לא זז בלי יועץ השקעות

השקעות לא עושים בלי יעוץ. אפילו
על צבע ארונות המטבח לא נחליט בלי
חוות דעת של מומחים. החיים שלנו לא
פחות רציניים. אנחנו זקוקים ליועץ. מי
האדם שבקי בשוק החיים?
 
 
מעניין מה תאמרו…
 
אנשים שנוהגים להתייעץ לפני מעשים שהם עושים, בוגרים יותר מאנשים שאינם נוהגים לעשות כך, או להיפך?
 
טוב, זו חידה כוללנית מדי. אם לדוגמה דיברנו על בחירת מלפפונים אצל הירקן, לא ממש דחוף להתייעץ. אבל אם מדובר בהחלטות הרות גורל יותר, מה אז? להתייעץ זה צעד בוגר או ילדותי?
 
נבירה בהרגלים אנושיים מעלה את המסקנה הבאה: צעירים החשים צורך להוכיח לעצמם ולסביבתם בגרות אינם אוהבים להתייעץ. מבוגרים חוששים מכך פחות. ומבוגרים שנכשלו בעבר, יעשו זאת אפילו בחפץ לב. למה? כי להתייעץ, זה להסכים עם העובדה שאינני כל יודע וכל מבין. ומי שעסוק בהוכחות בגרות יתקשה לעמוד בפני התובנה הזו. אנשים שבגרותם איננה כה שברירית לא יהססו. ומי שספג כמה סטירות לחי מהמציאות, אפילו יאהב להתייעץ. ויש כאן נקודה נוספת. אדם מסוגל לקבל חוות דעת, עצה או הערה, רק אחרי שהוא מבין באמת שהנושא אודותיו מדובר אכן חשוב ורציני, ודורש החלטה נבונה שתשפיע בודאי על גורלו. רק אז תיתכן פתיחות לקבלת חוות דעת מבחוץ.
 
קחו רגע את הסיפור של אלי מהבורסה:
 
התקופה הראשונה שלי בבורסה הייתה מאלפת. נכנסתי לעולם העסקים עם המון חשק, הרבה מוטיבציה, לא מעט דמיון, ומידה מצומצמת של ניסיון. מבחוץ, בורסה נשמעת כמו לונה-פארק של כסף. מה הבעיה, קונים מוכרים, משקיעים. נכנסתי לנעלי הברוקר עם סכום לא גדול של כסף שיועד להשקעות, והתחלתי לשחק. השתמשתי בעצות שהתעופפו ברשת, סמכתי על הערכות שנדדו בפורומים שונים, וחיקיתי כל מיני תרגילים שאנשים טענו שהם מניבים הצלחות. עד שפגשתי את רונן.
 
רונן הוא שועל מסחר ותיק ומצולק. אני אומר מצולק מפני שיחד עם חשבון הבנק הנחמד שלו, הוא מחזיק בחשבון לא פחות מכובד של מכות, עקיצות, והונאות אותן ספג למכביר במשך מספר שנים של הליכה עצמאית בשיטת 'סמוך'. בסופו של דבר הוא למד, הפנים, וטיפס החוצה פיקח יותר ושקול. בפגישה הראשונה, כמעט לא הספקנו להחליף מילה, אבל הוא מבחינתו הצליח לעצבן אותי עם שאלה מרגיזה "מי יועץ ההשקעות שלך?"
 
"מי, מה, למה מה יועץ, מי צריך בכלל?" וכאן פרשתי לפני רונן את משנת חיי המסחר שלי האידיאולוגית והנלהבת. רונן נחר בבוז ידידותי ואמר לי, "תשמע ידידי, עזוב אותך מכל הדברים היפים והחמודים שאמרת ושמעת ונראה לך. תן לי לשאול אותך דבר אחד: למה אתה כאן בבורסה, כדי לייצר אידיאולוגיות או כסף?"
 
אישרתי את האפשרות השנייה כמובן.
 
"אז יופי, תדע לך שבשוק ההשקעות והמסחר יש הרבה דברים מעניינים ומלהיבים. אבל תדע לך דבר נוסף. בשוק הזה אתה עלול בהבזק של רגע להישאר מרוקן במקרה הטוב, ושקוע בבוץ עמוק במקרה פחות מוצלח. בשוק ההון אין זמן לחכמות. קח את כל מה שאתה יודע, שים עמוק בכספת, ותשמור אותה לשנים המשעממות של אחרי הפנסיה. עכשיו ידידי הצעיר, תהיה טמבל?"
 
"כלומר?"
 
"חפש יועץ השקעות מוצלח בעל תעודות, תדבק אליו ופעל לפי ההוראות שלו. אל תהיה חכם כל עוד אתה מעוניין להיות עשיר, הבנת?"
 
לא בדיוק הבנתי, כן צייתי. ואינני מצטער על כך.
 
הרבה ראיתי בשנות הבורסה שלי. ראיתי חברים שרכשו מניות, קצרו רווחים, עקבו בהשתאות אחרי בלון ההשקעות הפורח שהתעופף במהירות הבזק לשחקים, וצנחו אל התהום בין לילה, בזכות טעות קטנטנה. ואף מתסכל יותר – בעקבות שיקול שגוי וניתוח נתונים חלקיים. ברחמים, למדתי על החלטתי הנבונה, בעיקר מטעויות של אחרים. ראיתי השקעות מפתות שהסתירו שגיאות איומות. רכישות מלהיבות שהסתיימו בכישלון מוחץ. אני סבור שיש לי מסר אחד חשוב לומר: אם אתה ניגש לעיסוק כלשהו, הבן קודם כל כמה הוא רציני. אתה מוכרח להבין זאת, אחרת אף פעם לא תתייחס לאתגרים ברצינות, וגרוע יותר, לא תדע להיזהר מהכשלים בצורה אחראית. צעד שני, מצא תמיד את האדם או את מקור הידע המנוסה יותר. תתייעץ, תשמע חוות דעת. תחסוך המון סטירות לחי…"
 
* * *
 
הפתיח לנושא שלנו הוא: איך אתה רואה את חייך – לונה פארק של אפשרויות משעשעות? או, מסע רציני לתכלית גורלית הנוגעת לעתידך הנצחי, עתיד צאצאיך, ועתיד העולם?
 
אנשים רבים סבורים שהאפשרות הראשונה נכונה. תפישת עולם שכזו, וצר לי לומר, היא ילדותית. ילדים רואים את העולם כמגרש משחקים. מבוגרים מבינים שבמגרש הזה מסתתרות החלטות ובחירות הרות גורל. אדם מוכרח לקחת אחריות על חייו. ומה הכוונה לקחת אחריות?
 
הכוונה הכנה ביותר היא, להסכים באמת להבין שמכל הסיבות ועל פי כל הנתונים אין לי את היכולת והכלים לקחת אחריות על דבר ענק, מורכב ורציני כמו החיים שקיבלתי במתנה מבורא עולם. זו האמת! אם מסחר והשקעות הם נושאים רציניים הדורשים התייחסות אחראית, מכלול החיים על אחת כמה. אם אנחנו רואים את חיינו באור שכזה, עשינו צעד משמעותי בתהליך ההתבגרות הרוחני. אנחנו מעריכים את חיינו, מייקרים את עצמנו, מכירים טובה לבורא עולם.
 
עכשיו, אנחנו כשירים אל הצעד הבא. לחפש יועץ, ודחוף.
 
השקעות לא עושים בלי יעוץ, דירה לא בוחרים ללא התייעצות. אפילו על צבע ארונות המטבח לא נחליט בלי לשמוע חוות דעת של מומחים. החיים שלנו לא פחות רציניים. אנחנו זקוקים ליועץ. מי הוא?
 
התורה הקדושה נקראת 'עצה'. וגם תרי"ג המצוות נקראות בזוהר הקדוש תרי"ג עיתין. כלומר שש מאות ושלוש עשרה עצות. התורה היא ספר ההוראות שהצמיד בורא עולם לחבילת החיים של כל אדם. קיבלת חיים? לא יודע מה נכון יותר? לא יודע מה להחליט, מה היעוד, היכן מקומך? הפרטים הללו כתובים בתורה. אבל יש לנו בעיה… את התורה הזו בעצמה, את ספר העצות והחוקים, קשה לנו להבין. מה עושים?
 
מהסיבה הזו, יחד עם התורה העניק לנו בורא עולם צדיקים. תלמידי חכמים. אנשים שמסוגלים ללמד את התורה, להורות ולסביר את הוראות ההפעלה של מערכת החיים המורכבת. זו הסיבה שחשוב כל כך לחפש וללמוד את העצות הנפלאות של הצדיקים. הם, הצדיקים, מכירים את שוק החיים לעומק. הם עברו בעצמם, ברגל, מסעות ארוכים ומפרכים של חיפוש. שיהיה ברור! אף צדיק לא כתב עצות ורעיונות על סמך הסתברות או היגיון. העצות וההדרכות של הצדיקים נובעות כולן מעבודה אישית, חריש עמוק, התמודדויות ומלחמות. ניסיון חיים ארוך ורחב מאוד שאינו דומה לאף ניסיון חיים של אדם רגיל. הצדיקים חוו את כל סוגי ההתמודדויות של כל אדם שיופיע אי פעם על פני הגלובוס. משום שהנשמה של הצדיקים המיוחדים, דוגמת רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב, זוהי נשמה כללית הכוללת את כל נשמות ישראל. והעצות שהוא כתב וביקש מאיתנו לקיים מתאימות היטב לנו, לזירת חיינו, ולכל הדברים עימם אנו נפגשים.
 
להתייעץ זו לא בושה, זה כבוד. ועצות טובות יש בשפע. רק לפתוח את הספרים הנכונים.