שש עשרה סיבות לאכול נכון

היום, יותר מכל זמן שחלף עלי אדמות, מציעים לנו שיטות אכילה רבות שבקלות אפשר להתבלבל מהן. וכמו על כל דבר בחיים, גם למצוא את השיטה והדרך הנכונה, מתוך השיטות הרבות שצצות כמו פטריות אחרי הגשם, צריך להתפלל! כי בודאי ישנה דרך – ברוחניות ובגשמיות, לחיות בה, לאכול בריא ונכון. אז הנה לנו שאיפה גדולה בחיים: למצוא את הדרך הזו ולא לוותר, שהרי חיינו וחיי התלויים בנו עומדים כאן על הפרק.
 
הנה 16 סיבות לחיות נכון ולאכול בריא, והמבוססות על דבריו של הרב יובל הכהן אשרוב שליט"א, מומחה לריפוי ותזונה.
 
1. אכילה מרובה גורמת את הנזק הראשי והעיקרי לאדם.
 
2. ישנם עקרונות ידועים של צירופי מזון נכונים או לא נכונים. למשל, אכילת בשר ולחם באותה סעודה זה דבר מזיק. עלינו ללמוד את הדברים האלה מכיוון שבימינו ישנם סוגי מאכלים רבים זמינים, והאדם איבד את כל הדעת איך לסדר את אכילתו בצורה בריאה.
 
3. מזון לא טוב ורגשות לא טובים הם מהדברים שלוקחים לאדם את כוח החיים, ועל ידי זה אפילו צינון שיכול להיות קל מפיל אותו למשכב. מכאן מובן שהשמחה, האמונה והביטחון הם מזון לנפש. לא תיתכן בריאות, וכל שכן רפואה, בלעדיהם.
 
4. כאשר אדם חולה הוא צריך עבודה פנימית של נקודות טובות, להאמין שהכל לטובה ולהודות לבורא על הכל. וכשמבינים את זה קל יותר לשנות הרגלים. זאת, משום שהמאמין מבין שהחולי הוא רמז מבורא עולם על משהו, שהוא מזיק לעצמו בהרגליו הרעים, והמחלה היא בסך הכל חסד ממנו שבא לעורר אותו להתאמץ קצת ולשנות את ההרגלים האלה. פעמים רבות המחלה עוזרת לנקות את הגוף מהרעלים והמזיקים שהצטברו בו.
 
5. מנוחה חשובה מאוד לתהליך הריפוי גם לבריאות היומיומית. אחד הדברים שלוקחים לאדם המון כוחות זה הדיבור. לכן, יש למעט בדיבור, מלבד דיבור מועיל – תורה ותפילה – שמוסיף לאדם כוח.
 
6. כשאדם חולה אין להכריח אותו לאכול מכיוון שהאכילה דורשת כוחות מהגוף, וכשצמים יש לגוף מנוחה ופנאי לטפל בעצמו. כמו כן, תהליך החולי הוא תהליך שהגוף רוצה לנקות את עצמו מרעלים, וכאשר הגוף עסוק בפליטה אסור להעסיק אותו בקליטה מכיוון שאלו כוחות מנוגדים, שהרי אמרו חז"ל – מה שעסוק בפליטה לא קולט. לכן, ממילא האוכל לא נקלט והוא רק מעמיס פסולת על הגוף שתצטרך להתפנות בעזרת כוחות ומשאבי הגוף, בנוסף לפינוי הפסולת הקיימת והרעלים המרובים.
 
לעומת זאת, אם יש לחולה תיאבון, יאכל דברים טבעיים ובריאים על פי המלצת המומחים, שזה גם תורם לניקיון של הגוף.
 
7. כל כאב הוא מעין נורת אזהרה, לכן לא טוב לקחת כדורים לשיכוך הכאבים, שהם בעצם סם שמרדים את העצב, משל לנורת אזהרה שנדלקת ברכב והאדם במקום לתקן את הדרוש תיקון, הנהג רק מנתק את הנורה וממשיך הלאה. כך הדבר עם משככי כאבים שמרדימים את הכאב אך מונעים את המנוחה הנצרכת לאדם, וכן את התשובה, והאדם ממשיך כרגיל במקום להתבונן מה יש לו לתקן.
 
8. חולשה היא אחד הגורמים העיקריים למחלות, וחולשה באה לרוב מחוסר איזון רגשי, עצבות, תסכול, פחד או כעס.
 
9. השאיפה של האדם צריכה להיות לחיות עם מינימום הכנסה ויצירה של רעלים (אכילה, שתייה, רגשות שליליים ועוד) וליצור תנאים טובים של פינוי פסולת ורעלים מהגוף.
 
10. בודאי שהבורא טבע באדם את כל הכוחות להתרפאות, והתרופות החיצוניות רק מפריעות לרפואת הגוף.
 
11. המדע והרפואה הולכים בדיוק הפוך מהאמת, הם מתייחסים למחלה כדבר מקרי ולא מסתכלים על כך שהאדם קיבל איתות משמים, שהוא טועה בדרך. ואפילו בגשמיות, הם מתעלמים מכך שהמחלה היא איתות של הגוף לאורח חיים מזיק.
 
12. נקודת המוצא היא: אין מחלה בלי סיבה! יש בורא לעולם ויש סדר מופתי בהנהגת העולם, והיחיד שמפר את הסדר הזה הוא רק האדם. לכן, בלי לחפש את הסיבה ולתקנה אי אפשר לעולם לרפאות את המחלה. הסיבה היא קודם כל בגלל העוונות של האדם, ובמישור הגלוי יותר – גם על ידי הרגלי חיים מזיקים שאף הם נחשבים לעוונות.
 
13. כאשר אדם עוצר הכל, נח ועוסק בהתבוננות, לפעמים התהליך הזה מלווה גם בצום, אז הוא מתחיל להתרפאות. כי אותיות 'מחלה' הן 'חמלה', אלה הרחמים של בורא עולם שאומר לאדם: 'עצור! תוריד לרגע את הרגל מדוושת הגז של מרוץ חייך. לאן אתה רץ?' לרוב, האדם רואה שהוא נעשה חולה רק כדי לנוח מעט ולחשוב, לתת קצת את הדעת על מה שקורה איתו. אם היה עושה את זה מעצמו, לא היו צריכים לעשות אותו חולה לשם כך. זו אחת ההגדרות לשעת התבודדות שצריכה להיות באמת: שעה של מנוחת הנפש והתבוננות.
 
14. תאוות אכילה היא קשה מאוד. החטא הראשון נבע ממנה! אפילו רבי נחמן מברסלב העיד על עצמו שאותה הוא שבר אחרונה. היא מהתאוות שמזיקות לאדם יותר מכל, וכאשר אדם אוכל נכון מאכלים שאינם מזיקים, יש בזה ביטול גדול של תאוות אכילה, שהרי אינו אוכל לפי תאוות ליבו וחשקיו, אלא לפי רצון הבורא – להחיות ולהבריא את גופו ולקבל כוח לעבודתו יתברך.
 
15. על פי האמור לעיל, כל מאכל מוליד באדם טבעים כפי טבע המאכל, מזה מובן שהמאכלים התעשייתיים, שמגרים את תאוות האכילה עוד יותר, מלאים בחומרי טעם מלאכותיים וכדומה, הם גורמים לאדם להימשך אחרי העולם הזה, שגם הוא, כמו אותם מאכלים, מגרה את החושים בכל מיני ריגושים חדים וקיצוניים. לעומת זאת, המאכלים הבסיסיים, שאינם מגרים את האדם לתאוות אכילה, כמו פירות וירקות, מולידים באדם טבע לחיי צניעות והרחקה מתאוות ומגירויים חדים.
 
16. איך יודעים מה טוב ומה לא? צריך להסתכל על זה כמו על כל ענייני עבודת השם, שמרגישים לפעמים מניעות אם זה דבר חשוב או לא. כמו שענייני עבודת השם תמיד קשים יותר לאדם להימשך אחריהם מאשר ענייני העולם הזה, משום שלמצוות אין חיצוניות מרגשת אלא רק פנימיות נפלאה, לעומת ענייני העולם הזה שיש להם חיצוניות מושכת ונוצצת אך הם ריקים מתוכן. כך הוא הדבר עם אוכל, ככל שהמאכל פחות מושך את האדם להרבות באכילתו, יש יותר סיכויים שהוא מצד הקדושה ובריא לגוף ולנפש, הן מצד טבע המאכל והן מצד ההגעה ביתר קלות לשובע. לעומת זאת, מאכלים שמושכים את תאוות האכילה, כמו דברים מטוגנים, ממתקים ועוד, שמטריפים את החושים, גם מזיקים בטבעם וגורמים לאדם שיאכל מהם עוד ועוד בלי שבעה. ואזכיר שוב, ריבוי אכילה, אפילו של מאכלים בריאים, מזיק יותר מכל דבר אחר!
 
היום אנו נמצאים בהסתרה עד שהתרגלנו לחיות לפי מה שיש על המדפים בחנויות ולפי כל מוצא פי הרופא, לכן צריך הרבה מאמצים בתפילה ועזרה משמים להצליח להשתחרר מדפוסי מחשבה והנהגות לא טובות באכילה ורפואה, עד שנדמה לנו שאי אפשר בלעדיהם. והשכר למאמץ הזה הוא גדול, שכל מי שמצליח להתגבר על ההרגל והתאוות מרגיש סיפוק גדול ומקבל חיזוק גדול לרוחניות שלו, חי חיים הרבה יותר בריאים ויכול לעבוד את הבורא בישוב הדעת.
 
כי העיקר, כמו שאומרים, זה הבריאות!