מתקדמים ביחד

היום יותר מתמיד צריך לתת את
תשומת הלב הנדרשת למה שקורה
בבית, ורצוי במנות גדושות, לצעוד
ולהתקדם ביחד. אל תחכו עד
שהבעיות יגיעו עד לפתח הדלת.
 
 
יגעת ומצאת – תאמין!
 
כלומר?
 
אם אנחנו רוצים לראות תוצאות בכל תחום בחיינו, ובעיקר בתחום היקר לנו מכל – חינוך ילדינו, אנחנו חייבים להשקיע, להעניק להם ולנו זמן איכות. לא לחשוב שאני קודם לכל – כשאני זה העיסוקים שלי, הלימודים, התואר, העבודה וכן הלאה. ממש לא. לא לתת לדבר היקר הזה – ההשקעה בילדיכם – לחמוק לכם מבין האצבעות.
 
בימים אלה אנו מגיעים שוב לספר בראשית. ספר זה מכיל סיפורים משנים קדמוניות. יש הטועים לחשוב שהתורה באה רק לספר לנו מה היה פעם, את סדר תולדות העולם, אך אין זה נכון וחלילה לחשוב כך. התורה אינה ספר היסטוריה, אלא אלוקית ונצחית ובאה להורות לנו את דרך החיים. הסיפורים שאנו קוראים על מה שקרה אז הם כאן ועכשיו, חיים וקיימים בכל רגע ושייכים לנו באופן ישיר.
 
אחת הדוגמאות היפות בספר זה למה שאנו חווים, והדרך להתמודד עם המצב, מוצגת בפרשת נח. הזוהר הקדוש כותב, שכאשר נח יצא מהתיבה וראה שהעולם חרב הוא התחיל לבכות ופנה אל בורא עולם ואמר לו: 'ריבונו של עולם, נקראת רחום, היה לך לרחם על בריותיך!'. ובורא עולם השיב לו: 'עכשיו אתה אומר את זה? למה לא אמרת את זה כשאמרתי לך "כי אותך ראיתי צדיק לפני וגו'… הנני מביא את המבול מים וגו'… עשה לך תיבת עצי גופר וגו'…." הרי התעכבתי שנים רבות בביצוע הגזירה כדי שתבקש רחמים על העולם, אבל אתה, כששמעת שיש לך דרך להינצל, בתיבה, לא עלה בליבך לבקש רחמים על ישוב העולם, עשית תיבה והצלת את נפשך ואת משפחתך. עכשיו, כשהעולם חרב פתחת פיך לדבר לפני בבקשות ותחנונים?!…'
 
מאה עשרים שנים! זה הזמן שהיה נחוץ לנח לבנות את התיבה. ובכל מאה ועשרים השנים הללו הוא לא פעל להחזרת דורו למוטב. נח היה צדיק בפני עצמו אולם לא הבין שיש לו שליחות ואחריות, ולא רק לבנות את התיבה כדי להציל את עצמו ואת משפחתו, אלא לעורר ולהחזיר את כל בני הדור ההוא בתשובה, כי אז לא היה מבול…
 
יש כאן מסר עצום עבורנו. גם אם אתה צדיק ולמדן – חובה עליך לדאוג לכל בני דורך, אך ראשית, כמו שאומרים חז"ל – לבני ביתך. כן, גם אם תצטרך לוותר על הרבה – על שעות לימוד, על ההתקדמות האישית שלך – תן דעתך תחילה למה שקורה אצלך בבית, למי שצריך חיזוק, שיפור, עידוד ותמיכה. כי עם כל הכבוד שאתה כזה צדיק, כמו נח, אבל העולם נחרב ולבורא עולם יש צער מכך. הוא מצפה מהצדיקים ומכל אחד מעם ישראל להציל עוד יהודי, להתפלל שהעולם לא יחרב. ומאיפה מתחילים? מהבית!
 
חיזוק לכך אנו מקבלים מהזוהר הקדוש בעצמו, שאומר כי אם נח היה מתפלל על דורו לא היה מבול! וזה צריך לעורר כל אחד ואחד לדעת שאם הוא יפעל – בחסדים, מעשים טובים, בתפילות – הוא בודאי יציל את ילדיו, קרוביו, ואפילו את כל עם ישראל, הכל כפי מעשיו וריבוי תפילותיו. כי עם תפילה, כמו שאנו יודעים, רואים תוצאות נפלאות.
 
בורא עולם מוכיח את כולם היום יותר מתמיד, וזה ממש מזעזע לדעת שכמעט בכל בית יש קשיים עם הילדים, בשלום בית, בזוגיות, במשפחה המורחבת, ובכלל – בין האדם לעצמו, כלומר עם מידת האמונה שלו. זה צו השעה – לקחת את העניינים לידיים, להקדיש זמן לתפילה על כל תחום שצריך חיזוק בלי להתעצל. יש בעיות? מתפללים. אין בעיות? בודאי שמתפללים, שהרי כך מכינים את המחסנים הרוחניים לכל מקרה ומצב, אין צורך לחכות שהבעיות יגיעו עד לפתח הדלת.
 
כאשר אדם חושב שההתקדמות האישית שלו היא הדבר שצריך לעמוד בראש סדר העדיפויות שלו, ולא לתת את דעתו למה שקורה בביתו ובכלל בעם ישראל, הוא עלול להגיע למצב שהכל יקרוס לו מול עיניו כמו מגדל קלפים. תרבות רעה בבית, בעיות בשלום בית, סכנות רוחניות וכדומה, הן רק חלק מהבעיות שדורנו נתקל בהן. אבל כמו שאנחנו יודעים היטב – ואף פעם לא מאוחר, משום שגם בדורו של נח שירד לשפל המדרגה בורא עולם ציפה לתפילה של נח שעל ידה היה מציל את העולם מהמבול. כך גם אנחנו צריכים לעשות. חשוב להקדים תרופה למכה ולהרבות בתפילות. כי התפילה, מביאה בכנפיה תוצאות אדירות. חמש דקות תפילה על הילדים שלך כל יום והשינויים ייראו עליהם כמו שמש ביום בהיר. מה גם, שהתפילה היא פעולה שנמצאת בהישג ידו ופיו של כל אדם, כלי אדיר שתמיד בנמצא ומועיל ועושה נפלאות. אל תפספסו את ההזדמנות, כמו נח, שרק לאחר המבול התעורר לבקש רחמים, אלא נתעורר כבר עכשיו, נשקיע, נתפלל, נפעל ונעשה.
 
מתוך שנים של ניסיון ומפגשים עם הורים הגעתי למסקנה שלהורים קשה מאוד להשקיע בילדיהם. מדוע? משום שהיצר הרע לא נותן להם להתעורר משנתם. כלומר, הם רואים ילד עם בעיות קטנות ומעדיפים להתעלם, לחשוב שזה יחלוף, יסתדר איכשהו. אולם הם לא מבינים באיזו סכנה כל ילד נמצא בעולם הזה, הם לא מבינים שהם עלולים להגיע למצבים בהם יצטרכו לבטל הרבה מאוד זמן, כוח ודמעות. ובכלל, למה הם מצפים? בעיות לא נפתרות מאליהן או סתם כך, זה לא קורה. אדרבה, הן רק מחריפות אם לא מטפלים בהן.
 
ישנו כלל רוחני בעולם, שכאשר אדם נותן מעצמו ומשקיע בשני, וחושב עליו, הוא גם מרוויח בעצמו. דוגמה לכך הוא אותו מקרה מפורסם עליו מספרת הגמרא: לרבי פרידא היה תלמיד שעל החומר הלימוד היה צריך לחזור בשבילו 400 פעמים!!! עד שהיה קולט על מה מדובר. פעם אחת קרה שגם אחרי 400 פעמים התלמיד לא הבין את החומר הנלמד. רבי פרידא שאל אותו מה קרה, והתלמיד אמר, כי נראה לו שרבי פרידא – רבו, צריך ללכת לדבר מצווה, ומכיוון שחשש שרבו לא יכול ללמוד איתו לכן לא היה מרוכז. מה עשה רבי פרידא? כעס? התעצבן? אמר 'יש גבול לכל תעלול, ועד כאן!'?… ממש לא. הוא ישב ולמד איתו עוד 400 פעמים!!! עד שהתלמיד הבין. דבר זה עורר רעש גדול בשמים ובת קול יצאה ושאלה את רבי פרידא מה הוא רוצה כשכר על מסירות נפשו: לחיות עד 400 שנה או שכל בני דורו והוא יהיו בני העולם הבא? ורבי פרידא השיב: רצוני שכל בני דורי יהיו בני העולם הבא. יצאה שוב פעם בת קול משמים ואמרה: גם זה וגם זה יתנו לך.
 
הנה לנו דוגמה נפלאה של מסירות נפש שכל הצדדים מרוויחים ממנה.
 
כל הנכתב במאמר זה לא מופנה רק לעניין הורים וחינוך הילדים, כפי שציינתי בתחילת המאמר, אלא לכל אדם ולכל תחום בחייו. תחום חינוך הילדים הוא אחד התחומים הבולטים והחשובים בחיינו והנקודות שצוינו כאן באות לידי ביטוי בצורה ברורה ומובהקת בעיקר כשזה מגיע למשימה החשובה והיקרה לנו מכל – חינוך ילדינו. יהי רצון שנזכה לשפע ברוחניות ובגשמיות, שנזכה בחכמה וההכוונה משמים לעשות את הדבר הנכון בכל היבטי חיינו, למשיח צדקנו ולבניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן.