רגע של התבוננות: מהו מוסר ומי קובע אותו?!

במאמר הקודם התייחסנו למידת האמת והאמת לאמיתה. כעת ברצוני להתייחס לנקודה חשובה ביותר הנקראת ‘מידת השלום‘.

ב’ספר המידות’ כותב רבנו הקדוש, רבי נחמן, “שלום בא על ידי אמת“. נשאלת השאלה מה הקשר בין אמת לשלום ואיך הן אחת תלויות בשנייה כאמור. הבה ננסה לבחון את הדברים ולקחת צידה לחיים שלנו! 

הקדוש ברוך הוא ברא ניגודיות והפכים בעולמו. כמו למשל קור וחום, חושך ואור, קדושה לעומת טומאה וכיו”ב. כך גם במידות הנמצאות אצלנו, ה’ טבע זה מול זה: אהבה לעומת שנאה, נתינה לעומת לקיחה, פזרנות לעומת קמצנות, שמחה לעומת עצבות. 

כך גם במידת האמת שההפך שלה זה השקר וכל מה שהוא מייצג. כאשר חיים חיים של אמת אז בא השלום, כי הוא פועל יוצא של חיים בתוך האמת. עוד מוסיף רבנו ואומר “כשיש מוסר יש שלום“. אם כך, גם אמת  וגם מוסר הם תנאים הכרחיים למידת השלום. 

מוסר מהווה את הערך המצפוני של האדם שלפיו הוא פועל. אם ילד בקטנותו למד ערכים שאסור לשקר וההורים שלו השתדלו תמיד לדבר אמת ולא שקרים הוא יבין שלשקר זה מכוער, פסול ואסור. אם ילד למד ואולי גם מתוך פחד, לומר את האמת זה דבר ‘מסוכן’ כי הוא עלול לקבל עונש ומכות אזי בנקל ילמד לשקר. או ששמע שיחות בין ההורים שהיו מרשים לעצמם לשקר אז הוא למד שזה בסדר לשקר ואפילו מותר. 

החינוך לאמת או שקר אם כן, מתחיל כבר בגיל אפס. אבל אף פעם לא מאוחר, גם אם גדלת בסביבה שטיפחה שקרים אף פעם לא מאוחר לפתוח ספרים וללמוד אורחות צדיקים על אמת שלום ומוסר. ‘ספר המידות‘ של רבנו הקדוש, ו’חובת הלבבות‘ של רבי בחיי הינם ספרי חובה ללמוד לדעת להכיר ולהפנים היטב לחיינו 

מהו מוסר?

סביר להניח שהחברה האנושית של דור המבול לא ראתה את עצמה בלתי-מוסרית. להפך, השחיתות נתפסה התנהגות מוסרית נכונה, ואילו העזרה לחלשים נחשבה  חריגה מערכי המוסר. כך עלולה חברה אנושית שלמה להידרדר לשפל מוסרי איום, עד כדי היפוך גמור של מושגי הטוב והרע. זו השאלה האמיתית העומדת לפנינו בבואנו לדון על ערכי המוסר – מי קובע אותם? האם התפיסה המוסרית יכולה להתבסס על משחקי רוב ומיעוט? האם מושגי הטוב והרע נקבעים בבחירות דמוקרטיות? הלוא כשם שהיחיד עלול להשחית את דרכו, גם הרוב עלול להידרדר להתנהגות בלתי-מוסרית, וכדי להצדיק את התנהגותו יהפוך את החושך לאור ואת ההידרדרות לנאורות.

האמת היא, שהאדם אינו יכול לשמש מקור לערכי מוסר אמיתיים. אם הנורמות המוסריות נתונות בידי האדם, קיימת תמיד הסכנה שהן יתעוותו וישתנו על-פי הצרכים והאופנות המתחלפות. יש בסיס איתן אחד ויחיד לתפיסה מוסרית מוצקה – האמונה כי בורא העולם הוא שקבע את ערכי המוסר והגדיר את מושגי הטוב והרע.