ניסים קורים כשלא מחכים להם

האכזבות הכו בנו פעם אחר
פעם והכאב רק התעצם. אבל ניסים,
כמו שלמדנו על בשרנו, קורים דווקא
כשלא מחכים להם. סיפור הנס
המיוחל של רחלי.
 
 
לאלוקים יש הכל בשבילנו. אז למה אנחנו מרגישים חסרים? שאין לנו? כי הוא רוצה שנעריך את מה שהוא נתן, נותן ועוד ייתן לנו.
 
אלוקים ברא את העולם ומנהיג אותו בדרך הטבע. כלומר, נס המלובש בטבע. כל מה שאנחנו ומה ומי שיש בעולם הזה – הכל זה אלוקות, לא שום דבר ממה שאנחנו חושבים כמובן מאליו, אפילו לא כגרגיר. למה? כי הכל בהשגחה הפרטית והמיוחדת והמדויקת של אבא שבשמים. הבורא הוא זה שמחיה ומהווה כל דבר בבריאה הזו בכל רגע נתון. הוא זה שמכתיב את כללי הטבע והעולם והוא זה שמקיים את הכל, בדרך כלל, לפי הכללים שאנחנו מכירים.
 
ומה אנחנו מכירים? אנחנו מכירים את 'זה טבעי', 'הגיוני', ו'כך צריך להיות'. ככה התרגלנו לחיות בעולם הזה. וכשמשהו חורג ממקומו, מהמסלול וממה שאנחנו מכירים, אז זה 'לא רגיל', 'לא טבעי'. משהו גדול קורה פה.
 
מאמרים נוספים בנושא:
הנס של רבי נחמן
נס  בניס
ניסים  קטנים
 
* * *
 
"כשהתחתנו" כתבה לי רחלי, "היינו מאושרים. ברוך השם, הכל הלך חלק וטבעי. ההכנות לחתונה, החתונה, שבע הברכות, העבודה. הזוגיות שלנו הייתה מרגשת והיה ברור לנו שממש מהר נתבשר גם בבשורות הטובות להן מייחל כל זוג – שהחלום על ילד ילבש מציאות.
 
"כך חיינו לנו בשלווה ואושר כשכל חודש אנו מתפללים ומקווים להתבשר בבשורה הטובה. זה הרי הכי טבעי להרחיב את התא המשפחתי אחרי החתונה, נכון? שהבית מתמלא בילדים, בקול שמחתם המענג.
 
"רק שה'טבעי' הזה הפעם לא קרה.
 
"כשהבנו שאנחנו צריכים להודות על כל שאר המאורעות והדברים שקיבלנו עד עכשיו 'בטבעיות' כל כך, התחלנו להעריך את מה שיש לנו.
 
"אחרי שנה החלטנו לפנות לרופא שיעזור ל'טבע' שלנו לעבוד. התרגשנו, התביישנו, אבל רצינו ילדים והיינו מוכנים לעשות הכל בשביל לחבוק אחד כזה בידיים.
 
"הריצות לבדיקות, הבירורים והצילומים היו מנת חלקנו תקופה לא קטנה, וברוך השם, הכל תקין! בטח ששמחנו שהכל בסדר ואין שום בעיה. אבל מבחינתנו כלום לא תקין אם אין לנו תינוק…
 
"אלא שאז חלחלה לתודעה שלי תובנה חשובה. 'רחלי, צריך להתפלל ולבקש מבורא עולם שייתן לנו את המתנה היקרה הזו – ילדים. ולא בצקצוק שפתיים, לא בתפילה פה תפילה שם כמו שעשית עד עכשיו, אלא בכל רמ"ח ושס"ה גידינו.
 
"מאותו יום התפילות נהיו ארוכות יותר, מרוממות יותר. הוספנו בתורה ובצדקה. קנינו ספר סגולות ועשינו את כולן. התברכנו מפי אנשים יקרים וענינו 'אמן' בדבקות אמיתית. וחיכינו. חיכינו לנס, לחלום שיתגשם.
 
"מפליא, או שלא, אבל דווקא כשחסר לנו, אנחנו מרגישים את הקווץ' הזה בלב. זה סוחט ממך תפילה אמיתית. כזו שבאה בלי נוסח, בלי לקרוא אותה מהסידור. בעצם כן, מהסידור של הלב, מקירות הלב – 'אלוקים, אני רוצה ילדים! מה כבר אני מבקשת? ילדים מקסימים שילכו בדרך הנפלאה שלך. כן, זה מה שאני מבקשת ממך, תן לי את הזכות הזאת…'
 
"אבל החיים ממשיכים, גם כשמחכים לנס. חייבים להמשיך. אבל הם כבר לא מה שהיו לפני כן. עכשיו נוספו אמירות יקרות כמו 'תודה רבה לך בורא עולם על הבעל/אישה שנתת לי'. 'תודה על הפרנסה/ הבגדים/ הבריאות/ קורת הגג…'
 
"עכשיו החיים מלאים בתודה ! לא יאומן, אבל כשאומרים אותה, כשמתבוננים על מה שאלוקים היקר נתן ונותן לנו – רואים את גודל המתנה, את הנס העצום. פתאום, נפקחו לי העיניים.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
התינוקות של אלוקים
משלוח  בטוח
אולי תינוק?
 
"מצד אחד זה גל גדול של שמחה, של תודה על מה שנתת לי אבא. ומצד שני, זה נועד להגדיל את האמונה שהכל בידיים שלך. כן, אני עושה את ההשתדלות ומתפללת הרבה, אבל גם לא מוותרת על ה'טבע'. שוב אנחנו מתייעצים, שואלים, הולכים לבדיקות. הביטחון שאם רק נרצה אז זה יקרה, או שהרופא ייתן איזה כדור או תרופה והחלום יתגשם. אז זהו, שלא. כל העסק הזה קצת התנפץ לנו בפנים.
 
"הרמנו ידיים, כלומר לא התייאשנו אבל החלטנו להמשיך הלאה. לא לצפות ולא לחכות. להתאזר בסבלנות ולהמשיך להתעסק בחיי היומיום, לא רק בלהגשים את החלום. ממשיכים הלאה עם עוד הרבה תפילות.
 
"ואז זה קרה, בדיוק בשלב שהכי לא חיכינו לזה. היינו בשלב של החודש שזה ממש לא יכול לקרות, בטח לא לפי הטבע או ההיגיון. אלא שגם הטבע בחודש הזה התעכב.
 
"אני, שכבר הייתי עייפה מלהתאכזב בכל פעם מחדש, החלטתי לתת לזמן לעשות את שלו ולא לרוץ ולבדוק מה קורה. חשבתי הרבה על שרה אימנו ע"ה שהייתה עקרה והקב"ה עשה לה נס. אז גם לי, ככה אני חושבת, אבא היקר שלי שבשמים יכול לעשות את הנס הזה…
 
"הימים עברו ומשהו כבר היה נראה חשוד. האמת, אפילו מדאיג. הרופא אמר לפני שבועיים ש"כרגע זה לא קרה", אז מה קורה היום??? החלטתי בכל אופן לעשות עוד בדיקה, אפילו שלפי הטבע וההיגיון זה בכלל לא בכיוון… והתשובה הייתה חיובית!
 
"איזה ריקודים, איזו שמחה! כמה דמעות שטפו לי את הפנים באותו יום. 'תודה רבה לך השם! תודה רבה אבא יקר!'…
 
"באותו יום למדתי שאין טבע, כי הכל זה נס, פשוט נס. גם מה שקרה איתנו. הבנתי שבורא עולם פשוט חיכה לתפילות שלנו, לתפילה האישית שבקעה לנו מהלב, שנדע להעריך ולומר תודה על הכל. והכי חשוב, שנצא מהבועה של 'רגיל וטבעי והגיוני', שנבין שהכל ממנו, רק ממנו. ושלעולם לא נתייאש ונמשיך לבקש גם אם התשובה בכל חודש הייתה שלילית.
 
"אל תתייאשו אף פעם. אל תוותרו. יש תפילה שבאה ממקום עמוק בלב שפותחת שערים, שמגשימה חלומות וניסים.
 
"וניסים, כמו שלמדתי, קורים דווקא כשלא מחכים להם!"
 
 
* * *
טליה לוי (B.A בחינוך) עוסקת בתחום כבר 12 שנה. מדריכת כלות מוסמכת. ניסיון רב בתחום הכתיבה והחריזה, עוסקת במודעות נפשית ורגשית על פי תורת החסידות. נשואה ואמא לארבעה, ב"ה. ליצירת קשר: talyalevi226@gmail.com