תסמונת הקן המתרוקן

יום אחד זה קורה. הגוזלים עוזבים את הקן, מי ללימודים מחוץ לעיר או מעבר לים, ומי לבנות את הקן הפרטי שלו. אתם בודאי מאושרים, אך התחושה הזו של הקן שהתרוקן מציפה את הלב ברגשות, בעיקר בגעגועים. ההורים, שהיו רגילים לקול צחוקם של הילדים בבית, לנוכחות שלהם, לחיים המשותפים איתם, אפילו לויכוחים, מרגישים געגועים וחסרים את הקשר הקרוב והמיוחד שהיה עם הילדים עד לא מזמן.
 
אם לא ידעתם איך להגדיר את זה, אז אתם חווים את תסמונת הקן המתרוקן.
 
זה טבעי, וזו תחושה שהורים לא מעטים מרגישים אחרי שאחרון הילדים עזב את הבית. אבל, וכאן נכנס אבל גדול מאוד, צריך מאוד להיזהר ולא לתת להרגשות האלה לגרום לכם לעשות דברים שיש להם השלכות לא נעימות, וזה בלשון המעטה. כמי שעוסק בשלום בית במשך עשרות שנים נתקלתי בתופעה הזו, ובלא מעט מקרים שטיפלתי הרגשתי שהם הגיעו ממש בדקה ה-90, רגע לפני שנגרם נזק בלתי הפיך, כמו גירושין .
 
אחרי שהילדים התחתנו, זה ברור וטבעי שהם ישקיעו בבניית הקן הפרטי שלהם. זה מצריך מהם זמן ותשומת לב. הם צריכים את הפרטיות, את המרחב והמקום לבניית הזוגיות שלהם. וללא ספק, המון עזרה משמים.
 
מאמרים נוספים בנושא:
כאן בונים גן עדן
איך נשמור על זה?
והיו  לאחד
שכחנו את הביחד
 
הם אמנם צריכים עזרה משמים, אך לא בהכרח את העזרה שלכם. כי כאן נכנסת הכוונה הטובה של ההורים – לעזור, לוודא שהם מסתדרים ושיש להם שלום בית, שלא פעם מתגלה כצעד שגוי ולא נכון. למה?
 
ובכן, שלום בית הוא תורה רחבה ומורכבת מאוד, ומי שלא בקי בה, בודאי וללא צל של ספק, עלול לעשות טעויות חמורות שיכולות לגרום לנזקים בלתי הפיכים, כפי שציינתי – גירושין, או לגרום לכך שבני הזוג יחיו בתוך בית של מחלוקת ושנאה, כעס ומריבות, גיהינום של ממש. כי שום הורה לא יכול להישאר ניטראלי או לשמור על עמדה אובייקטיבית כשזה מגיע לילד שלו מול בן/בת הזוג. כן, גם כשמדובר בהורים שיש להם רק כוונות טובות.
 
לא מזמן סיפר לי רב חשוב, שעיקר תחום העיסוק שלו הוא בהשכנת שלום בית בין בני זוג, דבר שהוא עושה בהצלחה רבה, שכאשר הבת שלו מדברת איתו על הבעיות שלה עם בעלה, על הזוגיות ושלום הבית שלהם שלא עולים על שרטון, הוא מבקש ממנה לא להתערב ומבקש שיפנו לאיש מקצוע זר. ולו כל מה שנותר לו לעשות הוא רק להתפלל שבתו וחתנו יזכו לשלום בית אמיתי. מבחינתו, כפי שסיפר לי באותה שיחה, זו העזרה הכי גדולה שהוא יכול להגיש להם. החתן ממילא לא יקבל ממנו, אחרי הכל זה חמיו ומבחינתו הוא 'נגוע' – הוא אבא של אשתו, הסיטואציה ממילא לא קלה להתמודדות.
 
