מסכת יומא פרק ה ב-ג

מסכת יומא פרק ה

ה,ב [ג] נטל את הדם ממי שהוא ממרס בו, נכנס למקום שנכנס; ועמד במקום שעמד, הזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן, ולא היה מתכוון להזות לא למעלן ולא למטן, אלא כמצליף. וכך היה מונה–אחת, אחת ואחת, אחת ושתיים, אחת ושלוש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע. יצא, והניחו על כן הזהב שהיה בהיכל.
 

ה,ג [ד] הביאו לו את השעיר; שחטו, וקיבל במזרק את דמו. נכנס למקום שנכנס, ועמד במקום שעמד; והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן, ולא היה מתכוון להזות לא למעלן ולא למטן, אלא כמצליף. וכך היה מונה–אחת, אחת ואחת, אחת ושתיים, אחת ושלוש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע. יצא, והניחו על כן הזהב השני שהיה בהיכל; רבי יהודה אומר, לא היה שם אלא כן אחד בלבד. נטל דם הפר, והניח דם השעיר; והזה ממנו על הפרוכת כנגד ארון מבחוץ, אחת למעלן ושבע למטן, ולא היה מתכוון להזות לא למעלן ולא למטן, אלא כמצליף. וכך היה מונה–אחת, אחת ואחת, אחת ושתיים, אחת ושלוש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע. נטל דם השעיר, והניח דם הפר; והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ, אחת למעלן ושבע למטן, ולא היה מתכוון להזות לא למעלן ולא למטן, אלא כמצליף. וכך היה מונה–אחת, אחת ואחת, אחת ושתיים, אחת ושלוש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע. עירה דם הפר לתוך דם השעיר, ונתן את המלא בריקן. [ה] "ויצא, אל המזבח אשר לפני ה'–וכיפר עליו" (ויקרא טז,יח), זה מזבח הזהב.