“לראש ולא לזנב!” מפניני פרשת השבוע

“וּנְתָנְךָ יְהוָה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת” (דברים כ”ח, יג)

כמה נעים שבעוד שלושה שבועות נחגוג את ראש השנה. ראש השנה הוא לא רק חג. הוא גם היום הראשון בשנה שבו נקבע כיצד ייראו חיינו בכל משך השנה הקרובה וכפי שרבי נחמן אומר “הכל הולך אחרי ההתחלות” לכן ישנה גם חשיבות רבה להתחלה טובה, מבורכת ושמחה.

בנוסף, בסעודה הראשונה של החג אוכלים ומברכים על מאכלים מיוחדים שיש בהם ברכות למכביר בעניינים רוחניים וגשמיים. מאכלים אלו נקראים ‘סימנים’ או ‘סימני ראש השנה’ ואוכלים אותם בסעודה הראשונה של החג ביום הראשון וביום השני (חוגגי שני ערבי חג).

כמה סימבולי שאנו מוצאים את אחד מן הברכות אותם אנו מברכים בערב ראש השנה (בשני הערבים) כאשר אוכלים ראש של דג – שנהיה לראש ולא לזנב. אין הכוונה רק במובן השטחי להיות דומיננטי ושליט אלא בכלל שתהיה ממשלה לעם היהודי על אויבינו והגויים שהם לא ימשלו בנו, ובכלל לכל יהודי ויהודי ממשלה ושליטה על היצר הרע שבו שזו תכליתנו.

ועוד, ישנו סדר הירכי מלמעלה למטה, אולם כאשר הדברים לא הולכים כראוי הממשלה מתהפכת מלמטה למעלה. למשל המוח-שכל, שהוא העליון צריך לשלוט על הלב והרגש היותר תחתוניים לא רק מבחינה פיזית אלא מבחינת החשיבות ומעמד. ברם, אם זה מצב הפוך כיינו רגש שולט על שכל, כלומר לב על מוח – התוצאות לאדם אינן טובות ובעיתיות מאד וזה נקרא שלטון מלמטה למעלה.

בנוסף, שימו לב איך הכתיבה מתבצעת בלשון של התניה כפי שהרחבנו בגיליונות קודמים: אם ←אז. כלומר סיבה ותוצאה וכאמור הבחירה נמצאת אצלנו אם לבחור לעשות את מצוות ה’ ואז גם להיות לראש ולא לזנב. אי אפשר לעשות עבירות וחטאים ואח”כ להתמסכן.. קחו אחריות