רגעי הקסם של פורים

אחרי שבני ישראל יצאו ממצרים בקול תרועות ניצחון הקדושה, ניסים ומופתים, עשר מכות מצרים וקריעת ים סוף המפורסמת, שהביאו לגילוי אמונה נפלא לכל באי העולם, כמו שכתוב: “שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת”, מישהו החליט לקלקל את האווירה המיוחדת ששרתה אז באוויר העולם של אותם הימים. היה זה עמלק, אותו עם שהעיז פניו וקרא תיגר על בורא עולם ועמו.

בפרשת  זכור נצטווינו לזכור את מעשה עמלק, אותו עם שבא להילחם בישראל וקירר את ההתלהבות הגדולה שהייתה בהם אחרי שיצאו ממצרים, כמו שאומר רש”י על הפסוק “אשר קרך בדרך” – צינן והפשיר מהרתיחה, שהיו האומות יראים להילחם בכם ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים. משל לאמבטיה רותחת שאין כל בריה יכולה להיכנס לתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ לתוכה, אף על פי שנכווה, הקרה (קירר) אותה בפני אחרים. לכן אומר בורא עולם למשה, “כתוב זאת זיכרון בספר ושים באוזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים”, והפסוק מסיים בשבועה של הבורא, “כי יד על כס י-ה מלחמה לה’ בעמלק מדור דור”. בורא עולם נשבע שכיסאו לא יהיה שלם עד שימחה את זכר עמלק.

וכאן עולה כמובן השאלה, מהי אותה מלחמה שנמשכת לאורך כל הדורות? הרי ברור שלא מדובר במלחמה גשמית-פיזית, כי מי באמת יכול לעמוד במלחמה מול בורא עולם?!? האם יש לבורא איזה קושי לחסל את כל זרע עמלק ברגע אחד? ברור שמדובר כאן במלחמה רוחנית, ואותנו, החיילים והחיילות של הקב”ה, הוא מצווה באופן אישי: ‘מחה/י את זכר עמלק, אל תשכח/י!’ – זוהי קליפת עמלק אותה צריך למחות ולבער מקרבנו ומן העולם.

מאמרים נוספים בנושא:
כל השנה?
לא כל יום פורים
המן כבר כאן?

עמלק הוא סמל הכפירה, ומלחמת עמלק היא מלחמה של עקירת הכפירה מליבנו ומכל העולם. לכן עיקר הכנעת עמלק במלחמה הראשונה הייתה כשמשה רבינו עלה לראש הגבעה ונשא תפילה – “ויהי ידיו אמונה“. ומסביר התרגום, שפירוש המילה אמונה הוא תפילה, שהן בחינה אחת, וכל ההתגברות של עם ישראל הייתה תלויה בידי משה, כי “כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל” – הצדיקים הם המאירים את אור האמונה והתפילה בעם ישראל ומבערים את החושך והכפירה מהעולם. לכן גם במלחמת עמלק שבכל דור ודור צריך כל אחד לדעת, שהמלחמה היא בכל רגע נתון לזכות לאמונה שלמה ולמחוק את כל מחשבות הכפירה. ועיקר המלחמה שבורא עולם נלחם בעמלק הוא על ידי הצדיקים שהוא שולח לנו בכל דור, שמלמדים אותנו דעת ואמונה, את הדרך להתפלל ולהרבות בתפילה. זו הכנעת קליפת הכפירה של עמלק.

ומכיוון שזאת לא מצווה של פעם אחת בשנה אלא זכירה יומיומית, כל אדם צריך לקנות את מידת האמונה. להיות מחייליו של הבורא במלחמה הזו, כשסימן לחייליו הוא – ההתבודדות! אנו מבקשים שלוש פעמים בכל יום “קרבנו מלכנו לעבודתך”, רוצים להיות קרובים לעבודה שבלב – התפילה, שהיא העבודה העיקרית והתכלית של האדם, אך כמה כואב לראות את מה שהגמרא מעידה עליו, “אילו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן?” ואומר רש”י, שזו התפילה.

