בינוני? ת’שכחו מזה!

אין תוספת-נסיגה בחיים האלה.
לאדם, שנוצר לעשות שינויים
אדירים ורבי-רושם, הדרישה
מחייבת. בינוניות? ת'שכחו מזה.
 
 
טוב, אני צריך לקחת נשימה עמוקה לפני שניכנס לשיחה על… טלוויזיה.
 
פעם, כך מספרים יודעי דבר, הייתי צופה טלוויזיה מקצועי (עשרות שעות "הענקתי" לה מחיי כל שבוע). גם לא עבר שבוע שבו הורדתי את סטנדרט הצפייה שלי מהמסך הקטן. בעבודה, החברים היו שואלים אותי על פרויקט שאני עובד עליו ואם אני צריך עזרה. התשובה שלי הייתה:
 
"ת'שכחו מזה".
 
עכשיו, כשיש לי 23 שעות כל שבוע לפעילויות יותר אקטיביות ואיכותיות, אני אדם הרבה יותר שמח. אשתי אף היא מברכת את הזמן שנוסף לזוגיות שלנו, וכך גם הילדים. אני אוהב לקרוא. ההחלטות בכל מה שקשור לחיי היומיום נעשו טובות יותר. כך גם הדיבור. כן, אפשר לומר הרבה על אדם שהשפה שלו מורכבת בעיקרה בדרך בה הוא בוחר לבטא את עצמו.
 
…זאת הייתה הסיבה להיפטר מטוני סופרנו, לתמיד!
 
במפגשים עם חברים דיברנו לא מעט על טלוויזיה. היה בי הרבה כעס, אבל הוא לא היה על המדיה, על סגנון החיים המערבי או על חבריי. כעסתי על עצמי שחיכיתי כל כך הרבה זמן להשתנות. אחרי חשיפה כל כך גדולה למסך הקטן הגעתי לשלב בו הרגשתי שאני באמת מרשים אנשים כשאני מדבר, ולכן גם נשמע כמו אחד מהמאפיה האיטלקית.
 
וזה תמיד מנקר לי בראש, למה אנחנו מגלים עקשנות ומתנגדים לשינויים? למה אנו הופכים למתגוננים כשמישהו מציע לנו הצעה לטובתנו האישית? אתם יודעים למה? בגלל שאנשים כמוני עושים את אותן טעויות טיפשיות שוב ושוב.
 
כשמישהו קורא למשהו רע שאנו מקבלים כמובן מאליו כנורמאלי, אז המבקר (מציע ההצעה) הופך לפנאטי, גם אם מה שהפנאטי הזה אומר הוא אמת.
 
ומה שהופך את המבקר לפנאטי הן הרמיזות של 'עד שלא תשמיד-תהרוג-ותאבד את ההרגלים הרעים שלך עד עפר, אתה בבעיה!'… אם משהו לא קדוש, ללא ספק, צריך לפנות את מקומו. אין תוספת-נסיגה בחיים האלה. לאדם, שנוצר לעשות שינויים אדירים ורבי-רושם, הדרישה היא – גם אם לא נאמר לו בצורה מפורשת – שהוא חייב להיגמל מהדברים שמנתקים אותו מהמקום הנוח והנעים שיועד לו לכתחילה. זאת כמובן דרישה מחייבת.
 
זה נושא רציני, בטח לא לשיחה מנומסת…
 
וזה המקום בו המבקר הופך לפנאטי – אפילו אם הוא כנה ברצון הגדול שלו לעזור. כך הפכתי ל"אייטולה הגדול מהוליווד"…
 
ומה עם השומע? זה לא יהיה לטובתו אם ישמע יש לבנאדם לומר לו? בהחלט, אבל זה לא מה שיקרה בפועל. הרגלים כמו צפייה בטלוויזיה, גלישה באינטרנט, דבקות לדף שלך בפייסבוק ושות' – הם דברים שרבים מאיתנו פיתחו אליהם אובססיה במשך שנים רבות, אפילו עשורים, ואולי גם יותר. אנחנו לא בדיוק מוותרים על פעילויות מהסוג הזה בקלות אחרי שיחת אינפורמציה. וגם אם כן, זה לא משהו שקורה מיידית ובשלמות.
 
אז מה אנחנו עושים? האם אנו פוטרים בהינף יד את המבקר הפנאטי וממשיכים עם החיים כרגיל? מה יקרה אם נחשוב בכיוון של להודות בפני עצמנו שהוא מציע לנו משהו מועיל, הזדמנות שנוכל לנצל? האם יש כאן איזה שטח ביניים?
 
כן. תודה לא-ל, היהדות עניינה לכבוש את שטח הביניים. בינוניות היא לא רק קיפאון, אלא הרצפה הנשמטת מתחת לרגלינו. בורא עולם לא רוצה שנהיה בינוניים, במיוחד אם כוונתו ביצירת האדם הייתה למצוינות.
 
מוכנות היא הפעולה שמקרינה על מעשינו היומיומיים, ומה שמוביל אותנו לשאול את עצמנו אם הם נכונים וטובים.
 
נכונות היא הפעולה שמריצה אותנו לעשות את המעשה/מצווה. היא מובילה אותנו למצוא בעצמנו את הרצון לפרוץ את המחסומים האישיים ולעשות משהו.
 
נקיות היא תכונת ניקוי אותם חלקי קיום שלנו שעדיין לא טהורים.
 
אלה הן חלק מהתכונות/מידות שהרמח"ל, בספרו מסילת ישרים, אומר שכל אדם צריך אותן לאורך כל חייו עלי אדמות. אלה לא מטרות שאנו פוגשים בחיי היומיום. אלא, איכויות אישיות שאנו משפרים צעד אחר צעד כשאנו ניגשים לתהליך שמתפרש על כל שנות חיינו – שיפור עצמי.
 
אז קחו לכם דף. בצד אחד עשו רשימה של כל נתון ואירוע משלושת השבועות האחרונים. ליד כל יום ציינו לעצמכם את זמן הצפייה שהקדשתם לטלוויזיה. קבעו את הממוצע במספר שעות של צפייה בכל יום ואת הממוצע של מספר השעות שאתם רואים טלוויזיה כל שבוע. זו מוכנות. בהמשך, עשו רשימה של עשרה דברים יצירתיים אותם אתם יכולים לעשות במקום לצפות בטלוויזיה. קחו עוד דף ובצד אחד רשמו את הנתונים לשלושת השבועות הבאים. קבעו מטרה לצמצום שעות הצפייה שלכם. תכננו מה אתם רוצים לעשות בימים האלה. זו נכונות. מהר מאוד תתחילו להעריך את כל הדברים שתצליחו להשיג ולחוות בחיים, ועכשיו גם תלמדו לאהוב את הזמן הנוסף שיש לכם בידיים. אנשים יתפעלו מהיכולת שלכם לדבר כמו אדם מן השורה (ולא כמו הסנדק…) כשתספרו על חוויות אישיות שלכם. זו נקיות.
 
ברגע שתמצאו את עצמכם בדרך בה אתם נפגשים עם המטרות שלכם, וסוף סוף תסירו את המחסומים והסורגים מעל עצמכם, נסו את זה עם כל דבר שלא מאפשר לכם לשחרר את הטוב והמתוק הזה שבורא עולם טמן בכם, זה שאתם צריכים לחלוק עם העולם.
 
זו צמיחה.
 
אתם לא צריכים להיות בינוניים אם אתם לא רוצים.
 
ת'שכחו מזה.