בגן החכמה עמודים 325-326

וְרָצוּ לְבַקֵּשׁ מִשְׁפָּט עַל הַמַּכֶּה אוֹתָם, וְנִתְיַשְּׁבוּ לֵילֵךְ אֶל הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהִנִּיחוּ שָׁם הַחֲבִילוֹת שֶׁלָּהֶם, לְהִתְיַעֵץ עִמּוֹ אֵיךְ לְהַשִּׂיג מִשְׁפָּט עַל הַנַּ”ל. וּבָאוּ וְסִפְּרוּ לוֹ, שֶׁבַּעַל הַבֵּית תַמְחוּי הִכָּה אוֹתָם מְאֹד וְשָׁאַל לָהֶם: לָמָּה? וְסִפְּרוּ לוֹ, שֶׁדִּבְּרוּ עַל הַבַּעַל-שֵׁם. הֵשִׁיב לָהֶם: בְּוַדַּאי אֵינוֹ ישֶׁר לְהַכּוֹת בְּנֵי-אָדָם, אֲבָל אַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם נְכוֹנָה כְּלָל, שֶׁדִּבַּרְתֶּם עַל הַבַּעַל-שֵׁם, כִּי הַבַּעַל-שֵׁם חָשׁוּב כָּאן מְאֹד. וְרָאוּ שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, וְגַם הוּא בְּטָעוּת….

בַּעַל הַבַּיִת מְנַסֶּה בַּעֲדִינוּת גְּדוֹלָה לְהַרְאוֹת לַחֲכָמִים אֶת טָעוּתָם, וְאוֹמֵר לָהֶם: בֶּאֱמֶת, זֶה נָכוֹן שֶׁלֹּא צְרִיכִים לְהַרְבִּיץ, אֲבָל שִׂימוּ לֵב גַּם אַתֶּם לְמַעֲשֵׂיכֶם. שִׂימוּ לֵב מַה גָּרַם לְכָךְ שֶׁיַּרְבִּיצוּ לָכֶם. אַתֶּם עוֹשִׂים מַעֲשִׂים שֶׁלֹּא יֵעָשׂוּ, וּמְדַבְּרִים דִּבּוּרִים שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר. וְאַתֶּם הֵבֵאתֶם עַל עַצְמְכֶם אֶת הַתְּגוּבָה הַזֹּאת, בְּחֹסֶר הָרְגִישׁוּת וּבַחֻצְפָּה שֶׁלָּכֶם.

וְכָאן צְרִיכִים לְהַסְבִּיר דָּבָר שֶׁהַרְבֵּה אֲנָשִׁים לְצַעֲרֵנוּ לֹא מִתְיַחֲסִים אֵלָיו נָכוֹן, שֶׁחוֹשְׁבִים, שֶׁמִּי שֶׁלֹּא מַרְבִּיץ מַכּוֹת מַמָּשׁ, אֲבָל מְדַבֵּר דִּבּוּרִים שֶׁל לַעַג וּבוּז, הוּא שֶׂה תָּמִים. וְזֶה אֵינוֹ נָכוֹן כְּלָל, כִּי לְדַבֵּר עַל אֲנָשִׁים זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּרוּעַ מִלְּהַכּוֹת, וְהַדִּבּוּר פּוֹגֵעַ בָּעֹמֶק וּבְצוּרָה מַרְחִיקַת לֶכֶת, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּכָּה. וּבִפְרָט דִּבּוּרֵי כְּפִירָה וְזִלְזוּל, אֵין שִׁעוּר לַנֵּזֶק הַנּוֹרָא שֶׁגּוֹרְמִים בָּהֶם. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: לֵצָנוּת אַחַת דּוֹחָה מֵאָה תּוֹכֵחוֹת…! שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁבְּנֵי אָדָם עֲמֵלִים לְבַסֵּס אֶת הָאֱמוּנָה בְּלִבָּם, וּמוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל הָאֱמוּנָה, וְעוֹמְדִים בְּכָל מִינֵי נִסְיוֹנוֹת בֶּאֱמוּנָה, וּמְזַכְּכִים אֶת עַצְמָם, וּמְעוֹרְרִים אֶת לִבָּם לְיִרְאַת הַשֵּׁם וכו’ וכו’, בָּא אֵיזֶה לֵיצָן, וּבִשְׁתֵּי מִלִּים שֶׁל זִלְזוּל הוֹרֵס עָמָל שֶׁל שָׁנִים, וְלֹא רַק אֶת עֲמָלוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁשָּׁמַע אֶת לֵצָנוּתָם, אֶלָּא אֶת עֲמָלָם וְדָמָם וְדִמְעוֹתֵיהֶם שֶׁל דּוֹרֵי דּוֹרוֹת, שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם.

