מסכת שבת פרק ט ו-ז

מסכת שבת פרק ט

ט,ו  פלפלת, כל שהוא.  ועטרן, כל שהוא.  מיני בשמים ומיני מתכותיהן, כל שהן.  מעפר המזבח, מאבני המזבח, ממקק ספרים, ממקק מטפחותיהם–כל שהן, מפני שמצניעין אותן לגונזן.  רבי יהודה אומר, אף המוציא ממשמשי עבודה זרה–כל שהוא, שנאמר "ולא ידבק בידך מאומה, מן החרם" (דברים יג,יח).

ט,ז  המוציא קופת הרוכלים–אף על פי שיש בה מינין הרבה, אינו חייב אלא חטאת אחת.  זירעוני גינה, פחות מכגרוגרת; רבי יהודה בן בתירה אומר, חמישה.  זרע קישואין, שניים.  זרע דלועין, שניים.  זרע פול המצרי, שניים.  חגב חי, כל שהוא; מת, כגרוגרת.  ציפורת כרמים–בין חיה בין מתה–כל שהיא, שמצניעין אותה לרפואה.  רבי יהודה אומר, אף המוציא חגב חי טמא–כל שהוא, שמצניעין אותו לקטן לשחק בו.