המוח שלנו כמו חדר הלבשה מאחורי הקלעים של הצגת החיים. בכל רגע מנסה מחשבה חדשה להלביש את תדמיתנו העצמית בתחפושת אחרת. לפעמים מתגנדרת בדימוי עצמי אצילי, או רופסת עד דמותו העלובה של רמש שורץ ביבים. פעמים שהיא מנסה את כוחה בתחפושת מדויקת של מישהו אחר לגמרי. וכשאוזלים הלבושים, מבצבץ מדי פעם אני עצמי יפה ומאיר.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור