מסכת שבת פרק יד ד ופרק טו א

מסכת שבת פרק יד

יד,ד  החושש בשיניו, לא יגמא בהן את החומץ; אבל מטבל כדרכו, ואם נתרפא, נתרפא.  החושש במותניו, לא יסוך יין וחומץ; אבל סך הוא את השמן, ולא שמן ורד.  בני מלכים סכין על גבי מכותיהן שמן ורד, שכן דרכן לסוך בחול; רבי שמעון אומר, כל ישראל בני מלכים הן.
 

מסכת שבת פרק טו

טו,א  אלו קשרים שחייבין עליהן–קשר הגמלים, וקשר הספנים; כשם שהוא חייב על קושרן, כך הוא חייב על היתרן.  רבי מאיר אומר, כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו, אין חייבין עליו.