ענווה רעה?!

כשמתחילים לעשות עבודה פנימית פתאום מתחילים להתבונן ולראות את המידות הלא מתוקנות. כעס, מרירות, שנאה, גועל, קנאה, דכאון, כבדות, עצבות, עצלות, זלזול, ביקורתיות ועוד. אני רואה כמה יש לי לתקן. ואיזו דרך ארוכה. ההסתרות שבתוך ההסתרות נפלו בחלקן והתמונה נראית עגומה ומתעורר דחף של ייאוש. איך לתקן? מאיפה בכלל להתחיל?
 
"וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁנִּתְרַחֲקוּ עַל-יְדֵי זֶה מֵחֲמַת שֶׁהֵם יוֹדְעִים לִכְלוּכָם וְטִינּוּפָם בַּעֲוֹנוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן" (רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, תפילין, הלכה ו אות לא).
 
כן. יש כאלה שהתרחקו כי ראו עד כמה הם מלוכלכים בגלל עוונותיהם.
 
"אֵינָם מַאֲמִינִים בְּכוֹחַ הַצַּדִּיק שֶׁאֶפְשָׁר לְגָאֳלָם, וּבִפְרָט כְּשֶׁבָּא עֲלֵיהֶם אֵיזֶה ייִסּוּרִים וּמְרִירוּת וּמְנִיעוֹת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ וְכוּ' הֵם אוֹמְרִים בְּנַפְשָׁם – הֲלֹא אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְקָרְבֵנִי, כִּי בּוְוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְקָרֵב פָּגוּם כָּמוֹנִי".
 
מאמרים נוספים בנושא:
אל תפסיקו לרצות
המאמן האישי שלך
תברח מהקופסה
אף פעם אל תגיד אף פעם
 
איך רבי נחמן יגאל אותי? בטח הוא שכח ממני… כל כך הרבה באים לבקר אותו, מתפללים אליו. הוא מציל אחרים. והשם? הוא לא רוצה לקרב אותי. הוא לא אוהב אותי ממש. חלקית כן, אבל לא ממש. ובכלל, איך אפשר לקרב אדם כמוני עם כאלה פגמים?!?
 
"נִמְצָא, שֶׁבִּתְחִילָּה מַתְחִיל הַבַּעַל דָּבָר בְּדַרְכֵי הָעֲנָווָה"
 
רבי נחמן מברסלב אומר 'תראו, זה היצר. הוא עובד עליכם. הוא מתחיל בענווה – 'כמה עוונות יש לי. איזו פגימות. איזה כעס. איך אפשר לתקן אדם כמוני?…'
 
"אֲבָל הוּא מְהַפֵּךְ דִּבְרֵי אֱלֹוקִים חַיִּים וְרוֹצֶה לְהַכְשִׁילוֹ עַל-יְדֵי בְּחִינַת מֹוחִין דְּקַטְנוּת לְעַקֵּם לִיבּוֹ עַל יְדֵי זֶה יוֹתֵר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל".
 
ואז רבי נחמן אומר, 'הבעל דבר – היצר הרע, מהפך את הדברים, ואז פתאום השם כבר לא אוהב אותי ולצדיק לא אכפת ממני…' הוא מעקם לנו את הלב. זה מוחין דקטנות.
 
"כִּי כַּךְ דֶּרֶךְ הַבַּעַל דָּבָר, שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בְּאֵיזֶה אֱמֶת לְפָנִים וְאַחַר כָּךְ מְהַפֵּךְ הַשּׁוּרָה ח"ו".
 
כך הוא עובד. הוא מתחיל כביכול עם ענווה והופך את הדברים אחר כך לביקורתיות וייאוש.
 
"עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִישָּׁמֵר מְאֹד מִזֶּה שֶׁלֹּא יִפּוֹל וְיִתְרַחֵק עַל יְדֵי עֲנָוָה רָעָה כָּזֹאת. כִּי בֶּאֱמֶת בְּווַדַּאי צָרִיךְ הָאָדָם לֵידַע חֶסְרוֹנוֹ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִגְאֻולָּה וּלְהִתְבַּיֵּישׁ בְּעַצְמוֹ הַרְבֵּה, אֲבָל לֹא שֶׁיִּתְרַחֵק עַל יְדֵי זֶה ח"ו, רַק אַדְּרַבָּא, יֹאמַר בְּלִיבּוֹ בְּוַודַּאי אֲנִי רָחוֹק מְאֹוד מְאֹוד מִגְּאֻולָּה וִישׁוּעָה לְפִי מַעֲשַֹיי הָרָעִים, אֲבָל אֲנִי בָּטוּחַ בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל וְהַנִּפְלָא וּבְכֹוחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹור לִי וְיַעֲשֶֹה עִמִּי חֶסֶד תָּמִיד, כַּאֲשֶׁר עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ הַרְבֵּה".
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
תהיו כמוני, סוחרים
ברוכים הבאים לזירה הלוהטת
עצה של מומחה
הנחמן הגדול
 
צריך להישמר מזה, כי זאת ענווה רעה. נכון, האדם צריך לדעת את חסרונו שהכל מתנת חינם וכמה הוא פגם ומה עוד יש לתקן, אבל לא להתרחק בגלל זה! כי אם הענווה הזו מרחיקה וגורמת לייאוש – היא פסולה. ובמקום זאת, להבין – נכון, יש עוד מרחק ללכת, אבל יש השם יתברך בעולם ואנחנו צריכים להאמין בחסדו הגדול. ויש את רבי נחמן מברסלב – הצדיק יסוד עולם, ויש צדיקים נפלאים ונוראים שבזכותם ובכוחם השם יעזור לי לתקן את הכעס, הקנאה, הריחוק, הריקנות וכל מה שאני רואה בתוכי שעדיין לא זכיתי לתקן.
 
"וַאֲנִי מחויב לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁגִּילּוּ לָנוּ טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ, שֶׁבְּווַדַּאי יִגְמֹור עִמָּנוּ כִּרְצוֹנוֹ וְיִגְאָלֵנוּ גְּאֻולָּה שְׁלֵמָה כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחָנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי כְּדַאי כְּלָל".
 
רבי נחמן מברסלב אומר, שלא רק שצריך להאמין אלא שאנחנו מחויבים להאמין בדברי הצדיקים. ולא סתם כתבו מחויב. כי אם אני מחויב זה הרבה יותר חזק ותקיף מרק להאמין, רוצה להאמין, צריך להאמין. לא, זה מחויב להאמין. מחויב להאמין בדברי הצדיקים שהשם הוא טוב, והוא גומל חסד והוא יגאלנו גאולה שלמה.
 
עבודה פנימית היא חלק חשוב מאוד בעבודת השם, ולצערנו הרב לא כולם מכירים אותה. באנו לפה כדי לתקן, זו העבודה. אבל העבודה הזו אמורה להוביל לצמיחה, לשמחה ועידוד, לא לייאוש וריחוק. העבודה הזו היא עבודת קודש. רק יש להחזיק חזק ולהאמין בהשם ובצדיקים כדי שהיצר לא ימשוך אותנו לכיוון הפסול של ענווה רעה.