כואב לראות אנשים שלא משקיעים כוחות בעניין שבו תלוי הכל – באמונה ובתפילה. שהרי כל התורה והמצוות תלויות באמונה, כמו שאומרת הגמרא – בא חבקוק והעמידן על אחת “וצדיק באמונתו יחיה”. למה היא מגלה לנו את זה? כדי שנדע להשקיע את הכוחות שלנו במקום הנכון. אמונה ותפילה זו בחינה אחת, ואדם שעדיין לא משקיע את כוחותיו בתפילה צריך לדעת שקליפת עמלק מתגברת עליו. אדם שמקצר או ממהר בתפילה, זו קליפת עמלק. האמונה והתפילה הן הזדמנות אדירה לקשר  ישיר עם בורא עולם, לדבר איתו ולהמשיך שפע לעצמך ולכל העולם, אז למה למהר? למה לקצר? צריכים לרצות להתגעגע, להתפלל ולשיר, להודות ולהלל  את הבורא. וכל זמן שאנחנו עדיין רחוקים ממדרגה זו זה גורם לגלות נוראה ולתוקף קליפת המן עמלק. על זה יש לבורא עולם מלחמה מדור דור, וכיסאו לא שלם כאשר אנשים עדיין חיים בלי אמונה ותפילה, שצריכות להיות חלק בלתי נפרד מחייהם, כמו שדוד המלך אומר “ואני תפילה” – שכל ה’אני’ שלי והמהות שלי היא רק התפילה.

אולי גם זה יעניין אתכם:
מאחורי  המסכה
חלום ילדות ושמלת כלה
הנקודה  השחורה

“וזה בחינת מחיית המן עמלק”, אומר רבי  נתן מברסלב: “כי נשבע הקב”ה שאין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שיימחה זכר עמלק, כי עמלק הוא זוהמת הנחש בחינת שקר, כי עמלק כפר בעיקר והוא פגם התפילה, והוא עיקר החושך והבלבולים המתגברים בשעת התפילה, ועיקר התגברותו על החלושי כוח שבישראל בבחינת, “ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע” וכו’, היינו על אותן שתפילתן חלושה… ומסבב שקרים, שהם המחשבות זרות והבלבולים, ואינו מניח להתפלל. ועל כן עיקר מפלת המן עמלק הוא על ידי תפילה” (ליקוטי הלכות, הלכות דיינים, ג).

אדם שחלש בתפילה – עליו מתגבר עמלק. אבל אדם עם אמונה שלמה קרוב לעבודה התפילה ותמיד חזק. זו הזכירה היומיומית של מעשה עמלק, שמתגבר על האדם שלא יתפלל, עיקר עיסוקו בחיים. מלחמת עמלק היומיומית צריכה להיות על כל מה שמונע ומרחיק אותנו מעבודת התפילה והאמונה.

בנוסף לקליפת עמלק ישנה גם קליפת המן.

המן הרשע הגיע לפסגה בכל תחומי חייו, אבל בגלל יהודי אחד שלא השתחווה לו אמר, “כל זה איננו שווה לי“. הסימן לדעת אם קליפת המן שולטת על האדם הוא – אם הוא נמצא בשמחה מושלמת  תמיד או לא, כי כל זמן שהוא הולך עם הרגשה של “כל זה איננו שווה לי” הוא לא יכול לשמוח בכלום. וגם אם יעשה מעשים טובים, כל זמן שהחסרונות מציקים לו, הוא לא יכול לשמוח גם בהם. הוא חי תמיד עם ההרגשה ש”זה לא שווה לי” לכן אינו יודע להעריך את הזכות שנפלה בחלקו לקיים מצוות, חסדים, אפילו הקטנים ביותר.

בפורים, היום שבו נכנעת קליפת המן עמלק, מאיר אור התפילה יותר מכל יום בשנה, ועניין זה מרומז בדברי רבותינו על מצוות מתנות לאביונים, ש”כל הפושט יד נותנים לו”. והסוד הוא, שגם בשמים מתנהגים כך ביום פורים – כל מי שפושט יד, כלל מי שמתעקש ומפציר בתפילה, בודאי יזכה לפעול ישועה ויצליח לבטל את כל הגזירות והדינים ולזכות לכל הישועות! – זיווג, ילדים, רפואה וכדומה, והעיקר – להתפלל לזכות בעבודת האמונה והתפילה ולהינצל מקליפת המן עמלק בשלמות.

עשרים וארבע שעות קיבלנו ביום המיוחד הזה, זמן של עת רצון גבוה, שעליו אומרים חכמים שאפילו יום  הכיפורים הוא רק כ-פורים, לכן כדאי מאוד לנצל אותן. ומכיוון שביום פורים אנחנו עסוקים במצוות היום, במשתה ובשמחה, הזמן הטוב ביותר להאריך בתפילה ולהתחנן לבורא עולם הוא בליל פורים.

שערי שמים פתוחים, אל תפספסו את ההזדמנות לחוות את הרגעים הקסומים והנפלאים של החג הכי שמח ומיוחד בשנה! ויהי רצון שנזכה להכניע את קליפת המן עמלק בשלמות, ולאור התפילה והאמונה ולשמחת הפורים ולהמשיך את שמחת פורים לכל השנה כולה, אמן