וְזוֹ הַתּוֹפָעָה שֶׁל אוֹתָם “יְפֵי נֶפֶשׁ”, שֶׁכִּבְיָכוֹל דּוֹגְלִים בְּשָׁלוֹם, וְאֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל שׁוּם הִתְמוֹדְדוּת, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל מִלְחָמוֹת, אֲבָל בְּפִיהֶם הֵם שׁוֹפְכֵי דָּמִים וְרוֹצְחִים גְּרוּעִים פִּי כַּמָּה וְכַמָּה מִכָּל רוֹצֵחַ מָצוּי, שֶׁמַּתִּירִים לְעַצְמָם לְהַלְבִּין פְּנֵי אֲנָשִׁים בָּרַבִּים, וּמְבַזִּים עֲרָכִים קְדוֹשִׁים, וְשׁוֹפְכִים דָּמִים כָּל יוֹם וְיוֹם בְּצִינִיּוּת וּבְאַכְזָרִיּוּת שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתָם. וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁאֶחָד מֵהַקָּרְבָּנוֹת שֶׁלָּהֶם לֹא עוֹמֵד בְּצַעֲרוֹ וּמֵגִיב בְּאַלִּימוּת, הֵם שׁוֹאֲלִים בִּתְמִימוּת מְעֻשָּׂה: לָמָּה מַרְבִּיצִים? מַה זֶּה הָאַלִּימוּת הַזֹּאת? זוֹ תַּת תַּרְבּוּת! אֵלּוּ חַיּוֹת אָדָם! אֲנַחְנוּ לֹא מַרְבִּיצִים לְעוֹלָם! אֲנַחְנוּ אַנְשֵׁי שָׁלוֹם… אֲבָל זֶה בָּרוּר לְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יֹשֶׁר, שֶׁהֵם רְשָׁעִים מַחֲרִיבֵי הָעוֹלָם, וְשֶׁבֶּאֱמֶת מַגִּיעַ לָהֶם לְהֵעָנֵשׁ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר מִמַּכּוֹת.

וְהָלְכוּ מִמֶּנּוּ אֶל הַפָּקִיד (וְהַפָּקִיד הָיָה עַכּוּ”ם) וְסִפְּרוּ לוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהִכּוּ אוֹתָם. שָׁאַל: עַל מָה? הֵשִׁיבוּ, שֶׁדִּבְּרוּ עַל הַבַּעַל-שֵׁם, וְהִכָּה אוֹתָם הַפָּקִיד הַכֵּה וּפָצוֹעַ וּדְחָפָם מִבֵּיתוֹ…

הִנֵּה, אֲפִלּוּ הַפָּקִיד הַגּוֹי, שֶׁלִּכְאוֹרָה אֵין לוֹ רְגָשׁוֹת דָּתִיִּים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּפָּגַע מִבִּזּוּי תַּלְמִיד חָכָם, גַּם הוּא לֹא מוּכָן לִסְבֹּל אֶת הַגַּסּוּת שֶׁל הַחֲכָמִים הַנַּ”ל, שֶׁמְּבַזִּים בְּנֵי אָדָם, וּבִפְרָט שֶׁמְּבַזִּים אֶת בְּנוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם, שֶׁלֹּא עָשָׂה לָהֶם כְּלוּם. וּכְמוֹ כָּל גּוֹי, שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ חָכְמוֹת, וְאֵין לוֹ סַבְלָנוּת לְהַסְבִּיר אוֹ לְהַזְהִיר וכד’, תֵּכֶף שֶׁשּׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁאָמְרוּ עַל הַבַּעַל שֵׁם, תֵּכֶף וּמִיָּד הוּא מַכֶּה אוֹתָם הַכֵּה וּפָצוֹעַ וְדוֹחֵף אוֹתָם מִבֵּיתוֹ.

זֶה דָּבָר כּוֹאֵב מְאֹד לִרְאוֹת אָדָם שֶׁמְּבַזִּים אוֹתוֹ, וְעַל זֶה אָמְרוּ חֲזַ”ל: מוּטָב יַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, כִּי מִי שֶׁהוּא בֶּן אָדָם, נֹחַ לוֹ לָמוּת בְּסֶבֶל נוֹרָא – לְהִשָּׂרֵף בְּאֵשׁ – וְלֹא לְבַזּוֹת בֶּן אָדָם.