יש או אין גבול

ישנם מצבים בהם אנו אומרים ‘עד לפה!’ מתחו לי את הגבול יותר מידי ואני עכשיו לוקח אחריות לידיים ושם פה גבולות מאד ברורים. אז נכון שהמשפט מאוד כוללני ומופשט. כמובן שישנם מצבים בהם חובה לשים גבולות ברורים, כדוגמת חינוך עצמי וחינוך ילדים מה מותר, מה אסור וכיוצא בזה. ישנם מצבים ללא גבולות ברורים, כלומר מטושטשים המצב יורד לטמיון.

אולם, בסיפור האמיתי שלפנינו ניווכח לדעת כי הגבול היחידי הוא ‘אין עוד מלבדו’ הכוללת עין טובה, עבודת המידות ופרשנות של הסיטואציה לא לפי הרגשות שיש לי בלב אלא לפי רצון להיטיב עם הזולת, רצון להבין אותו מהמקום שאולי יש דברים שאני לא יודע עליו ואולי אני הוא זה העלול לטעות בהבחנה שלי אם ארגיש משהו לא חיובי ואחשוב עליו שלילי, רע ולא טוב. גם אם אני חושב שאני צודק אולי אני כן טועה. לזה חבריי קוראים ‘אהבת חינם’. וזו עבודה שיא הקשה! קשה ביותר! אבל אפשרית וזו העבודה שלנו כאן בעולם הזה.

אנא קראו את הסיפור ונסו לחשוב עם עצמכם איך באמת הייתם מגיבים בזמן אמת, ומה ניתן ללמוד ולקחת מהסיפור הנפלא הזה לחיינו אנו.

אין גבול!

מסופר על יהודי אחד שהלך לדרום ומצא עבודה אצל תנא רבי אלעזר בן הורקינוס, כאשר הגיע ראש חודש לקבל את שכרו אמר לו השכיר “אנא שלם לי את משכורתי בסוף זמן העבודה ולא חודש בחודשו”.

מדי חודש היה מציע ר’ הורקינוס ליהודי את משכורתו וזה היה מבקש שישאיר אצלו וביום שיעזוב יתן לו את מלוא שכרו בעבור העבודה. וכך, עבד אצלו שלוש וקצת שנים. הגיע ערב יום כיפור. הגיע אותו פועל אל בעל הבית וביקש את שכרו, “בעבור כל אותה התקופה שבה עבדתי בנאמנות, תחזיר לי את כל הכסף שמגיע לי”. ענה לו התנא “אין לי כסף”. אז אותו פועל אמר “טוב אין לך כסף, תן לי קרקע שאוכל לשעבד לקחת, עבדתי 3 שנים ואני צריך כסף לתת לאשתי לילדים”.

אמר אותו בעל בית “אין לי קרקע”. אמר לו העובד “תן בגדים, כיסויי מיטה, משהו. אמכור ואקבל כסף בעדם” אמר “גם זה אין לי”. אמר לו העובד “תן לי פירות וירקות”, אמר לו “גם זה אין לי”. לקח הפועל תרמילו והלך לביתו.

בסוכות, אותו תנא, הלוא הוא רבי אלעזר לקח איתו כמה חמורים ומילא אותם בכל טוב של מזון, פירות ירקות, בכסף ובכל טוב ובא לאותו פועל. אמר לו: “מתי שביקשת ממני כסף ואמרתי לך אין לי. מה חשבת עליי?” ענה לו :”לא חשבתי כלום. אמרתי עצמי שמא בא לו עסקה גדולה והיה צריך הרבה כסף, לקח את הכסף ושלם”. ענה לו התנא “ומתי שביקשת ממני פירות וירקות תמורת המשכורת שלא שילמתי לך ואמרתי לך אין לי, מה חשבת עליי?” ענה לו “שמא חשב בעל הבית שאני עם הארץ חשש שאני לא ייעשר את הפירות והירקות ולא רצה לתת לי”. כאשר אמרתי לך “אין לי כלום. כלום.

מה חשבת עליי?”, ענה לו “חשבתי שמא הקרבת הכל והקדשת את כל נכסיך לקדוש ברוך הוא ואין לך מה לשלם לי” אמר לו אותו תנא לאותו פועל: “כשם שדנת אותי לכף זכות, כך ידונו אותך מן השמים לכף זכות!”

אומרים רבותינו הקודשים מיהו אותו פועל? זהו רבי עקיבא!

רבי עקיבא הוא קדוש הקודשים. הוא משה רבנו של התורה שבעל פה. כל הגמרות כל התורה שבעל פה זה רבי עקיבא. הוא הסמל! מתי שה’ הראה למשה רבנו את כל הדורות , משה רבנו ראה את אורו של רבי עקיבא, אמר משה לקדוש ברוך הוא ‘תיתן לו את התורה, מה אתה נותן לי, הוא יותר ממני!’.

על רבי עקיבא היו קיטרוגים קשים ביותר בשמיים שלא יזכה להוריד את התורה שבעל פה ולהיות רבי עקיבא הגדול. היו לו מחסומים קשים ביותר בשמיים! אבל ברגע שהוא דן את אותו התנא שלא שילם לו שלוש שנים לכף זכות, גמרנו. כל המחיצות נשברו. כל הקליפות התפוצצו. כל המקטרגים נסתמו פיהם. כל הדינים הומתקו מיידי.

באותו רגע דנו אותו לכף זכות באותו הרגע כל החומות נפרצו ולא היו יותר שום מחסומים ועיכובים. ומאותו הרגע היתה לו סיעתא דישמייה בכל מה שעשה ונגע והגיע להיות הרבי עקיבא! רבן של כל ישראל בזכות זה!

מחסומים ומעצורים

הרבה פעמים יש לנו מחסומים ומעצורים. דברים שלא הולכים לנו. תקועים. סתומים. סגורים, דברים קשים שאי אפשר להסתדר איתם, לא נוח, לא טוב, לא נעים, מתסכל ומייאש, מעציב. אדם חושב לעצמו, ‘למה זה מגיע לי? אני מתפלל, שומר מצוות, עושה מעשים טובים, אני עושה ומשתדל למה זה לא מצליח לי?? אז מה קורה פה בכלל?!’. מה עושים? מה הפתרון פשוט מאוד חבריי!

משום שאתה דן אנשים לכף חובה וכך גם בשמיים דנים אותך לכף חובה! אם תחשוב טוב על האחר גם עליך יחשבו טוב. “דע מה למעלה ממך”, אם תרגיש טוב ותחשוב טוב על העולם ותדון לכף זכות = אז גם למעלה יחשבו עליך ככה בצורה חיובית וטובה והצינורות שלך יהיו בע”ה פתוחים ומלאים בשפע, כי הכל פה מונהג כמו ‘צל’..