אביהם של ישראל – הרב מרדכי אליהו
את כבוד אדוננו ומורנו, הרב הקדוש מרדכי אליהו עליו השלום לא זכיתי להכיר. התוודעתי אליו רק אחרי פטירתו שאז החלו פרסומים למכביר בדבר אישיותו המיוחדת והמדהימה, פעולותיו הרבות למען כלל עם ישראל, אהבתו הרבה לכל יהודי ויהודי, הנתינה האינסופית, העזרה, האכפתיות בתפקידיו הרבים והמגוונים הן כרב ראשי ישראל והם כראשון לציון אותם מילא במסירות עילאית, בקדושה ובטהרה עם שכל חריף וידע עצום, בקיאות בהלכות ובדעת האמת.
והיו עיניך רואות את מוריך
את כבוד אדוננו ומורנו, הרב הקדוש מרדכי אליהו עליו השלום לא זכיתי להכיר. התוודעתי אליו רק אחרי פטירתו שאז החלו פרסומים למכביר בדבר אישיותו המיוחדת והמדהימה, פעולותיו הרבות למען כלל עם ישראל, אהבתו הרבה לכל יהודי ויהודי, הנתינה האינסופית, העזרה, האכפתיות בתפקידיו הרבים והמגוונים הן כרב ראשי ישראל והם כראשון לציון אותם מילא במסירות עילאית, בקדושה ובטהרה עם שכל חריף וידע עצום, בקיאות בהלכות ובדעת האמת.
הרב ע”ה היה מנהיג ישראל אשר ידוע גם במעשי המופתים שלו ובעיקר ברוח הקודש שאותו כה טרח ודאג להסתיר מעיני כל מפאת צניעותו וענוותנו הרבה.
הרב מרדכי נולד בירושלים העתיקה לרב אליהו סלאמן, מקובל שעלה מבגדד בהוראת רבו הבן איש חי, הלו הוא רבי יוסף חיים, העוני בביתם היה רב, בגיל 11 אביו נפטר ונאלצץ לצאת לעבוד לצורך פרנסת בני המשפחה.
משחר ילדותו התבלט בכישוריו המיוחדים, אהב לקרא הרבה וללמוד בלי סוף שעות רבות ללא שינה ואוכל, מסופר שהחברותות שלו היה הרב עובדיה, והרב כדורי ועוד רבנים נסתרים ע”ה.
פסיקתו והנהגתו
כמקובל בקרב הספרדים, גם הרב מרדכי אליהו קיבל את העיקרון שיש לנהוג על פי פסקי הרב יוסף קארו. עם זאת, פעמים רבות הכריע שלא כדעתו. דרכו להתחשב בפסיקת ההלכה בדעות ספר הזוהר והמקובלים ובפסקיו הוא משלב מפסקי האר”י ורבי שלום שרעבי (הרש”ש), לעיתים גם כאשר הם מנוגדים לדעת השולחן ערוך והאחרונים. בשיטה זו הוא ממשיך את דרכם של בן איש חי וכף החיים.
רב מקל או מחמיר?
פסיקותיו של הרב אליהו נחשבות מחמירות באופן יחסי לעומת הרב עובדיה יוסף. אולם היה מתייחס כל מקרה לגופו ופוסק בהתאם ופי הנסיבות.
ספריו
הרב מרדכי חיבר ופרסם עשרות ספרים חשובים ביותר. כמה מספריו החשובים לנשות ובנות ישראל בשנוא טהרה.
“דרכי הלכה” – הערות והארות לפי מנהג הספרדים ובני עדות המזרח על הספר קיצור שולחן ערוך לרב שלמה גאנצפריד
“דרכי טהרה” – הלכות נידה וטהרת המשפחה, והלכות צניעות. יצא גם במהדורה מקוצרת הנקראת “קיצור דרכי טהרה”.
“אביהם של ישראל” ספר בהמשכים שיצא בשמונה כרכים אשר מספר את סיפורי המופת, אורחותיו והנהגותיו של איש האלוקים הקדוש.
כבודה של ארץ ישראל!
