מסכת יומא פרק ב ה-ו

מסכת יומא פרק ב

ב,ה תמיד קרב בתשעה, בעשרה, באחד עשר, בשנים עשר–לא פחות ולא יתר. כיצד: עצמו בתשעה. בחג, ביד אחד צלוחית של מים–הרי עשרה. בין הערביים, באחד עשר–עצמו בתשעה, ושניים בידם שני גזרי עצים לרבות את העצים. בשבת, באחד עשר–עצמו בתשעה, ושניים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים; ובשבת שבתוך החג, ביד אחד צלוחית של מים.
 

ב,ו איל קרב באחד עשר–הבשר בחמישה, והקרביים והסולת והיין בשניים שניים.