כשאלוקים צוחק
כשאלוקים צוחק, לא תמיד זה מצחיק אותנו, אבל בסוף זה מתגלה כדבר הכי טוב בשבילנו. דב בער הלוי לא מפסיק לצחוק מאז שגילה את הסוד.
מבחן ברור באמונה הוא – כאשר אתה מרגיש בדיוק את ההיפך ממה שאתה צריך להיות, ואז מקבל איזה פאנצ' לפרצוף, קריאת התעוררות מתוקה כזו, למרות שזה (קצת?) כואב מאבא שבשמים, ולו רק כדי להחזיר אותך לתלם.
אבל מה קורה כאשר אתה עושה את מה שאתה צריך לעשות, ועדיין, מקבל את הפאנצ' השמימי הזה?
התשובה יכולה להפתיע אתכם – מדובר בברכה אמיתית! זה אומר, שהקב"ה, אבא היקר שבשמים, הכין מסלול מיוחד עליו הוא רוצה שתצעד, ולאורך המסלול הזה מונח המפתח להצלחה בכל מה שאתה רוצה!
חשבתי שחייתי חיים נכונים. עלינו לישראל, בחרנו לחיות אורח חיים יהודי של שמירת וקיום המצוות, צירפנו גם את האמונה והתפילה והתמקמנו בכפר מקסים בגוש עציון.
'מה עוד אלוקים רוצה?' חשבתי לעצמי. 'האם ההקרבה הזו לא ראויה לפרס כלשהו?' ברור שכן. אלא שאז קרה דבר 'מוזר' – הפסדנו את כל הכסף שהיה לנו, התקשינו למצוא חברים ובקושי מצאנו מקום עבודה. ואחרי חמש שנים של מצוקה איומה קמנו ועזבנו. עברנו לגור בנתניה. וראו איזה פלא, תוך זמן קצר מצאנו עבודה, חברים ואפילו התחלנו לטעום קצת את טעמה של ההצלחה.
מאמרים נוספים בנושא:
לא מזמן שמעתי סיפור דומה, על משפחה שגרה בירושלים במשך שלוש שנים ואף אחד מבני הזוג לא הצליח למצוא בכל התקופה הזו מקום עבודה. הם עברו למקום אחר ותוך חודש הבעל מצא עבודה מדהימה עם הכנסה גבוהה.
האם זה הוגן שאנשים שבחרו לחיות במקומות מסוימים, המקומות הנכונים כפי שחשבו, מתקשים להתקיים עד שהם נאצלים להיות מתוזזים, רק כדי לגלות את ההצלחה שהם חיפשו דווקא במקום אחר?
משפט קצר מתמצת את הנקודה: אדם מתכנן (או כמו במקור, חושב) והקב"ה צוחק (חחחח)…
רק בגלל שתכננתם את החיים האידיאלים שאתם רוצים לחיות – חיים תורניים, שילוב של עבודה עם לימוד התורה וכן הלאה, זה לא אומר שזה מה שהקב"ה רוצה בשבילכם ומכם. כן, כמו כל יהודי, אתם מצווים לשמור ולקיים את המצוות ולשפר את מידות הנפש, אבל במקום שאתם בכלל לא צריכים להחליט עליו. אולי העניין שלכם בחיים האלה הוא להתגבר על הפיתויים הגשמיים, מה שאומר שתצטרכו לגור בעיר הגדולה במשך כמה שנים ולקבל על עצמכם כמה פעולות רוחניות או גשמיות שרק השם יודע מה התכלית שלהן, והוא יודע.
אולי, בכלל, התיקון שלכם מצריך יושר והגינות בעסקים, וניצוץ הקדושה שהקב"ה רוצה להצית בכם נמצא דווקא בהשקעה שאתם צריכים לעשות במקום אחר, למשל, הרצליה פיתוח? אולי.
אולי התיקון שלכם הוא לגלות שכל סנטימטר מרובע של ארץ ישראל מיוחד, מהנהר ועד לים, ארץ ישראל הקדושה? אולי.
אולי אלוקים בכלל רוצה עולם שבו כולם אוהבים ומכבדים את כולם. שעם ישראל, בניו האהובים, אוהבים אחד את השני מכל הלב והנשמה שלהם. בנוסף ללימוד מילותיו המבורכות של "החפץ חיים", שמתחנן אלינו לגשת אל אחינו בית ישראל עם חום ואהבה, צריך גם לתרגל אותן?
אולי.
אבל לא בין אנשים שהם פחות או יותר כמוך. לא, זה יותר מדי קל. המבחן האמיתי בא תוך כדי העבודה במשרד בו אנשים מעריכים ומכבדים את האמונה, אבל לא בהכרח חיים אותה בחיי היומיום שלהם.
ברגע שאנחנו מבינים, שלמרות שאנחנו בוחרים לעשות את הדבר הנכון – הוא יכול להיות הדבר "הלא נכון" על פי התוכניות שהקב"ה ייעד לנו, לכן הוא נותן לנו את ההזדמנות לאיין את עצמנו לחלוטין לפניו. אנחנו מקבלים את ההזדמנות לתרגל את מה שאחרים צריכים, ולאו דווקא לשרת את האינטרסים והצרכים שלנו.
באותו יום קראתי את הקווים המנחים של אותו ארגון מוצלח על השלט הגדול בכניסה: לעולם אל תבחר מוצר ואחר כך תחפש את השוק בו תמכור אותו. מצא תחילה את הדרישה למוצר, ואז צור את המוצר כך שיתאים לדרישה!
איש העסקים הטוב ביותר שם את צורכי הזולת לפני צרכיו שלו.
איש מכירות מוצלח הוא לא אדם שכל הפוקוס שלו על העמלה שיקבל. הוא בהחלט מחפש לפתור את הבעיות של האנשים עם הרווחים של המוצרים שהוא משווק.
הורה מוצלח מתמקד במה שהכי טוב לילדים שלו, בין אם זה נעים לו או לא.
בעל מוצלח הוא זה שחי עם הרצון לשמח תמיד את אשתו.
כאשר אדם מקבל את הדין של הקב"ה, גם אם הוא מתנגד בשם ה"אני עושה את הדבר הנכון", הוא מצליח לאיין את ההרגשה של מה שאני אמור לעשות לטובת רצון הבורא, ולומד להבין מה הקב"ה רוצה ממנו. כששמים את הפוקוס על מה שהבורא רוצה ממני, או אז, מתפתחות היכולות האישיות להתמקד במה שאנשים אחרים רוצים.
אם הצלחתם לעשות את זה, תוכלו להשיג כמעט כל דבר בחיים ולזכות שכל הדרך תהיו בשמחה לא מהעולם הזה.
וכן, לא תפסיקו לצחוק.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור