המרכבה של רבי נחמן

המוניטור של הלב הראה קו ישר,
אבל מרק פקח את עיניו, ובנשימה
האחרונה שלו שאל את לורי אשתו:
"למה את עצובה? רבי נחמן נמצא
כאן!"…
 
 
קשה לי לכתוב את מה שחוויתי לא מזמן. שמעתי הרבה סיפורים מעניינים על הפצת האמונה, אבל מעטים מאוד יכולים להשתוות לסיפורו של מרק פישר.
 
המחלה האיומה החלה לכרסם כל חלק בגופו של מרק ללא רחמים. אבל הוא, כל מה שעניין אותו היה לעודד את שאר החולים במחלקה האונקולוגית של המרכז הרפואי המוכר בכל העולם – סלואן קתרין, המכון לחקר מחלת הסרטן שבניו יורק. משאלת ליבו הייתה למצות כל רגע בחייו עלי אדמות ולהפיץ את משנתו של רבי נחמן מברסלב, ובעיקר את אור האמונה, כך שלא נותר חולה אחד במרכז רפואי זה שלא הרוויח מהתועלת של התרופה המדהימה – תרופת האמונה, אם רק הטה אוזן ושמע.
 
אליהו הנביא הלך עם תלמידו המובהק אלישע בדרך כשהם מדברים ועוסקים בדברי תורה. לפתע מרכבת-אש שירדה מן השמים והעלתה את אליהו הנביא בסערה השמימה (ראה מלכים ב, פרק ב, יא).
 
יציאתו של אליהו הנביא מהעולם הגשמי היא אחד האירועים הדרמטיים המסופרים בתנ"ך. אך משום מה, אנשים רבים ממעיטים מאוד מערכה של התקופה בה אנו נמצאים, דור המשיח. הדור שלנו התברך בצדיקים נסתרים שאף הם עזבו את העולם בסערה, לא פחות מזו שבה עלה אליהו הנביא עם מרכבת האש לשמים. הרשו לי לספר לכם סיפור אחד, מיני רבים, שבורא עולם נתן לי את הזכות להכיר מקרוב – הסיפור של משה חיים (מרק) פישר ע"ה, מלפטבוש, ניו יורק.
 
ינואר 2011
 
הגוף של מרק מוכה קשות מהמחלה האיומה, מחלה שאת שמה אנו לא אוהבים אפילו להזכיר. אבל זה לא מה שיעצור את הגישה החיובית והמדהימה שלו, את ראשו וליבו המלאים באמונה שמנהיגה את גופו של מרק, שהולך וכלה מהמחלה. בינואר 2011, בשנה שעברה, ראיתי את מרק בחיים בפעם האחרונה. הוא הגיע לאחד הכנסים הגדולים שהיו לנו בנסיעה לארצות הברית, בפלטבוש. מרק היה אחרי סדרת טיפולי הקרנות, הוא הגיע ישר מבית החולים עם 'שקית הכימותרפיה' שמקבלים החולים במרכז כדי לשמוע ולהתחזק מדברי אמונה באותו ערב.
 
בדרך כלל, בשקיות אלה תמצאו סוכריות, MP3וכל מיני דברים מתוקים ומעניינים שמקלים על החולים את הזעזוע של הטיפולים, אם זה אפשרי…
 
אבל השקית של מרק הייתה מלאה בעשרות עותקים של הספר בגן  האמונה ודיסקים בנושא. אפילו בשבועות האחרונים של מרק, בזמן האשפוז, המיטה שלו הייתה ריקה. הוא הלך מחדר לחדר, בהתחלה על שתי רגליו ובהמשך על כסא גלגלים, והפיץ את האמונה. לא היה חולה בסלואן-קתרין בלי הספר בגן האמונה.
 
חזרה לספטמבר 2011
 
בחודש אלול האחרון, המחלה כבר התפשטה בקצב מהיר וקטלני בגופו של מרק. אבל לא אדם כמו מרק יוותר על הנסיעה ל אומן ראש  השנה, לרבי נחמן מברסלב מורה הדרך האהוב שלו. הוא קנה את הכרטיס והצטרף לקבוצת הבאים מחו"ל שאנו מארגנים – "אין-אומן". החבר'ה חשבו שמשהו כבר לא בסדר גם בראשו של מרק. כרטיס לאומן?! במצב שלו? אבל מרק רק חייך ואמר באמונה שלמה וברוגע שאפיין אותו: "השם יכול לרפא אותי בכל רגע שירצה. אני את חלקי חייב לעשות – את ההשתדלות שלי – אני הולך לרבי נחמן בראש השנה. השאר, בידיים של השם…"
 
על פי המסורת המקובלת בחסידות ברסלב, ידוע שרבי נחמן לא נשאר חייב לאף אחד. וזו גם עובדה ידועה שרבי נחמן מחזיר את כל ההוצאות של האדם על נסיעה זו, עד הגרוש האחרון מה שנקרא. כל מי שמגיע לאומן רואה, תוך חודשים ספורים, איך הכסף חוזר אליו, לרוב זה קורה עד חנוכה. מרק השיג את הכסף לנסיעה לאומן אבל עקב מצבו שהלך והדרדר לא הצליח להגיע.
 