הרב ע”ה, שהיה כל ימיו חרד לכבודה של ארץ ישראל, החליט בליבו: “אם משתמשים בזיתים אלו כדי להמעיט בכבודה של ארץ ישראל, לא אטעם מהם!” בשל חשיבותם של פירות ארץ ישראל, היה הגר”מ אליהו זצ”ל מורה להעדיף לקנות פירות ארץ ישראל על פירות חו”ל. שכן פירות אלו חביבים במיוחד, שנעשו בהם המצוות התלויות בארץ, ומעורבת בהם קדושת הארץ. והיה אומר: “איך יאכל אדם פירות שבעת המינים מאמריקה, מטורקיה, או מסין, ואחר כך יברך ויאמר: “ברוך אתה ה’ וכו’ על ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה”? וכן פסק שאם יש לפני אדם שני סוגי פירות, אחד של ארץ ישראל ואחד של חו”ל, יקדים לברך על פירות של ארץ ישראל, שיש בהם כאמור מעלה יתירה.
לא מתוורים על אף יהודי!
סיפר קצין בכיר ביחידה מובחרת סיפור אישי על הרב מרדכי אליהו זצ”ל.
“ההיכרות שלי עם הרב התחילה באמצע שנות ה-70 עוד בהיותי בחור בישיבה ולאחר מכן בשירות הצבאי שלי. לאחר מכן זכיתי להיות תלמידו של הרב ולקבל ממנו הסמכה לרבנות.
הייתה לרב אליהו ז”ל אהבת ישראל אמיתית. כשעמדתי לפני גיוס הוא עודד אותי ללכת ליחידה קרבית. וכשהייתי ביחידה הייתי בא אליו כל פעם לפני שהיינו יוצאים לפעולות מסובכות ומורכבות והוא היה מעודד מחזק ומברך אותנו.
ביום מסוים מדינת ישראל קיבלה על מגש של כסף מידע מודיעיני מדויק מאוד והחליטה שצריך לפעול. הצוות שלי ואני היינו אמורים לבצע את אותה פעולה. בנינו כל מיני מודלים ותרחישים לפעולה, כשהכול היה מוכן באתי לרב ואמרתי לו: הפעם זה יותר מורכב מכל המבצעים הקודמים. זה מסובך מאוד. הודיתי שאני גם קצת מפחד.
הרב עודד אותי, ואמר: אל תדאג, אני אתך כל הזמן. תלכו לשלום, תחזרו לשלום, ה’ איתך. אל תדאג. בסיום השיחה הוא לחץ לי את היד חזק ואמר: תזכור דבר אחד, לא מוותרים על אף יהודי אף פעם. אתה שומע? לא מוותרים על אף יהודי. הסתכלתי על הרב ולא הבנתי מה הקשר בין זה לבין הפעולה שאנחנו הולכים לבצע, הוא לא הסביר, רק לחץ לי את היד בפעם השלישית ואמר: לא מוותרים על אף יהודי.
כלי טיס של חיל האוויר לקחו אותנו לאן שלקחו, עברנו ממקום למקום והתקרבנו ליעד הסופי. בהיותנו במקום האחרון שמענו לעת ערב קולות בעברית תנכי”ת שקוראים לנו במבטא ערבי כבד: הצילוני נא, הביאוני נא. יהודי אני, הצילו אותי. זה לא היה תקין שזיהו אותנו. הדבר הראשון שחשבנו עליו הוא שיש כאן תחבולה. מלכודת. הארנו על האיש שקרא לנו והורינו לו להוריד את בגדיו, הכנסנו אותו למקום שהיינו בו, והוא סיפר שהוא גר בכפר קרוב למקומנו עם אשתו ושני בניו כבר עשרים שנה. הם חיים כמו אנוסים, אנשי הכפר לא יודעים שהם יהודים, אם היו יודעים, היו הורגים אותם מיד. הוא ביקש תוציאו אותנו משם והביאו אותנו לארץ-ישראל.
זה לא פשוט להיכנס לכפר כזה להוציא את משפחתו, אם מדובר במלכודת, גמרנו על כל היחידה. בדקנו את המידע, הצלבנו דברים. בסופו של דבר זכרתי היטב את הדברים שאמר לי הרב מרדכי אליהו זצ”ל. נכנסנו לבית שלו בכפר בדרך מתוחכמת ופגשתי את אשתו וילדיו.
בבית שלו ראיתי משהו שאם לא הייתי רואה את הדבר בעיני הייתי אומר שזה סיפור מהסרטים. הוא היה נגר במקצועו וחדר השינה שלו נראה כמו חדר שינה רגיל לגמרי. אבל הייתה שם דלת הזזה נסתרת שמאחוריה הייתה נישה קטנה ובה פמוטים, תפילין, חנוכייה, מגילת אסתר, ספרי קודש, תשמישי קדושה. כשראה את פליאתנו אמר: בחדר הקטן הזה היהדות שלנו. כאן אשתי מדליקה נרות שבת, כאן מדליקים נרות חנוכה, כאן קוראים את מגילת אסתר. מחוץ לחדר הזה אין זכר ליהדות. גם אין מזוזה. הוא ביקש שניקח את כל חפצי הקודש האלה לארץ ישראל. לקחנו את חפצי הקודש, ויצאנו מן הכפר.
מחוץ לכפר חיכו לנו כוחות אחרים, הם הביאו את המשפחה בדרך לא דרך למטוסים של חיל האויר שהטיסו אותם לארץ-ישראל. אנחנו המשכנו בדרכנו לביצוע הפעולה שהצליחה, ב”ה.
כעבור תשעה חודשים הרב ביקש שאבוא אליו עם הצוות שביצע את הפעולה. הגענו אל הרב, נכנסנו אל לשכתו. הרב ישב עם הרה”ג אברהם שפירא זצוק”ל. מימינו של הרב ישב אותו יהודי שהוצאנו. הרב ביקש מאותו יהודי: ספר לנו קצת על החיים שלך עד שהביאו אותך לארץ. אותו יהודי סיפר על החיים שהיו להם שם. איך הם שמרו שבת. הוא סיפר כי הם לא אכלו בשר או עוף כבר עשרים שנה כי אין שוחט. התושבים האחרים קראו להם “המשוגעים של הכפר”, כי הם לא אכלו באף בית אחר. אשתו טבלה כל פעם במעיין אחר שלא יזהו. הוא היה שומר שאף אחד לא יתקרב. כך הם שמרו על היהדות שלהם, ממש כמו האנוסים אבל בימינו.
לפתע שמתי לב שהרב אליהו בוכה. מעולם לא ראיתי את הרב בוכה, הוא הסתכל עלי, שם את ידו על כתפי, קרא לי בשם החיבה שלי ואמר לי: אני לא בוכה מצער, אני בוכה משמחה. אני שמח שיש לנו עם כזה. אני שמח שיש לנו חיילים כאלה. כשיהיה מותר לך לספר לאחרים על הפעולה הזאת אני לא יודע אם אהיה פה בעולם. (הוא צדק, כי כשהרב נפטר היה אסור לספר מה שאני מספר היום) כשיהיה מותר לספר, תאמר לחיילים היקרים שלך: תהיו גאים שאתם חלק מעם ישראל. שאתם שומרים על עם יקר וקדוש כל כך. עם ששומר במסירות נפש על היהדות שלו. עם שחי על קידוש ה’.
הרב שאל אותי אם אני זוכר מה שהוא אמר לי כשיצאתי לפעולה. אמרתי לו שאי אפשר לשכוח דבר כזה. הוא המשיך ואמר לי: יש עוד כמה בדרך. (ובאמת היו עוד כמה). ואז הרב לחץ לי את היד בחום ואמר: תבטיח לי, שכאשר כבר יהיה מותר לדבר תגיד לכולם שלעולם, לעולם לא מוותרים על שום יהודי. תגיד להם שעם ישראל הוא עם קדוש. אנשים מיוחדים. תגיד לחיילים שלך כי יש להם זכות מיוחדת. הם צריכים להיות גאים בכך שהם חלק מהעם הזה. שהם שומרים על העם המיוחד הזה.
אני מקיים בסיפור הזה את הצוואה של הרב מרדכי אליהו זצוק”ל. תהיו גם אתם שליחים לצוואה הזאת של הרב מרדכי אליהו זצוק”ל, לספר את גדולתו של העם הזה”.
כ”ה בסיוון יחול יום פטירתו של איש האלוקים הקדוש והנורא, הרב מרדכי אליהו ע”ה, וכפי שאני תמיד מבקשת מכם, אנא הדליקו נר לעילוי נשמתו הקדושה, שימו פרוטה לצדקה וקראו פרקי תהילים, מבטיחה לכם שהצדיק לא יישב בחיבוק ידיים וכמובן יפעל לישועתכם. בקשו על עם ישראל וארץ ישראל שכה אהב במסירות נפש.. תנצבה
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור