מסכת חלה פרק ב ב-ג
מסכת חלה פרק ב משנה ב-ג: עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ, חייב במעשרות ובשביעית; אמר רבי יהודה, אימתיי, בזמן שהספינה גוששת
מסכת חלה פרק ב
ב,ב עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ, חייב במעשרות ובשביעית; אמר רבי יהודה, אימתיי, בזמן שהספינה גוששת. עיסה שנילושה במי פירות–חייבת בחלה, ונאכלת בידיים מסואבות.
ב,ג האישה יושבת וקוצה חלתה ערומה, מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה; אבל לא האיש. מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה–יעשנה קביים, ואל יעשנה בטומאה. רבי עקיבה אומר, יעשנה בטומאה, ואל יעשנה קביים: שכשם שהוא קורא לטהורה, כך הוא קורא לטמאה–לזו קורא חלה לשם, ולזו קורא חלה לשם; אבל קביים, אין בהן חלק לשם.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור