מסכת שבת פרק ט ב-ג

מסכת שבת פרק ט

ט,ב  מניין לספינה, שהיא טהורה–שנאמר "דרך אונייה, בלב ים" (משלי ל,יט).  מניין לערוגה שהיא שישה על שישה טפחים, שזורעין בתוכה חמישה זירעונים–ארבעה בארבע רוחות הערוגה, ואחת באמצעה:  שנאמר "כי כארץ תוציא צמחה, וכגנה" (ישעיהו סא,יא)–זרעה תצמיח לא נאמר, אלא "זירועיה תצמיח" (שם).

ט,ג  מניין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי, שהיא טמאה:  שנאמר "היו נכונים, לשלושת ימים:  אל תיגשו, אל אישה" (שמות יט,טו).  מניין שמרחיצין את הקטן, ביום השלישי שחל להיות בשבת–שנאמר "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים" (בראשית לד,כה).  מניין שקושרין לשון של זהורית, בראש שעיר המשתלח–שנאמר "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו" (ישעיהו א,יח).