מכתב ללאה אימנו

כל אחת מאיתנו עוברת קשיים והתמודדויות בחיים, מה שנקרא ניסיונות.

אחד הדברים שנותנים לי כוח לעמוד בניסיון הוא לשאוב כוח ממי שכבר עבר אותו. אבל מה שהכי הכי נותן לי כוח זה לגלות שהניסיון אתו אני מתמודדת, כתוב בספר הספרים ומשם אני שואבת את ההשראה להתמודדות.

כן, שנים הטרידה אותי המחשבה שאין רווקות מאוחרת בתנ"ך, כי זו בעצם "בעיה" שנוצרה בדור שלנו. אז במקרה כזה, ממי אשאב את הכוח? מי ישמש לי מקור להשראה?

ואז.. ירד לי אסימון. כן! שיש רווקה מאוחרת בתנ"ך, והרווקה הזו היא לא אחרת מאשר ליאה אימנו!

אני מצרפת לכל רווקה באשר היא מכתב שכתבתי ללאה אימנו בהיותי רווקה,  בימים שאחותי הצעירה ממני נישאה והרגשתי שאני זקוקה לכוחות. אם יש לכן למי להעביר את המכתב הזה, שייתן כוח למי שמתמודדת עם אתגר שכזה, היה זה שכרי…

* * *

לאה, אמא יקרה!

בכל פעם שאני נתקלת בקושי מסוים בחיים, אני מנסה לחשוב על דמות מהמקורות שתיתן לי את הכוח גם להתמודדות הזאת. בימים האחרונים אני חושבת עליך הרבה ושואבת כוח ממך. תמיד הצטיירת בעיניי כדמות שולית, הרי יעקב לא לגמרי רצה להתחתן איתך. תמיד מדברים בהערצה גלויה על רחל, מוסרת הסימנים. אבל היום אני רוצה להתחבר אליך.

מעשה אימהות סימן לבנות, ואני מתפללת שהשם ייתן לי כוח כמוך להתמודד עם המציאות. בעקבות מה שאני עוברת, עלו בליבי מחשבות על מה שאת עברת בכל התקופה של השבע שנים בהן יעקב עבד את רחל. כבר מגיל קטן ידעת שאת עתידה להתחתן עם עשיו, ולא השלמת עם המציאות. הלכת נגד כל הסיכויים בכוח התפילה. הרצון החזק שלך להדבק בריבונו של עולם נתן לך כוח להאמין שאת לא תינשאי עם אותו רשע. אני מתחברת לעינייך הרכות והבוכיות, שמשום מה גם שלי הפכו כאלה… מצאתי עצמי בוכה הרבה מאוד בימים האחרונים.

מאמרים נוספים בנושא:

איך אדע?!?

רווקות מאוחרת

אני ואתה נשדך את העולם

החצי השני – טיפים של שדכנית

למה זה לא הולך?

אהבה אמיתית?

הגבר המושלם

האם הוא הבחור הנכון?

ומה שנותן לי כוח, הן המחשבות על מה שאת עשית ופעלת. ההוכחה בשבילי שפעלת טוב ונכון היא השכר שקיבלת, שכר לדורות: כהונה, לוויה, מלכות ותורה – כל הכתרים שמעטרים היום את ראשך, שבוודאי קדח ממחשבות ומדאגות של מה ואיך יהיה.

לאה, אמא יקרה, איך מנקים את הראש מדאגות כשהימים עוברים וחולפים ובאופק לא נראה שינוי ממשי? איך לא מצרים על חודש ועוד חודש שעובר? מהיכן שואבים כוחות לתפילה כשהמציאות כבר סוגרת, ואת יודעת שיעקב שייך לרחל. נקודה?!

את לא רק יודעת שהוא שייך לה – את גם חווה את זה יום יום, שעה שעה.

את רואה את זרי הפרחים שהוא שולח לה הביתה בכל יום שישי,

את רואה את התכשיטים היפים שאחותך, הצעירה ממך, עונדת בחדווה ובהתרגשות.

