הבנייה האמיתית מתחילה בלב

מותר לנו לא להסכים זה עם זה ואף לחלוק זה על זה, אבל בשום פנים ואופן לא שנוא ולהיפרד זה מזה בליבנו. צריך לבנות מחדש, והבנייה האמיתית מתחילה מהלב.

2 דק' קריאה

סיגל אהביאל ויסטרייך

פורסם בתאריך 05.04.21

מותר לנו לא להסכים זה עם זה
ואף לחלוק זה על זה, אבל בשום פנים
ואופן לא שנוא ולהיפרד זה מזה
בליבנו. צריך לבנות מחדש, והבנייה
האמיתית מתחילה מהלב.
 
 
תקופת בין המצרים – המתחילה בי"ז בתמוז ומסתיימת בתשעה באב – הינה תקופה של אבלות על חורבן בית המקדש. מטרתה של תקופה זו אינה אלא כדי שנעסוק בהתבוננות פנימית. בידוע שאין הקב"ה מעניש אותנו אף פעם לשם עונש גרידא, אלא כל מטרתו כאב אוהב לעורר אותנו להתבוננות ולתשובה. גם חורבן בית מקדשנו אינו אלא קריאה אלינו מן השמים, כדי שנוכל לאייש שוב את מקומנו החשוב – להיות שותפים למלך העולם בתיקון עולמו על ידי מעשינו ומחשבותינו הטובים.
 
על שום מה חרבו שני בתי המקדש ועל מה עלינו לעשות תשובה? תשובת חז"ל לשאלתנו – בית המקדש הראשון חרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, והשני חרב בגלל שנאת חינם.
 
שואל ה"נתיבות שלום": כיצד יתכן שעבירות אלו שקולות אלו כנגד זה? שלוש עבירות חמורות שיש בהן מעשים בפועל ומחריבות את העולם, כגון עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות – עומדות כנגד מחשבת שנאה שסמויה בתוך הלב? (ככתוב בתורה "לא תשנא את אחיך בלבבך").
 
ועונה ה"נתיבות שלום" ואומר: איננו אלא בנים למקום. ומה ההבדל בין עבד המלך לבן המלך? שהעבד עושה את רצון המלך מתוך שיקול שלא לקבל עונש, והבן עושה את רצון המלך מתוך רצון לעשות נחת רוח ולשמח את המלך.
 
התשובה לשאלתנו – על מה עלינו לעשות תשובה? – היא שבאותה מידה בה "מעציבות" את המלך עבירות כמו עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות, "מעציבה" אותו השנאה שאנו בניו האהובים שונאים זה את זה בליבנו.
 
מספרים חז"ל שאומר לנו הקב"ה, בטרם נחרב הבית אשר עליו נאמר "תוכו רצוף אהבה" – "קשה עלי פרידתכם", ומבאר ה"נתיבות שלום": "קשה לי בראותי אתכם בפירוד לבבות זה מזה ולא אוהבים זה לזה".
 
על כך עלינו לעשות תשובה. על פירוד הלבבות שבינינו הגורם לפירוד בינינו לבין בורא עולם. אמנם מותר לנו לא להסכים זה עם זה ואף לחלוק זה על זה, אבל בשום פנים ואופן לא לשנוא ולהיפרד זה מזה בליבנו.
 
מהו השורש הגורם לפירוד בינינו, כדי שנעקור אותו ונשוב אל דרך האמת? התשובה היא: הפירוד שקיים בתוך עצמנו.
 
שורש השנאה הוא כאשר אנו רואים רע בעצמנו, מוצפים במחשבות ורגשות שליליים, ומשם בקלות אנו "מחליקים" לשנאת אחינו בלבבנו.
 
יתכן ותשאלו "הכיצד?" כמה מאיתנו כאשר מוצפים במחשבות ורגשות שליליים קווים את כל השלילה הזו בתוכנו, ושואלים את עצמנו היכן טעינו? כיצד איבדנו את הדרך אל ה"טוב"? רובנו, במקום להתבונן פנימה ולעשות תשובה, נוטים "להשליך" את הקושי המציף על הסובבים ולהאשים אותם בכל… ומכאן שנאת אחינו בלבבנו כבר אינה רחוקה… חלילה.
 
ויש מאיתנו שבמקום "להשליך" את הקושי המציף על אחרים, נוטים להאשים את עצמנו ולשקוע במרה שחורה ושנאה עצמית, שגם היא בגדר שנאת אחיך בלבבך תחשב.
 
כל השנאה הזו אינה אלא שנאת חינם, כי דרך האמת היא שנתחזק באמונה שכל מה שקורה איתנו הוא רק לטובה מוחלטת, כדי שנלמד עוד משהו על עצמנו ונתקרב עוד קצת יותר אל בוראנו. בטח לא שנאשים אחרים ברע הקורה לנו ואף לא את עצמנו.
 
אם בדרך האמת נעסוק ונתקרב אל טובו של הקב"ה דרך כל מאורעותינו, או אז, נזכה לנקות את ליבנו, למצוא את היופי הטמון בנו ולקרב את ליבנו אל כל אחד מישראל אחינו.
 
אז יתפאר בנו אבינו שבשמים ויאמר עלינו: "ישראל אשר בך אתפאר"! ויבנה הבית אשר תוכו רצוף אהבה ורחוק הוא משנאת חינם.
 
 
* * *
סיגל אהביאל-ויסטרייך הינה הומאופטית ופסיכותרפיסטית בשיטת הגשטאלט 18 שנה, פיתחה שיטה חדשה וייחודית של טיפול, תרפיה והבנת הנפש על פי משנתו ואורו של רבי נחמן מברסלב. בקרו באתרה: שיח הלב – מה שליבך מגלה לך

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה