מי רוצה משיח?! חלק ג’

מי רוצה משיח? ח”ג
אל תתפלל על המשיח עד שתקרא את זה – המשך
מאמר שלישי בסדרה בנושא תפילה על המשיח.
“אולי השבוע…” אמר יוסף לחבירו בבית הכנסת. “אם ירצה ה’, בעזרתו יתברך” ענה החבר. בכל שבוע היו השניים ממלאים טופס להגרלת הלוטו ומברכים זה את זה בהצלחה. אבל באותו יום שמע אותם אחד המתפללים והתערב בשיחתם: “מה?! אתם רוצים לזכות בלוטו?!” “ברור”, ענו השניים, “יש לנו משפחות גדולות וילדים נשואים. אנחנו רוצים לקנות להם בעזרת ה’ דירות. עוד כמה מיליונים לא יזיקו לנו…”
“לא יזיקו?! הָה?!” אמר להם הַלָּה במרירות, “אתם לא יודעים על מה אתם מדברים. אתם לא מכירים את הסיפור האישי שלי, אבל אני יכול לספר לכם בדיוק מה קורה למי שזוכה בלוטו. בדידי הווה עובדא. לאחר שזכיתי בלוטו נהרסו לי החיים. הבית שלי התפרק לגמרי. ואני חייב כל כך הרבה כסף, שגם אם אני אעבוד כל החיים שלי לא אצליח לפרוע אפילו עשרה אחוזים מהחובות שלי…”
והתופעה הזאת של אנשים בכל רחבי העולם שזכו בלוטו והחיים שלהם נהרסו היא תופעה מוכרת ונפוצה מאוד מאוד. מה פשר התופעה?
ההסבר הפשוט הוא שכל דבר בחיים שלא מגיע מתוך עמל ותהליך ארוך וסָדוּר – אין לו שום קיום, ועוד יצטערו עליו!
בחיים אין קיצורי דרך! כל שינוי קיצוני ופתאומי מסוכן מאוד בגוף ובנפש – אפילו שינוי לטובה! ויש לכך אינספור דוגמאות.
אפילו אסיר שיוצא מהכלא, עובר חוויה קשה כי הוא לא רגיל לחיים ש”בחוץ”. ולכן בני ישראל לא יצאו ממצרים ביום אחד, אלא זה היה תהליך של כמעט שנה שלימה שבה הם עדיין היו במצרים, אבל הם כבר הפסיקו לעבוד.
וגם לאחר יציאת מצריים הם היו צריכים לעבור תהליך של ארבעים ותשעה ימים של זיכוך והיטהרות עד שקיבלו את התורה.
וזה עוד נקרא “גאולה בחיפזון”. התהליך לא היה מושלם כי לא הייתה ברירה. ולכן גם אחרי כל זה הם עדיין לא היו מוכנים לכניסה לארץ ונאלצו “להתבשל” ארבעים שנה במדבר.
במאמרים הקודמים דיברנו על טעויות של אנשים בנוגע למשיח ולציפייה לגאולה.
במאמר הראשון הדגשנו שצריכים לבקש שהגאולה תגיע ברחמים גדולים בלי צרות ושואות, ושכל נשמות ישראל יזכו להיות ראויות לגאולה בלי יוצא מן הכלל.
במאמר השני הדגשנו שצריכים להתפלל על הגאולה רק מתוך אמונה שלימה, כלומר מתוך שמחה והכרת הטוב הטוב על מה שיש ולא בגלל שקשה לנו עם הצרות, ולבקש את המשיח של ה’ יתברך שיגלה ויפרסם את שמו ולא את המשיח הדמיוני שיפטור אותנו מהצרות שלנו.
במאמר הזה אנחנו מדברים על טעות נוספת שלמעשה משלימה את שתי הנקודות הראשונות.
יש כאלה שחושבים בטעות שביאת המשיח תִּקְרֶה ברגע אחד ואז הכול יהיה שונה בתכלית. וזו טעות עצומה. ימות המשיח יהיו שנים ארוכות ויהיו בהם תהליכי עומק ובנייה איטית של עם ישראל. אין דבר כזה “פתאום יהיה הכול טוב”, כי שינוי כזה הוא מסוכן ולא בריא.
התהליכים האלה מתרחשים גם בכלל עַם ישראל, וגם אצל כל אחד ואחד בפרטיות.
והתהליכים האלה הם קשים ולא תמיד נעימים.
ולכן כשאתה מבקש על ביאת המשיח בשביל “להיפטר” מהתהליך, אתה למעשה מבקש את ההיפך הגמור מהמשיח. מי שרוצה את המשיח באמת רוצה לראות את תהליכי הגאולה, ואת תהליכי הגאולה רואים כבר עכשיו.
כן, כל הצרות וכל הקשיים האלה – אנחנו לא מבינים מה ה’ עושה – אבל ברור לנו שכמו כל הגלות הארוכה הזאת שהיא חלק מההכנה של עם ישראל והזיכוך של עם ישראל לקראת הגאולה, כך כל הצרות שאנחנו עוברים היום הם חלק בלתי נפרד מתהליך הגאולה.
לכן כשמתפללים על ביאת המשיח צריכים לבקש – לא בגלל שנמאס לנו לעבור את תהליכי הגאולה – אלא כדי שנזכה לראות את השגחת ה’ בתוך תהליכי הגאולה עין בעין ולעבור את הכול באמונה שלימה ובשמחה.