לבנות את הבית

לבנות בית זה לא דבר פשוט,
אבל הרב שלום ארוש מסביר
שיש דרך נפלאה לעשות את
הדבר שמלווה בקשיים רבים
הכי נכון, ואם אפשר, גם קל.
 
 
אם ביקשנו לדעת מהו שורש כל הגלויות והצרות – בכלליות ובפרטיות, רבי  נחמן מברסלב נותן לנו את התשובה: "כל הצרות והייסורים והגלות אינו אלא לפי ערך חסרון הדעת, וכשנשלם הדעת, אזי נשלם כל החסרונות, בבחינת: 'אם דעת קנית מה חסרת', וכתיב: "לכן גלה עמי מבלי דעת". ועיקר החיים נצחיים יהיה לעתיד מחמת הדעת, שירבה הדעת, שיידעו הכל את ה', ועל ידי הדעת יוכללו באחדותו ואז יחיו חיים נצחיים כמוהו, כי על ידי הידיעה נכללים בו, כמאמר החכם: 'אילו ידעתיו – הייתיו'. ועיקר הידיעה יהיה לעתיד, כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה", ומחמת הדעת לא יחסר כל טוב ויהיה כולו טוב, כמאמר חז"ל: 'אטו האידנא לאו אחד הוא? ותירצו: לעתיד כולו הטוב והמטיב'" (ליקוטי מוהר"ן, כ"א).
 
במספר שורותאלה מקפל רבי נחמן יסודות נפלאים ועצומים הנצרכים לכל אחד מאיתנו, לכל בית ולבית הכללי של כלל עם ישראל – בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו אמן.
 
כל הצרות והייסורים והגלות אינו אלא לפי ערך חסרון הדעת – ניתן לראות את זה בחוש. להרבה אנשים יש כל מיני בעיות בחיים, חסרונות, ספקות וכדומה, יש כאלה שבאים אליי להתייעצות ואחרי שיחה קצרה הם יוצאים שמחים ומאושרים. למה? כי הם מבינים הם צריכים לעשות. קמים ועושים דברים, פעולות נכונות ונצרכות לשנות את המצב, מרבים בתפילה ועוד. ואז רואים איך כל הבעיות שלהם נפתרות. כן, זה עובד. למה? כי להם דעת, לכן קל לעזור להם. אבל לאדם שאין דעת? זה סיפור אחר לגמרי. כי לא משנה כמה תדבר איתו, כמה תחזק אותו, זה יחזיק מקסימום חצי שעה והוא מיד ייפול לכל הבלבולים והעצבות שלו. הדיבורים איתו נופלים על אוזניים ערלות. למה? כי אין לו דעת. מה אפשר לעשות עם אדם כזה? איך אפשר לעזור לו בכלל?!?

מאמרים נוספים בנושא:
בוכים? תעשו את זה נכון!
מה, אין בית מקדש?
מה חסר לי?
 
דבר נוסף, שנתתי את דעתי עליו, אדם עם דעת פעמים רבות לא מגיע אלי בכלל. הוא מעדיף קודם כל למצוא את התשובה דרך הספרים או הדיסקים שלי. נותן דעתו לנאמר/נכתב שם, מבין את התשובות לשאלות, מקבל חיות, מתפלל, עושה, וזורם בחיים שלו שהופכים לגן עדן ברגע אחד. יש כאלה שמגיעים לשיעור ויש להם שאלות, אחרי השיעור הם אומרים לי 'הרב, כבר ענית לי בשיעור על כל השאלות'. זה סימן שיש לאדם דעת. אבל אם אין לו דעת, מה באמת יכול לעזור לו?!?
 
וכשנשלם הדעת, אזי נשלם כל החסרונות, בבחינת: 'אם דעת קנית מה חסרת' – כל הצרות שאנו שומעים חדשים לבקרים, בעוונות הרבים, כולן נובעות מחסרון הדעת ואת כולן ניתן להשלים על ידי הדעת. וגם אם עדיין לא נשלם החיסרון, אל לו לאדם להיות בצער. כי כל הצער שמרגישים הוא רק לפי ערך חסרון הדעת, כמו שאומר רבי נחמן: "דע שכל מיני צער וכל הייסורים אינם רק מחסרון הדעת, כי מי שיש לו דעת ויודע שהכול בהשגחה מה' יתברך, אין לו שום ייסורים, ואינו מרגיש שום צער" (שם, ר"נ).
 
בדורנו ישנה צרה נוראה, ממש מגיפה, של מעוכבי זיווגים, השם ישמור. מה השורש לבעיה זו? חוסר דעת כפי שאומר רבי נחמן: "הדעת משדך כל השידוכים, כי כל השידוכים הם שני הפכים, והדעת הוא המתווך בין שני הפכים…" (שם ח"ב, פ"ט). כך הוא הדבר לגבי בעיות בשלום  בית. שורשן מתחיל בחוסר דעת. מי שאין לו שלום בית זה לא נקרא שהוא מצא זיווגו, מכיוון שדעת זה חיבור, ואם אין חיבור בין בני הזוג אין שם דעת. וכך אומר רבי נחמן מברסלב: "וגר זאב עם כבש וכו' כי מלאה הארץ דעה". שיהיה שלום נפלא בעולם, שיוכלו לגור ביחד שני הפכים, מחמת גדל הדעת שיהיה אז. כי על ידי הדעת נגדל השלום, כי נתבטל הכעס והאכזריות על ידי הדעת. כי כעס ואכזריות הוא מהעדר הדעת, כמו שכתוב: "כעס בחיק כסילים ינוח" (ליקוטי מוהר"ן, נ"ו).
 
כך הוא הדבר בנוגע לעקרות וכל חשוכי הבנים, שהכל נובע מחוסר דעת כמו שאומר רבי נחמן "כי עיקר ההולדה על ידי הדעת… כשזוכה לדעת השלם, זוכה לבנים" (שם, נ"ג). 
 
וכן בעיות של פרנסה  וחובות, הכל בגלל חוסר הדעת כמו שאומר רבי נחמן: "ולפי הגדלת הדעת, כן הפרנסה בנקל. כי פרנסה בנקל תולה בדעת, כמו שכתוב: "שטו העם ולקטו" – 'בשטותא' (זהר), כי כל מי שחסר דעת ביותר, הוא יגע וטורח אחר הפרנסה ביותר… וכל מה שמתרבה הדעת, מתרבה הרחמנות והשלום. ועל כן הפרנסה בנקל, בבחינת: "השם גבולך שלום, חלב חטים ישביעך" (שם, נ"ו).

אולי גם זה יעניין אתכם:
אסירי התקווה
מכתב לירושלים
ושהעבודה תהיה מושלמת

 גם הבעיות של כלל ישראל נובעות רק מחוסר הדעת, כפי שכבר ציינתי פעמים לא מעטות, שום מלחמה לא תעזור, עם ישראל צריכים להגיע לדעת אמיתית אז נוכל לנצח את כל אויבים בלי שום ירייה אחת! כפי שהבטיח רבי נחמן מברסלב, שמשיח ינצח את כל המלחמות בלי יריית נפץ אחת! וכמו שאומר הרב יצק ברייטר הי"ד בשיר ידידות: "ומשיח בדעתו ילחם" – המלחמה תהיה רק בדעת, והניצחון יהיה בגאולה השלמה בבחינת "ומלאה הארץ דעה את ה'".
 
עד כאן הבנו איך הכל תלוי בדעת, כעת עלינו להגדיר: מהי דעת ואיך זוכים בה.
 
רבי נחמן מברסלב מבאר בהמשך המאמר מהי דעת ואומר: "ועיקר החיים נצחיים יהיה לעתיד מחמת הדעת, שירבה הדעת, שיידעו הכול את ה'". כלומר, דעת פירושה אמונה – לדעת את ה'! אין דעת אחרת בעולם, אלא רק להכיר ולדעת את בורא העולם. ודעת, מלשון חיבור, כפי שהזכרתי לעיל, כלומר להיות מחוברים באמת עם מציאות הבורא. ועיקר שלמות העת והאמונה היא הדעת שהכל לטובה! כפי שאומר רבי נחמן: "ומחמת הדעת לא יחסר כל טוב, ויהיה כלו טוב, כמאמר חז"ל: 'אטו האידנא לאו אחד הוא? ותירצו: לעתיד כולו הטוב והמטיב'. מכאן, שעיקר הדעת הוא לדעת שהכל טוב ורק על ידי זה זוכים באמת למדרגה של 'לא יחסר כל טוב', אז נשלמים כל החסרונות באמת.
 
ואיך זוכים לדעת הזו? בזמן שבית המקדש היה קיים הוא היה מוקד הדעת של כל ישראל, שם היו מקבלים אמונה ודעת. אם היה עולם לרגל ו"מטעין את המצברים" לכל השנה, זו הסיב שכמעט ולא היה צער פרטי לעם ישראל. לכן אומרו חז"ל: "כל מי שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו, כי כל זה תכלית בית המקדש  – לחבר ולקרב את האדם עם בוראו, זו מטרת הקרבנות. לכן גם דעה וגם בית המקדש נאמרו בין שני שמות ה' כמבואר בגמרא.
 
