המגן של דוד

שלא כשאר מלכי קדם, שעסקו
במלחמות בגלל תאוות בצע ושלטון,
דוד המלך ערך את המאבקים
שלו ברובד רוחני. לשם כך השתמש
במגן מיוחד…
 
 
התאמת פני הלבנה לאור החמה, בשפת הסמלים, משולה לשילוב ההרמוני בין רגשות האדם לבין שכלו. כיוון ששילוב זה טומן בחובו את כל הצלחת החיים, יש לנו עצה פשוטה שתוביל כל אדם אל אותו איזון מיוחל.
 
בניגוד ללוחמי צבא ישראל – שהמגן שלהם היה בצורת משולש, מגינו של דוד המלך ע"ה היה בנוי משני משולשים המשולבים זה בזה, סמל המוכר היטב לכולנו. אך למרות שאנו מכירים אותו, רק מעטים מאיתנו מבינים את משמעותו הפנימית והעמוקה.
 
שלא כשאר מלכי קדם, שעסקו במלחמות בגלל תאוות בצע ושלטון, דוד המלך ערך את המאבקים שלו ברובד רוחני. הוא לחם בעיקר נגד הכוחות המסתירים את זוהרו של האור האלוקי ביקום, שהרי תפקידו כמלך בשר ודם הוא להשתמש בכוח מלכותו כדי להמליך את הקב"ה על כל נתיניו. לפיכך, גם המגן בו השתמש היה חייב להיות מורכב מאלמנטים פיזיים ורוחניים שיאפשרו לו להיאבק בקליפות הנוראות נגדן נערך הקרב. צורת המגן שהיה נושא מרמזת על האלמנטים הבאים:
 
המשולש העליון מורה על נקודה עליונה, המתפשטת מלמעלה לכיוון מטה. זו החכמה האלוקית היורדת לעולם, לובשת צורה וקוראת לאדם בשפת הסימנים.
 
המשולש השני מסמל את תגובת הלב, שקלט את המסר העליון, תרגם אותו למונחיו שלו ועונה לו בצורת שירה העולה מלמטה למעלה.
 
שילוב השניים, המייצג את האיחוד המושלם, יוצר הרמוניה קוסמית, שהאדם מגיע אליה בזכות החיבור לעצמו. השילוב מאפשר ניצחון וכיבוש של כוחות הרע וקליפות ההסתרה, עד שתתגלה מלכות שמים לעיני כל חי.
 
עדות על האמור חקוקה בדפי ספר התהלים. לאורך אלפי פסוקים חווה הקורא את מאבקי המלך הסבוכים כנגד אויביו. המעיין הבקי במפתחות הסוד יחשוף גם את האסטרטגיות בהן השתמש דוד המלך. לא בכדי הפך ספר התהלים למעין מדריך  לחימה וזכה לתפוצה עולמית. הודות לממד האוניברסאלי עליו הוא בנוי יוכל כל לוחם גלוי-לב להזדהות עם סיסמאותיו, לשאוב רעיונות מדרכי הלחימה – ולנצח בכוחן.
 
סודו של המגן-דוד צריך להיות גלוי בפני כל אחד ואחד, על מנת שיהיה בשימוש של כל אנשי דורנו זה.
 
היות שהאור העליון מתלבש תמיד ובכל דבר, בודאי שחבוי הוא בתוך צורות הדברים המזדמנים אלינו יום יום. האור הזה מקיף את כולנו, וניתן בהחלט לומר כי כל סיטואציה מורכבת גם מאלמנטים רוחניים המוליכים אל חושי האדם את הידע הנחוץ לו כדי ללמוד. הידע האגור בכל מצב הוא כעין מאגר של אנרגיה חיונית שבעזרתו בלבד ניתן להצליח. אולם האדם הממוצע אינו מודע להימצאותו, ולא כל שכן למשמעותו.
 
השילוב של חמשת החושים המוכרים לנו, התרכובת של חמישה אלה מהווה את החוש השישי – את האינטואיציה הרוחנית. נקודה זו, החבויה בפנימיות הנפש, נקראת "כוח המשער" והיא משולה לשער השמים: גם דלת ומעבר בין המסר העליון לבין האני הפנימי (ולהיפך), וגם כלי להשערה, למדידה, ולהבנת כל מסר.
 
כשנקודה זו נמצאת במצב גולמי (כברוב העולם) לא קיימים בירור, סינון ותרגום, וודאי שלא פענוח הגון למסר אותו מנסה להעביר לנו ההשגחה העליונה. ואז, בגלל הקשבה לא נאותה וחוסר הבנה, אותה אנרגיה חיובית הסובבת אותנו, במקום להתייצב לטובתנו, הולכת לאיבוד. כך נוצר תסכול, כך נוצר מצב בו האדם מפיל עצמו בקרב מול עצמו, והוא עוד בטוח שלא היה מצויד כראוי לקרב זה.
 
אולם, כש"נקודת השער" מעובדת כראוי, מבוררת מבלבולי ההדמיה, היא יוצאת זכה כלבנה במילואה ומביאה להכרת האדם תקציר של מידע ברור וענייני. אותו אדם בעל החוש המזוכך הופך מודע לכל סודות המציאות שלו, מה שמאפשר לו להתמודד, להגיב ולנצח.
 
זהו עניין התפילה הנקראת "עבודה שבלב", זהו תיקון פגימת הלבנה, עד שתהיה ברה כחמה.
 
כתרגיל לפיתוח האינטואיציה הנבואית ופיתוח הכוח המשער, הנמצאים בכל אחד, בנויה התפילה האמיתית מסידור האותות, האיתות והאותיות של הסביבה ומהחזרתם מעלה בתופים ובמחולות. הליווי המוסיקאלי מעורר צלילים, דרכם עוברים קולות הנבואה.
 
זהו היסוד עליו בנוי כל ספר התהלים. גם בפרקי שגרה משיגים דברי דוד המלך את האור העליון, מוצאים נחמה גם במצבים הגרועים והופכים אותם, בזכות תודעה זו, להצלחות ולניצחונות. אשרי חלקו.
 
כך שילב דוד המלך בין העולמות העליונים לתחתונים, בין שמים לארץ, בין המוח ללב, בין קול השירה לבין אותיות המסרים – וכל זאת בחוטים המשולשים,  שלעד לא מתנתקים, עד שהיה תמיד מוגן ומואר.
 
אולם בכל המעלות האמורות לא זכה דוד המלך, אלא דרך כישלונו במעשה בת שבע. בת שבע נחשבת לבת זוגו של דוד המלך מששת ימי בראשית (בסוד שישה קצוות שבמגן, ובת שבע, הנקודה המרכזית והשביעית – כפי שפירשו יוסף גיקטליא וה"בן איש חי" זצ"ל). בת שבע – היא גלגולה של חוה, ודוד גלגולו של אדם הראשון. וגם כאן, כמו בחטא הקדמון, פגם דוד שוב בדחיקת השעה. אולם כעת התחכם לשוב ולשאוב דווקא ממצב הכישלון את אורות הניצחון, מן המצר והדוחק של הגולה את אורות הגאולה: הוא הפך את הטרגדיה לשירה, וכשבא נתן הנביא להוכיחו על חטאו, פצח במזמור נפלא (תהלים נ"א) ותיקן הכל בצלילי שירתו.
 
עד היום מהווה ספר תהלים השראה למתבודד, מדריך למודט, כלי ליווי לזמרת הרוח עליזה, נחמה ללב שבור, ידיד נפש לגלמוד, עזרה לאבוד ולנידח ומגדלור לתועה, מגן לכל החוסים בו ונשק לכל שר ומושל הלוחם את מלחמת השם, על מנת להמליך את האור העליון בכל היקום, החל במצב הפרטי של כולנו.
 
ובכן, מי שמרגיש רצון לתקן, לחבר בחזרה את האורות האובדים, לחולל מהפכה רוחנית בעזרת רוחו של דוד המלך, הנמצאת בקרב כל אחד מאיתנו – יש עצה אחת בעזרתה לעולם לא יאבד הונו ותתפורר השראתו: לומר תהלים בצורה קבועה וסדירה. בכוחה של אמירת תהלים לערוך סדר מחודש בכוחות הסובבים אותנו, להבהיר לנו את האיתותים השמימיים ולאפשר בכך שיבה וגאולה.
 
מובטח לכל אדם שישתדל להתרגל בשירת תהלים, כדי לשפוך את ליבו הממורמר בפני קונו או להודות לו כשהוא מאושר, שאותם מזמורים אדירים יהפכו ל"טבע", כלומר יזרמו בצורה ספונטנית וישחררו את כל האנרגיות הדרושות לפתרון של כל מצב. בסופו של דבר, האיש האומר תהלים יהפוך לתלמידו של דוד המלך, לחיילו ולקצינו, ואולי גם יתחיל לחבר שירים…
 
זאת הייתה שאיפתו של רבי נחמן מברסלב: שכל אדם יחבר שירים, כהכנה לגילוי הקרוב של משיחנו – בן דוד. שכל אחד יבקש את השם ואת דוד מלכו, שכל הנשמה תהלל י-ה!
 
ולזה נגיע כשנרבה כולנו להעמיק בשיעורים הנפלאים שמסר לנו רבי נחמן מברסלב, המכילים סידורי אותיות הנמשכים משער המשיח, שער החמישים המחבר את כל השערים, בצורה כל כך זכה וטהורה שלא נראתה כמותה עוד בעולמנו.
 
כאשר ייצאו מן התורות "הסתומות" לכאורה אותיות וניצוצות, תתעורר תודעתנו ורגשותינו יבערו בשלהבת, אותה נביא בשירה אדיבה. בכך יתרוממו כל תפילותינו, מה שיפיץ את קרני התיקון לצד החשוך בו אנו נמצאים, ואז תחזור המלוכה לכלה העלובה, היא הלבנה אשר נתמעטה. ואז, תבוא הגאולה השלמה לפרט ולכלל. שחרור מוחלט מכל כוחות הטומאה, מכל כבלי הגולה וההסתרה, במהרה בימינו אמן. (ההסבר מבוסס על פי ליקוטי מוהר"ן חלק ב סוף תורה כ"ה).
 
רבי נחמן מברסלב הרים את אמירת מזמורי התהלים לשיא העוצמה, כשגילה את הכוח הטמון מעשה מזמורים בלבד לתקן את החטאים החמורים שבתחום פגם הברית. אוסף מזמורים זה מכונה "התיקון הכללי", בהיות פגם הברית כולל את כל החטאים. רבי נחמן ייחד שני עדים מתלמידיו ובפניהם הבטיח הבטחה שאין כדוגמתה: להוציא משאול תחתיות כל מי שיבוא אל קברו שבאומן ויאמר עשרה מזמורים אלה וייתן פרוטה לצדקה. כדאי, אם כן, לכל אדם לבקר במקום זה, כל שכן למי ששום עצה אחרת לא עזרה עדיין. כולם מוזמנים, מכיוון שהצדיק לא הוציא שום אדם מכלל הבטחתו.