בגן החכמה עמודים 63-64

אֲפִלּוּ מִי שֶׁתַּכְלִיתוֹ אֵינָהּ אֱמֶת, כְּגוֹן שֶׁרוֹצֶה “לַעֲשׂוֹת כֶּסֶף”, גַּם הוּא לֹא מְבַזְבֵּז אֶת הַזְּמַן, וּמַצָּבוֹ עֲדַיִן טוֹב יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ מְשֻׁעְמָם שֶׁמְּחַפֵּשׂ “לְהַעֲבִיר אֶת הַזְּמַן”, מֵאַחַר וְאִם יִתְעוֹרֵר יוֹם אֶחָד לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּית, הוּא בֶּטַח יְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן כָּרָאוּי, כְּפִי שֶׁנִּצֵּל אוֹתוֹ לַאֲגִירַת כֶּסֶף. אֲבָל מִי שֶׁהַזְּמַן לֹא נֶחְשָׁב בְּעֵינָיו, הוּא בַּמַּצָּב הֲכִי גָּרוּעַ שֶׁיֵּשׁ. כִּי הַזְּמַן שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא לֹא שֶׁלּוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, אֶלָּא הוּא מַתָּנָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ מֵאֵת הַבּוֹרֵא לְהַשִּׂיג בָּהּ אֶת הַתַּכְלִית. וְאִם עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל – כָּל דַּקָּה שָׁוָה מִלְיוֹן דּוֹלָר, הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן: מָה הוּא עוֹשֶׂה עִם כָּל מִלְיוֹן דּוֹלָר? שׂוֹרֵף אוֹתָם, אוֹ עוֹשֶׂה בָּהֶם דְּבָרִים מוֹעִילִים לְהַשָּׂגַת הַתַּכְלִית שֶׁלּוֹ?

מַרְבֶּה יְשִׁיבָה מַרְבֶּה חָכְמָה

וּבִפְרָט עִנְיָן זֶה שֶׁל שׁוֹטְטוּת בָּעוֹלָם, הוּא טָעוּת גְּדוֹלָה מְאֹד. לַמְרוֹת שֶׁלִּכְאוֹרָה נִרְאֶה, שֶׁמִּי שֶׁמַּכִּיר הַרְבֵּה אֲרָצוֹת, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ שִׂיחָה מְעַנְיֵן, וְתָמִיד יֵשׁ לוֹ סִפּוּרִים, שֶׁרָאָה כָּךְ וְכָךְ בְּמָקוֹם זֶה, וְכָךְ נוֹהֲגִים בְּמָקוֹם זֶה וכו’, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין זוֹ חָכְמָה כְּלָל, מֵאַחַר וְהִיא לֹא מְבִיאָה אוֹתוֹ לְשׁוּם מָקוֹם, וְאַדְּרַבָּה, אָמְרוּ חֲזַ”ל: מַרְבֶּה יְשִׁיבָה – מַרְבֶּה חָכְמָה. וְלֹא: מַרְבֶּה שׁוֹטְטוּת מַרְבֶּה חָכְמָה…

חֲכָמִים רַבִּים בָּעוֹלָם – גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים – יָדְעוּ הֵיטֵב אֶת כָּל רָזֵי הָעוֹלָם מִבְּלִי שֶׁיָּצְאוּ מִפֶּתַח בֵּיתָם. כִּי בֶּאֱמֶת, בְּכָל מִקְצוֹעַ וּבְכָל תְּחוּם, עִקַּר הַלִּמּוּד נַעֲשֶׂה בְּבֵיתוֹ וּבִמְקוֹמוֹ, וְהַמֶּחְקָר בַּשֶּׁטַח הוּא רַק חֵלֶק קָטָן מְאֹד מֵהַלִּמּוּד, וּפְעָמִים רַבּוֹת אֵינוֹ נִצְרָךְ כְּלָל. אֲפִלּוּ מִקְצוֹעַ הַגֵּאוֹגְרַפְיָה, שֶׁעוֹסֵק בְּחֵקֶר הָאֲרָצוֹת וְהַיַּבָּשׁוֹת וכד’, וְלִכְאוֹרָה יֵשׁ עִנְיָן “לָצֵאת לַשֶּׁטַח”, אַךְ הָאֱמֶת הִיא, שֶׁבִּשְׁבִיל לִלְמֹד גֵּאוֹגְרַפְיָה הֵיטֵב, מֻכְרָחִים לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד הַרְבֵּה מְאֹד, וּלְשַׁנֵּן אֶת הַחֹמֶר וּלְהַכִּיר אֶת כָּל הַפְּרָטִים שֶׁלִּקְּטוּ וְצָבְרוּ חֲכָמִים רַבִּים בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת. פְּרָטִים אֵלּוּ הֵם רַבִּים כָּל כָּךְ, שֶׁאִם יִרְצֶה אָדָם לִלְמֹד אֶת כָּל זֶה עַל יְדֵי שֶׁיְּטַיֵּל וְיִסְתּוֹבֵב, זֶה יִקַּח לוֹ מִלְיוֹן שָׁנָה, וְגַם אָז סָפֵק אִם יוּכַל לְהַגִּיעַ לְכָל הַיֶּדַע וְהַמַּסְקָנוֹת שֶׁהִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם צְוָתִים שְׁלֵמִים שֶׁל חוֹקְרִים בַּעֲלֵי מֹחוֹת חֲרִיפִים, עַל יְדֵי חֲקִירוֹת וּמְדִידוֹת וכו’.

בְּוַדַּאי שֶׁטּוֹב, אַחֲרֵי תְּקוּפָה שֶׁל לִמּוּד חָזָק, לָצֵאת לְמֶחְקָר בַּשֶּׁטַח, עַל מְנַת לְהִתְרַשֵּׁם בְּמוֹ עֵינָיו עַל דְּבָרִים שֶׁלָּמַד, אוֹ לַחֲקֹר אֵיזֶה נוֹשֵׂא מְסֻיָּם. כִּי מֵאַחַר וְהִשְׁקִיעַ הַרְבֵּה בְּלִמּוּדַיו, הוּא יָכוֹל לְהָפִיק בִּזְמַן קָצָר הַרְבֵּה מְאֹד. וּבֶאֱמֶת, גַּם בַּשֶּׁטַח רֹב עֲבוֹדָתוֹ תִּהְיֶה לָשֶׁבֶת וּלְסַכֵּם אֶת הַפְּרָטִים מִכָּל מְדִידוֹתָיו וכו’ וכו’. אֲבָל אָדָם שֶׁשּׂוֹרֵף אֶת זְמַנּוֹ הַיָּקָר עַל טִיּוּלִים בְּטַעֲנָה שֶׁכָּךְ יִלְמַד, הוּא רַק מְרַמֶּה אֶת עַצְמוֹ.

הַבַּטָּלָה

אֲנַחְנוּ עוֹד נִרְאֶה בְּהֶמְשֵׁךְ הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁאַחֲרֵי כָּל מַסְעוֹתָיו שֶׁל הֶחָכָם, כְּשֶׁהֶחְלִיט סוֹף-סוֹף לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ עִם הַחַיִּים שֶׁלּוֹ, הוּא הִגִּיעַ לְמַסְקָנָה שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד מִקְצוֹעַ – אִם כֵּן, לֹא יָכוֹל הָיָה לַחֲסֹךְ אֶת זְמַנּוֹ הַיָּקָר וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל זֶה מֵהַהַתְחָלָה? מָה הוֹעִילוּ לוֹ אוֹתָן שָׁנִים שֶׁבִּזְבֵּז בְּשׁוֹטְטוּת?

עִקַּר הַמֶּסֶר כָּאן הוּא לִצְעִירִים, שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לַשִּׁעֲמוּם לִגְרֹם לָהֶם לְבַזְבֵּז אֶת הַזְּמַן הַיָּקָר, וְיֵדְעוּ נֶאֱמָנָה, שֶׁהֵם יִצְטַעֲרוּ מְאֹד עַל הַזְּמַן הַזֶּה, מִשְּׁתֵּי סִבּוֹת:

א. כְּשֶׁנַּעֲשִׂים מְבֻגָּרִים יוֹתֵר, מְאַבֵּד עִנְיַן הַשּׁוֹטְטוּת אֶת הַחֵן שֶׁהָיָה בּוֹ בִּתְחִלָּה, וְאֵין דָּבָר יוֹתֵר נִלְעָג מִכָּזֶה מְטַיֵּל מְבֻגָּר וּמַקְרִיחַ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לִשְׁנוֹת הָאַרְבָּעִים שֶׁל חַיָּיו, וְלֹא הִתְחִיל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם עִם הַחַיִּים שֶׁלּוֹ וְרַק מְשׁוֹטֵט וּמִתְבַּטֵּל, וְהוּא נִבְזֶה בְּעֵינֵי כָּל הַבְּרִיּוֹת, וְגַם אֵין לוֹ חֲבֵרִים בְּנֵי גִּילוֹ לְשׁוֹטֵט אִתָּם, כִּי כֻּלָּם כְּבָר הִתְיַשְּׁבוּ וְרַק הוּא נוֹתָר לְבַדּוֹ, וְאֵין לוֹ בְּרֵרָה אֶלָּא לְהִתְחַבֵּר עִם צְעִירִים מִמֶּנּוּ בְּהַרְבֵּה, שֶׁעֲדַיִן נִמְצָאִים בְּאוֹתוֹ דִּמְיוֹן שֶׁל טִיּוּלִים.