זה מקרה של אדם שבקי בתחום הזוגיות שאינו מוכן בשום פנים ואופן להתערב, קל וחומר הורים שלא בקיאים בנושא.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
חמות וכלה – יש סיכוי?
למה התאהבנו? שאלה טובה!
כלה וחמות, מתי זה יקרה?
חידת ההתאמה  הזוגית
 
וגם אם הילדים פונים אליכם ומבקשים שתתערבו, ואומרים לכם שהם מוכנים לקבל את דעתכם, דעו לכם שאסור לכם בשום פנים ואופן להתערב גם אם יש לכם אך רק כוונות טובות ורצון טוב לעזור. הדבר היחיד, והכי טוב, שאתם יכולים לעשות בשבילם הוא להפנות אותם לאיש מקצוע/רב העוסק בתחום, והוא יתווך ביניהם עד שיגיעו לעמק השווה. כך שתשמרו על קשר טוב ויחסי ידידות ושלום עם בני הזוג.
 
רבי ישעיה אברהם קרליץ זצ"ל, "החזון איש", הזהיר על עניין זה ואמר שאבות ואימהות הם לא פעם הגורמים העיקריים לחוסר שלום בית בין בני הזוג. גם אם זה נעשה מתוך רצון טוב לעזור (כל שכן כשאין רצון טוב וההתערבות היא הרסנית נטו) מה שקורה זה שהם רק מלהיבים את אש המדורה. וגם אם נמצא פתרון והכל מסתדר ובא על מקומו בין בני הזוג, נותר משקע בלב ותרעומת עליהם.
 
תסמונת הקן המתרוקן היא דבר לא קל להורים, הגעגועים שמציפים לא פעם גורמים להם להגיע לביקורים תכופים אצל הזוג הצעיר, דבר זה פוגע בבניית התא המשפחתי של הזוג, שהרי הם צריכים את הפרטיות שלהם, את הזמן לכל צעד שהם עושים לקראת שלום בית ולבסס את הזוגיות שלהם. שמעתי לא מעט מקרים בהם ההורים אפילו התערבו בהחלטות של הזוג הצעיר וגרמו לריבים איומים.
 
לא פעם, בגלל שההורים מחליטים לבוא לבקר, נגרמים מתחים ולחצים נפשיים אצל הזוג הצעיר. בגלל הביקור בני הזוג היו צריכים לדחות תוכניות או סידורים דחופים, או סתם אחר צהריים או ערב שהם תכננו להיות ביחד, להקדיש זמן איכות לזוגיות שלהם. ברור שהדבר גורם לחיכוכים, האשמות הדדיות ומשקעים איומים כלפי ההורים.
 
הורים יקרים, נכון שאלה הילדים שלכם, אבל אתם צריכים לפני כל ביקור להתקשר ולברר האם אפשר לבקר, האם יש לזוג תוכניות או סידורים שלא ניתן לדחות, אלא אם כן הילדים באמת מבקשים שתגיעו והם מוכנים לדחות או לשנות את הלו"ז שלהם.
 
ויש גם את המקרים שההורים לוחצים על הילדים לבוא לבקר אותם יותר. ברור שהילדים לא אמורים להתנתק, חלילה, ולבוא לבקר את ההורים, אך הכל צריך להיות במידה ובלי להפעיל לחץ, במיוחד בשנה הראשונה שבה הזוג בונה את הקן הפרטי שלו.
 
כאן המקום להביא מה שפסק להלכה ה"שולחן ערוך": אסור לאדם להכביד עולו על ילדיו ולדקדק בכבודו עימהם שלא יביאם לידי מכשול, אלא ימחל ויעלים עיניו מהם כדי שלא להענישם, ויזהרו ההורים שלא ידרשו מילדיהם דברים שקשה להם לעשות ועל ידי זה יכשילו אותם.
 
שלום בית, כפי שציינתי, הוא תורה בפני עצמה. תנו דעתכם על כך – הן לשלום הבית שלכם והן לזה של ילדיכם, כי כשאתם תהיו מאושרים גם הילדים יהיו מאושרים, וכשהם יהיו מאושרים אתם תהיו מאושרים עוד יותר.