מרק אמנם לא הגיע, אבל רבי נחמן אכן החזיר לו במחיר מלא, כפי שתקראו בהמשך.
 
דצמבר 2011
 
יוסף נחמה ואני הגענו לארצות הברית למשך שבועיים, עוד נסיעה מיני רבות להפצת האמונה וקירוב רחוקים. אחרי הכנס בפלטבוש אישה אחת נתנה ליוסף מכתב עבורי, בו היא הודיעה לנו שלורי פישר, אשתו-אלמנתו של ידידנו מרק פישר יושבת 'שבעה' בביתם שבפלטבוש. מרק נפטר מן העולם בצאת השבת הקודמת, ומחר, יום שישי, הוא היום האחרון של 'השבעה'.
 
לורי, שכל כולה מוטרדת מאובדנו של בעלה היקר (שנפטר בגיל 27!) לא ידעה שאנחנו בארצות הברית. וכאשר יוסף ואני נכנסנו אל הבית, אל הסלון בו 'ישבה', שהיה עמוס בעוד קרוב למאה אנשים, היא הסתכלה עלי ואמרה: "רבי לייזר! זה אתה! אני לא מאמינה שאתה כאן…"
 
באותו רגע, הבנתי למה הגענו לארצות הברית בדיוק באותו זמן…
 
לורי סיפרה לכולם על רגעיו האחרונים של מרק. היא הייתה לצידו כל השבת. וברגע שיצאה השבת היא רצתה לעשות לו הבדלה, אבל לא היו לה גפרורים להדליק את נר ההבדלה. היא לא רצתה לעזוב את מרק אפילו לשנייה, אלא שלא הייתה לה ברירה והיא הלכה לדלפק של האחיות וביקשה גפרורים. כאשר חזרה לחדר, המוניטור של הלב הראה קו ישר… לורי צעקה. הלב של בעלה הפסיק לפעום…
 
אדם לא משקר ברגעיו האחרונים. הזוהר הקדוש אומר שאדם רואה את מלאך המוות לפני שהוא נפטר מן העולם. אבל במקרה של מרק, מלאך המוות לא הורשה לקחת אותו. השם שלח שליח אחר לנשמה עצומה ומיוחדת כמו של מרק…
 
המוניטור לא הראה שום סימן חיים. אבל מרק פקח את עיניו לפתע, ובנשימתו האחרונה שאל את אשתו שלא הפסיקה לבכות: "לורי, למה את עצובה? רבי נחמן נמצא כאן!"
 
רבי נחמן בא עם המרכבה שלו לקחת את מרק. מרק ניצל כל רגע בחייו להפצה – להפיץ את משנתו של הרבי. את זה מלמד אותנו הרב שלום ארוש היקר – לא להפסיק לרגע, לא לעצור אפילו לשנייה אחת, רק להמשיך להפיץ, לקרב ולעזור לכל מי שאפשר. מרק עשה את ההשתדלות שלו להגיע לאומן בראש השנה, אבל הוא לא הצליח. אותו מוצאי שבת היה זמן התשלום חזרה – רבי נחמן הגיע עד למקום בו מרק היה. הרבי לקח את מרק במרכבה שלו לשמים.
 
האם יציאתו של מרק מהעולם הזה פחות דרמתית מזו של אליהו הנביא? אני לא חושב.
 
הדרך של מרק מלמדת אותנו על ערך ההפצה, קירוב רחוקים והנסיעה הקדושה לאומן בראש השנה. אנחנו מאוד מתגעגעים אליו ומתפללים שאשתו, לורי, תתחזק ותגדל את היתומים עם כל הכוח שבורא עולם ייתן לה – ברוחניות ובגשמיות, וינחם אותה יחד עם כל אבלי ציון, אמן.
 
לעילוי נשמת החבר היקר משה חיים (מרק) פישר, ת.נ.צ.ב.ה
 
 
* * *
אתם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא – "לייזר בימס"