זו סיבה מספיק טובה לבכות בימים אלה – ימי בין המצרים ובתשעה באב, שהרי אנחנו לא בוכים על הבניין המפואר שחרב, אל על העיקר – דעת האמונה שאיבדנו! הדעת שהיא רפואת כל המחלות והמכאובים הגשמיים והרוחניים. על חסרון הדעת של כל אחד בפרטיות, חסרון הדעת שאיננו מרגישים את הבורא, על שאיננו מתחברים איתו בלימוד ובתפילה, על שאיננו מרגישים שכל מה שקורה איתנו הוא רק לטובה. על זה השכינה מייללת בקולה וכל אחד צריך להתעורר ולבכות, להתמרמר על חורבן הדעת – שהוא החורבן הגדול והנורא מכל שאנו שרויים בו, ושהוא הסיבה לכל הצרות הקשות! והבכייה על עיר הקודש והמקדש היא עצמה ממשיכה על האדם את הדעת, כמו שאומרים חז"ל: "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה". לא יזכה ויראה בעתיד, אלא כבר עכשיו זוכה ורואה ומקבל דעת ואמונה.
 
נמצא, שעיקר החורבן היה ההתרחקות מהאמונה, כמו שאומרים חז"ל: "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה", ומפרש רש"י מהם אנשי אמנה: "בוטחים בהקב''ה וסומכין עליו לעשות טוב ואין דואגין לחסרון". דהיינו שכבר בזמן בית המקדש התרחקו מן האמונה שהיא הדעת, ונמצא שהתרחקו לגמרי מהתוכן של בית המקדש, ומהעיקר של בית המקדש ולכן נחרב. כבר אז נוצר הריחוק וההרגשה שהם לא צריכים את בית המקדש, לא הייתה כל סיבה שיהיה להם בית מקדש וזה, כמובן, שורש החורבן.
 
ובימינו, עיקר הדעת הם הצדיקים שהם בבחינת "מי שיש בו דעת כאילו נבנה בית המקדש בימיו", אלה הצדיקים המלמדים ומאירים את האמונה הישרה והתמימה. אילו לפחות היינו יודעים להתקרב לצדיקים כראוי, כבר היינו ממשיכים עלינו את האור של בית המקדש ומקרבים את בניינו, אך משחרב בית המקדש פסקו אנשי אמנה מישראל וזה עיקר החורבן כמו שאומרים חז"ל, לכן כעת שורש כל התיקון הוא לחפש ולהתקרב לאנשי אמנה המעוררים את ישראל להשלים את אמונתם, להרגיש בחיסרון האמונה, ולהתחיל להתגעגע לאור האמונה ולאור הדעת. לכן עיקר הבכייה היא על ההעלמה וההסתרה של אור הצדיקים, שאם היו שומעים להם ומתחזקים באמונה כבר הייתה באה הגאולה והיו מתבטלות כל הצרות, זו הסיבה שרבי  נתן מברסלב היה בוכה במשך שעות ארוכות בתשעה באב – על הסתלקות אור הצדיק והעלמת אור הצדיק, כי הצדיק הוא ממש בית המקדש ויש לו את הכוח להאיר את הדעת של האמונה במקורביו, ממש כמו בית המקדש. וכל מי שמקורב אליו באמת יש לו דעת נפלאה בדיוק כמו בזמן שבית המקדש היה קיים, לכן עכשיו בגלותנו העיקר הוא להתחבר אל האור של הצדיקים ועל זה עיקר הבכייה.
 
כל מי שזכה להבין מאמר זה, צריך להבין שהברכה שבה צריך לכוון בכל כוחו בתפילת 'שמונה-עשרה' היא הברכה הראשונה בה פתחו אנשי כנסת הגדולה את הבקשות: ברכת "חונן הדעת", ולמעשה כשמתחילים לבקש "חוננו מאתך חכמה, בינה ודעת" אי אפשר להמשיך הלאה, שהרי במילים אלה טמון הפתרון לכל החסרונות של כל עם ישראל, וצריכים לחזור על המילים "חוננו מאתך חכמה, בינה ודעת" לאט שוב ושוב, לחשוב על עם ישראל ולבקש דעת של אמונה, ולחזור ולכוון שיזכו לדעת שהכל לטובה. זה זמן להיזכר בחברים או במשפחה שיש להם כל סוג של בעיה, ולהגיד שוב: "חוננו מאתך חכמה, בינה ודעת" ולכוון שתהיה להם דעת באותה נקודה שבה הם צריכים ישועה, וכן בכל נקודה שבה כל אחד מאיתנו צריך דעת – לדעת את השם יתברך לצאת מהתאוות והמידות הרעות. אפשר וצריך לחזור על המילים האלה עשר דקות או רבע שעה, כי הכול תלוי בדעת, ולכוון על כל ישראל כי זה הדבר שהכי הרבה חסר לנו.
 
בורא עולם חפץ להשפיע רב-טוב לעם ישראל והוא חונן הדעת, אבל אנו צריכים להכין את הכלים במילות התפילה, וככל שיתרבו אנשים המתפללים ומאריכים בחונן הדעת כך תרבה הדעת ותאיר לכל עם ישראל, אז נזכה להיות חפצים בדעת ומוכנים וראויים לבניין בית המקדש השלישי התלוי בדעת, אמן.