את הולכת עם אחותך לתופרת למדידות של השמלה וכמהה גם להתעטף בלבן הלבן הזה…

את שומעת קטעי שיחות של יעקב ורחל על הקמת עם ישראל ולידת 12 שבטים, ואת יודעת שלך אין שום חלק בזה,

את טורחת באפיה ובבישולים בהכנות לחתונה כשליבך ריק מכל תחושה,

את שומעת את רחמי הבריות, את הרינונים והלחשושים בכל פעם שאת עוברת לידם,

את נקרעת בין האהבה לאחותך הצעירה לבין הרצון להינשא עם בחור ישיבה, איש תם יושב אהלים שהיה יחיד בדורו.

את שמחה בשמחתה של אחותך, ומאידך, מייחלת ליום שמחתך שלך,

את מפרגנת לרחל בוויתור על עבודות הבית,

את מייעצת לה מניסיונך ושומעת את הגיגיה וחוויותיה מהקשר,

את חווה הכנות לחתונה במשך שבע שנים,

ואת לא מוותרת!

את מתפללת, ומתפללת, ומתפללת.

כי זה כל מה שיש לך לעשות.

ובכל ההתמודדות הזאת את לגמרי לבד עם הריבונו של עולם.

אולי גם זה יעניין אתכם:

כמה זמן עוד נחכה?

לומדים לאהוב

כאן בונים גן עדן

סוד הזוגיות המוצלחת

משפחתך ובני עירך כבר התייאשו מהבחורה התימהונית והבררנית, זו שפוסלת כל בחור שמציעים לה. עם רחל את לא רוצה לדבר כדי לא לקלקל את שמחתה, וכך את מדברת עם אבא שבשמים ומספרת לו את צרותייך, תלאותייך ורצונותייך. את מדברת אתו, אבל לא יודעת שבמעשה הזה שלך את נותנת כוח לכל כך הרבה בנות בדורות הבאים, ולעוד אחת, בת שלך שגרה ממש בסמוך למקום קבורתך.

ובתפילה הזו את מקפלת בתוכך את כל הענווה של משה רבינו, את הגבורה של דוד המלך, את האמונה של מרים הנביאה ואת התורה שילמד כל אחד מבנייך בדורות הבאים.

את, שלא כמו האימהות האחרות, לא התנסית בניסיון העקרות. את התנסית בניסיון הרווקות. והקב"ה התאווה לתפילתך ממש כמו שאר האימהות.

ואת, בענוותנותך ואמונתך, מילאת את אוצר התפילה שלך כבר מגיל צעיר, אוסף תפילות שעמד לרשותך בתום שבע השנים הרעות של חיפוש ובלבול, של עצב וכאב, של בכי וחוסר וודאות.

לא, לא היה לך מושג איך תיוושעי, אך בטחת בא-ל פועל ישועות. וגם אחרי שנושעת, ידעת תמיד לחבר זאת לבורא עולם ולהודות לו על הטוב שגמל איתך.

איך? איך ממשיכים להאמין, לקוות ולהתפלל, כשנדמה שהמציאות סוגרת, שאין שום שינוי, שההתמודדויות הולכות ומתגברות והכוח הולך ונגמר? מהיכן אז שואבים את הכוח? לאיזה עוד עומק צריך ליפול?

לאה, אמא יקרה! אנא העתירי בעבורי מול כיסא הכבוד. אנא בקשי ממנו שייתן לי כוחות להמשיך להתפלל ולהאמין שהישועה ממש קרובה. העתירי בעדי שלא אקנא באחותי ואצליח לשמוח בשמחתה. התפללי עלי שאצליח תמיד לראות בבהירות את רצון השם ולדעת לדייק בו.

בתפילה שאזכה להיות "כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל",

ממני, בתך האוהבת.

* * *

אבישג יעיש, מאמנת אישית וקבוצתית ומנחת סדנאות לחיים של מימוש, שליחות, ומשמעות. לפרטים נוספים: avishagh3@gmail.com