נעים להכיר: אני. שיחה בשניים

לדבר עם איברי הגוף? בתור מורה
ליוגה וכאחת שמאוד מחוברת לענייני
גוף-נפש זה סקרן אותי. פתחתי את
הספר ופשוט נשאבתי פנימה, להיכרות
אדירה עם… אני.
 
 
באחד הערבים השבוע, כשהייתי חצי מעולפת והצלחתי להשאיר סדק דק בעיניים כדי לראות במעומעם את דמותו של בעלי ברקע, האוזניים הצליחו לקלוט כמה מילים שבקעו מגרונו, והמוח, שתירגם את הכל, הצליח להפיק מתוך הבליל שנוצר שבריר של עניין. פקחתי עיניים באחת, כמו חתול שעומד על משמרתו בחושיו המחודדים והדרוכים בשעת לילה מאוחרת.
 
"מה אמרת על הגוף?" ניסיתי להקיש משהו מהצלילים והמראות המעורבבים.
 
"אמרתי", הוא המשיך בסבלנות, "שקראתי בספרו של רבי נחמן מברסלב איך הוא לימד את רבי שמואל אייזיק להתבודד ולשוחח עם איברי הגוף. התוצאה מכך הייתה שליטה מיוחדת שהוא ניכס לעצמו בגופו".
 
בתור מורה ליוגה לשעבר, ואחת שמאוד מחוברת לכל עניני החיבור בין הגוף והנפש הסתקרנתי מאוד וביקשתי שהוא יקריא לי את השיחה. רצה הגורל ובעלי לא הצליח למצוא בספר שיחות הר"ן את השיחה המבוקשת. אני לא יודעת למה התעקשתי. בדרך כלל אני לא נוהגת לדקדק עד כדי כך, אבל עניין השליטה בגוף מצא חן בעיניי.
 
לקחתי את הספר אלי במטרה למצוא את אותה שיחה נכספת בעצמי. זה אולי נשמע דבר טריוויאלי בו אני לוקחת ספר קודש ומדפדפת בו להנאתי. אבל במציאות שלי זה דבר מאוד נדיר. יש לי מין רתיעה מלקרוא בספרים האלו, אולי כי אני חושבת שלא אבין את השפה או את הכתוב, מה שגורם לחוסר הביטחון להשתלט על הרצון לדעת. בדרך כלל אני מסתפקת בלשאול את בעלי ובהסברים שהוא נותן לי על הדברים.
 
כאמור, מצאתי את עצמי מדפדפת בשיחות הר"ן. בהתחלה אני מנסה לא להתעמק, להיות כמו מנוע חיפוש באינטרנט ולנסות לזהות בכל השיחות את מילות המפתח: 'גוף', 'התבודדות', 'רבי אייזיק'. לאט לאט, בלי לשים לב, אני נשאבת לשיחות שלו וממש בסייעתא-דשמיא מוצאת תשובות להרבה שאלות שמציקות לי. ליבי מחסיר פעימה ומתמלא בשמחה בכל פעם שאני פוגשת באמת האמיתית, וההתרגשות  עצומה.
 
פתאום אני מבינה המון דברים שלא הבנתי בעבר. אני מקבלת תשובות על שאלות שאפילו לא ידעתי לשאול, ובעיקר, אני מרגישה שמבינים אותי באמת. זה גורם לי להתמלא בהקלה ובשמחה. ברגע אחד יורד לי האסימון וההכרה הגדולה בצדיק העצום הזה, ובחשיבות שלו בדור שלנו כאן ועכשיו.
 
סיפור החזרה בתשובה שלי עולה כנגד עיניי, ואני מבינה באחת ובאופן מוחלט שאלמלא רבי נחמן וגישתו החסידית והמטיבה, כנראה שלא הייתי מתחברת באותו האופן ליהדות.
 
רבי נחמן מברסלב, בשונה מזרמים אחרים ביהדות, נוטה להדגיש את היות הקדוש ברוך הוא טוב. הוא מזכיר שוב ושוב כמה בורא עולם אוהב אותנו באמת, למרות העובדה שאנו חושבים את עצמנו כפגומים חסרי תקנה. הוא עושה הבחנה ברורה בין עיקר לתפל בעבודת השם ונותן לנו כלים בדוקים ומוכחים לעבודת המידות ולדבקות בבורא.
 
יכול להיות שכל זה כבר ידוע למי שמכיר, אפילו "בשטחיות", את רבי נחמן מברסלב ותורותיו. אבל מכיוון שכל השנים ניזונתי בעיקר מאחרים, ההבנה שלי הייתה רק חלקית. כי מה שקרה כשישבתי עם הספר שלו וקראתי את הכל בעצמי, וקיבלתי עוד ועוד דוגמאות מעשיות, זה פתח לי את הלב מחדש להתאהב בתורה ולרצות לדבוק בבורא עולם לא משנה מה יקרה. הרגשתי, גם, שאני מתאהבת בצדיק הזה מתוך הכרת הטוב ותודה גדולה ועמוקה שאני חבה לו אישית, ושכל הדור שלנו חייב לו.
 
בתור חילונית, התפישה שלי את אלוקים הייתה בעיקר באווירה של פחד ושלילה. האופן שבו הוצג הבורא בסיפורי התורה הוא של אל לא נגיש, שברא עולם מושלם שאנחנו קלקלנו ועדיין ממשיכים לקלקל ולהרוס, כעסן בעל חרון אף שרוב הזמן אינו מרוצה ממעשינו. הדת הצטיירה בעיניי כחשוכה, פגאנית, עתיקה, לא מעודכנת וסגורה עד מאוד. המפגשים עם הדת היהודית בכל מיני סיטואציות, כמו בת מצווה וחתונה, התמונה שהצטיירה הייתה חמורה וקפדנית. שום טיפה של רוחניות, כוונות או מילה טובה לא נכללו בהכנות לרגעים החשובים האלו בחיי, אלא בעיקר פרטים טכניים שלא היה לי שום כוונה לקיים אותם. משהו כמו קורס לנהיגה מונעת שאתה מבצע בהכנעה כדי שישאירו לך את רישיון הנהיגה.
 
לתהליך החזרה בתשובה שלי לא היה שום קשר לדת ההיא. היו אלו הדיבורים של הברסלברים הנחמדים שסבבו אותי באותו זמן, שהציגו אל שכולו טוב, שאוהב אותי עד בלי די ולא משנה איך אתנהג, שרוצה בטובתי האינסופית ולא משנה איך זה נתפס בעיניי במציאות הרגעית, ושהוא שמח בכל שבריר של הרהור שיש לי עליו. האל הזה שמכיר אותי כל כך טוב, שברא אותי כמו שאני ושלא מצפה ממני לרצות אותו בשבילו, אלא רוצה שאפעל על פי הוראותיו כדי שלי יהיה יותר טוב בעולם הזה ובעולם הבא.
 
אל שהוא כמו אבא מושלם שכזה, ולא כמו מנהל בית ספר כעסני ומרתיע. אל שמעריך אותי ורוצה את קרבתי. שרוצה שאשתף אותו בכל דבר בחיי, שאדבר ואתייעץ איתו. אל שרוצה שאהיה שותפה לביאת המשיח ולבניית בית המקדש השלישי. כי בזכות השותפות הזו, תהיה לי הערכה רבה יותר לימות הטוב המוחלט ונזכה לשמור עליהם עד אינסוף. (זה דומה למצב שאם אני מנקה את הבית אני הרבה יותר היסטרית על הניקיון שלו, יותר מאשר העוזרת מנקה… להבדיל).
 
רבי נחמן הציג בפני יהדות אחרת, כזאת שיכולתי להתחבר אליה מהמקום שהייתי בו, תינוקת שנשבתה, ובהבנה מופלאה ואמיתית לצרכי הדור הזה בזמן הזה.
 
תודה לך צדיק גדול ומופלא שהטבת להבין ללב הדברים ובזכותך זכינו להבין במקצת את הקדוש ברוך הוא, להתחבר למהותו ובזכות זה לאהוב אותו ואת מצוותיו.