מסכת שבת פרק ב ו ופרק ג א

מסכת שבת פרק ב

ב,ו  על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן–על שאינן זהירות בנידה, ובחלה, ובהדלקת הנר.  [ז] שלושה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת, עם חשיכה–עישרתן, עירבתן, הדליקו את הנר.  ספק חשיכה, ספק לא חשיכה–אין מעשרין את הוודאי, ואין מטבילין את הכלים, ואין מדליקין את הנרות; אבל מעשרין את הדמאי, ומערבין, וטומנין את החמין.
 

פרק ג

ג,א  כירה שהסיקוה בקש או בגבבה, נותנין עליה תבשיל.  בגפת ובעצים–לא ייתן עד שיגרוף, או עד שייתן את האפר.  בית שמאי אומרין, חמין אבל לא תבשיל; בית הלל אומרין, חמין ותבשיל.  בית שמאי אומרין, נוטלין ולא מחזירין; בית הלל אומרין, אף מחזירין.  [ב] תנור שהסיקוהו בקש או בגבבה, לא ייתן בין בתוכו בין מעל גביו.  וכופח שהסיקוהו בקש או בגבבה, הרי הוא ככיריים; בגפת או בעצים, הרי הוא כתנור.