לִלְמֹד תּוֹרָה. אַחֶרֶת עַל מַה יְפַשְׁפֵּשׁ וִימַשְׁמֵשׁ הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו? הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁצָּרִיךְ לָלֶכֶת בָּהּ, וְעַל מָה יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, אִם אֵינוֹ לוֹמֵד מַה מֻּתָּר וּמָה אָסוּר, מַה כָּשֵׁר וּמַה פָּסוּל, מַה טָּהוֹר וּמַה טָּמֵא? אֵיךְ יְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו אִם אֵינוֹ לוֹמֵד אֶת הַדֵּעוֹת הַנְּכוֹנוֹת? אֶת הַהַנְהָגוֹת הַנְּכוֹנוֹת? אֶת הַמִּדּוֹת הַנְּכוֹנוֹת? הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ מַה הוּא רְצוֹן ה’, וְעַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת יְכוֹלִים לְקַיֵּם אֶת רְצוֹן ה’.

וּמֵעַתָּה, כָּל שֶׁכֵּן וְקַל וָחֹמֶר, אִם אָדָם יִהְיֶה לַמְדָן וְתַלְמִיד חָכָם, וְגַם תִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה לְדַבֵּר עִם בּוֹרֵא עוֹלָם, וּלְפַשְׁפֵּשׁ וּלְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו, לְאֵיזוֹ מַדְרֵגָה נִפְלָאָה יוּכַל לְהַגִּיעַ, וְאָז תִּהְיֶה כָּל יְגִיעָתוֹ בַּתּוֹרָה כְּדָאִית, וְיִהְיֶה קִיּוּמוֹ עֲלֵי אֲדָמוֹת כְּדַאי.

צְרִיכִים לָשִׂים לֵב: הַהוֹרָאָה שֶׁל שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת בְּכָל יוֹם, הִיא הוֹרָאָה כְּלָלִית לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם, בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. גַּם נָשִׁים צְרִיכוֹת לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּכָל יוֹם, אַחֶרֶת בְּרִיאָתָן אֵינָהּ כְּדָאִית, כִּי כָּךְ פָּסְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, אַחֲרֵי שְׁנָתַיִם וָחֵצִי שֶׁל פּוּלְמוּס: שֶׁכָּל נִבְרָא לֹא נֹחַ לוֹ שֶׁנִּבְרָא, וְתַקָּנָתוֹ הַיְחִידָה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה כְּדָאִית בְּרִיאָתוֹ, וְיִהְיֶה נֹחַ לוֹ שֶׁנִּבְרָא מִשֶּׁלֹּא נִבְרָא, הִיא רַק שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת.

וְשׁוּב, אִם יִתְחַכֵּם מִשֶּׁהוּ וְיֹאמַר, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל לֹא אָמְרוּ שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת, אֶלָּא אָמְרוּ שֶׁיְּפַשְׁפֵּשׁ וִימַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וּמַה הַהֶכְרֵחַ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּכָל יוֹם אוֹ דַּוְקָא שָׁעָה? מִי שֶׁאוֹמֵר כֵּן, שֶׁיִּהְיֶה אֲמִתִּי עִם עַצְמוֹ וְיִשְׁאַל אֶת עַצְמוֹ, הַאִם הוּא מְפַשְׁפֵּשׁ וּמְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו בֶּאֱמֶת? בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא. מִי שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת בְּכָל יוֹם, וְהוּא אוֹמֵר שֶׁהוּא כֵּן מְפַשְׁפֵּשׁ וּמְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו, הוּא מְשַׁקֵּר אֶת עַצְמוֹ, וְהוּא זֶה שֶׁמַּפְסִיד מֵהַהִתְכַּחֲשׁוּת שֶׁלּוֹ לָאֱמֶת, וְאֶת זֶה הוּא יִרְאֶה בְּמֶשֶׁךְ הַחַיִּים, כְּבָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּשֶׁהָאֱמֶת תִּטְפַּח לוֹ בַּפָּנִים, וְלִפְעָמִים יִרְאֶה אֶת זֶה מְאֻחָר מִדַּי, שֶׁיִּרְאֶה אֶת בָּנָיו מִתְרַחֲקִים מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּית, אוֹ שֶׁיַּרְאוּ לוֹ אַחֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. וְהוּא גַּם מְעַכֵּב אֶת הַמָּשִׁיחַ, וְאִם הוּא מַדִּיחַ וּמֵסִית אֲחֵרִים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת, הֲרֵי הוּא מַחְטִיא הָרַבִּים וְחֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ.