אתם יודעים מה? אדרבא!

אחרי שעיינתי רבות בשיטת "אזמרה" – תורה אזמרה, כפי שמכנים אותה חסידי ברסלב, ובדבריו העמוקים של רבי נחמן מברסלב, הגעתי למסקנה שאפשר לומר ששיטה זו בנויה על ארבה כללים יסודיים.

כלל ראשון: כל מה שאדם חושב, אומר ועושה – ברצון השם הייתה זאת – ואם כך, איך אפשר להאשים אותו? עיקרון זה לקוח מדבריו של רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן, תורה רס"א): "כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא, כי התרחקות תחילת התקרבות, על כן נפל שיתעורר יותר להתקרב להשם יתברך".

מדברים אלה נבעו דבריו של רבי יצחק ברייטר הי"ד (בקונטרס "חלוקי נחל", סימן א), ועל ידי זה מביא את הכלי העיקרי המאפשר לדון את כל אדם לכף זכות: איך נוכל לדונו אחרת אם הכל משמים? כיוון שסיבת הנפילה הייתה שיקום מחדש, דבר זה יתאפשר רק אם נדון אותו ואת עצמנו לכף זכות.

הערה חשובה: אין זה מכחיש חלילה את חופש הבחירה! האדם נפל ומאת השם הייתה זאת, אבל הוא נשאר תמיד חופשי לרצות ולבקש להיות מונהג בדרך טובה יותר, לתקן ולשנות, כדי שלא יצטרך להשפלה כדי להתחדש – וזו עיקר בחירתו!

כלל שני: אוצר – בנוי על פתגם ארמי המאשר כי "מיניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא" (סנהדרין, ל"ט) –  ופירש רש"י: "מעצמו של יער יכנס בתוך הגרזן להיות ביד יד, ויקצצו בו את היער".

כלל זה מלמד אותנו בינה: כשם שידית הגרזן הבאה לחתוך את העץ הגיעה גם היא מאותו העץ, כך הכוח הנצרך מאתנו כדי לעקור את הרע – נמצא אותו מכבר בתוכנו.

בגלל זה אין המורה האמיתי זה שפועל במקומנו, אלא זה שמורה לנו איך להשתמש בכוחות הנסתרים הנמצאים אצלנו מאז ומתמיד.

כלל שלישי: אף על פי כן – את הכלל הזה אני חב לידיד מר אהרן פרנקל ז"ל.

אהרן היקר היה מוכר ספרים בעיר שטרסבורג שבצרפת, וגם מורה שמסר שיעורי תורה עמוקים ונפלאים. הוא סיפר לנו פעם איך זכה להתמיד שנים רבות בעיון בתורה ע"ח מליקוטי מוהר"ן (חלק ב) ובוודאי שהוציא משם שלל של פנינים ומרגליות.

למשל, אם נתבונן בקטע מתוך תורה זו המובא בספרו "לפתוח את הספר", נגלה תובנה חדשה ומעניינית:

"ואפילו מי שהוא, חס ושלום, במדרגה התחתונה לגמרי, חס ושלום, רחמנא ליצלן, אם מונח בשאול תחתיות, רחמנא ליצלן, אף על פי כן אל יתייאש עצמו ויקיים "מבטן שאול שיוועתי", ויחזיק עצמו במה שיוכל כי גם הוא יכול לחזור ולשוב ולקבל חיות על ידי הצדיק הנ"ל והעיקר…"

מאמרים נוספים בנושא:

אזמרה והנחש

אל תישארו לבד
בית הספר ללימוד אזמרה
קצת אופטימיות לא תזיק
היחיד והרבים

תפרשי כנפיים, ילדה!

הטרובדור

נקודות טובות

אתה פשוט נפלא!

מחלק העיתונים

סוד הנקודה הטובה

להיכנס אל הקושי

הבזק גאוני אפשר לרבי אהרן להבחין במילת המפתח מתוך הקטע החזק הזה והוא הביטוי – אף על פי כן! שראוי לצרפו לכל מצב שלא יהיה, כי יהיה איך שיהיה – אף על פי כן!

ביטוי זה ראוי שישמש כל אדם כמוטו וכמנטרה. כל איש מלחמה, אפילו שהאויב הצליח להפיל אותו עדי עפר, האם חשבתם שהוא כבר הרים ידיים? חלילה! איך ימשיך? אף על פי כן!

מכאן מותר ומצווה רבה לענות בפה מלא, או לפחות במחשבה חזקה לכל מי שינסה להפיל או לייאש אותנו על ידי הוכחות ברורות על כמה שנכשלנו: אף על פי כן!

אנא מכם, בעיקר אלה הנוטים ליפול (והאמת, מי לא?) בפעם הבאה כשזה יקרה – חזרו ושננו לעצמכם מהר: אף על פי כן. זה רעיון גאוני שהפך לקרן ישועה ולגלגל הצלה עבור לא מעט אנשים!

כלל רביעי: אדרבא! – הכלל החזק מכולם! ומה זה אומר?

וכן, חוק גדול הוטבע ביקום ובו משתמשים הפיזיקאים לניסויים רבים וניתן לכנותו "חוק הנגדיות החיובית". המחשת חוק זה באה לידי ביטוי בדברים רבים, כגון כשאחד מתכוון לירות חץ, מה הוא עושה? הוא מושך את מיתר הקשת דווקא אחורה וככל שירבה למתוח אותו ממש בכיוון ההפוך יחסית למטרה, כך יוגדל כוח החץ לעוף קדימה ולמרחקים מופלגים.

דוגמה נוספת. כמה נבון הסוחר שיודע להיכנע לטענות הלקוח תוך שמוציא מתוכן את כל הסברות המחייבות את הקנייה! ברור שישנן אינספור דוגמאות בפרט באומניות הלחימה כידוע לבקי בהן, עד שיוכל כל איש להשליך את טיב הכלל הזה לכל תחום שירצה.

ונעבור כעת למשל הרוחני השייך לעניינו: מבחינה מנטאלית-חשיבתית כוח הנגדיות החיובית מסתכם במילה אחת: אדרבא! למשל, כאשר אהיה מעוניין לירות את האנרגיות שלי לכיוון רצוי מסוים, כמו להיגמל מהתמכרות כזו או אחרת, מהרגע שהרצון הזה יעלה במחשבתי תיכף יתקומם כנגדו כוח עוין שיבקש מהר לבטל את הרצון הקודם.

"מי אתה שתתיימר להיגמל? מה, אתה פרוש? צדיק כבר?" לוחש לנו באוזן הכוח העוין הזה. "אתה בסך הכל כמעט 'כולו רע' ורחוק מאוד! איזו אישיות מפוצלת יש לך?" הוא ימשיך בשלו, "אתה לא מתבייש מכאלה סתירות? במקומך" הוא מסכם, "הייתי מוותר על הכל ומתחבא באיזה בור מתחת לאדמה…"

מי שמזהה את הביטויים הללו יתחבר בקלות לשורות הבאות. הוא בוודאי זיהה מתוך הטענות הללו את טקטיקת הצד ההרסני שלנו שמתחזה במסווה של מוסריות כדי להפיל אותנו לתבוסה מוחלטת, והכל בכוח ההיגיון המעושה שלו.

כנגד תגובה טבעית זו, עלינו להפעיל את חוק הנגדיות החיובית המסתכם במילה אחת: אדרבא! כן, במקום להכחיש את טענות היצר, אדרבא! נמתח אותן עוד יותר כקשת המושך את החץ אחורה ונראה עכשיו מה יקרה:

-"מי אתה שתתיימר להיגמל? מה, אתה פרוש? צדיק כבר?"

-"מי אני, אתה שואל? ההיפך מצדיק ופרוש! לכן אדרבא! איזה חידוש זה שאדם כזה חולם עוד להילחם בזמן שרבים וטובים ממנו כבר הרימו ידיים!"

-"אתה בסך הכל כמעט 'כולו רע' ורחוק מאוד!

-"התכוונת רע ממש? כל כולי? איזה יופי! שמע מה המורה שלי אומר על זה: "וכל מה שאני רחוק ביותר שמחתי גדולה ביותר…" ובתור חסיד מצומצם, אני לא מרשה לשום נברא ואפילו לשום מלאך רע להוסיף מילה על דברי רבותיי! הבנת?"

-"איזו אישיות מפוצלת יש לך?" הוא ימשיך בשלו, "אתה לא מתבייש מכאלה סתירות?"

-"מתבייש? פיצול אישיות? סתירות? הייתי גם מוסיף 'גם גובל בסכיזופרניה'. אבל מה? אדרבא! איזה אור ואיזה כיבוש עולמי שאיש כמוני מפוצל לגמרי יעז עוד להכיר בצד הטהור שיש בו עדיין, למרות כל הסתירות?!"

-"במקומך" הוא מסכם, "הייתי מוותר על הכל ומתחבא באיזה בור מתחת לאדמה…"

-"במקומי היית באמת מתחבא? אז אדרבא! עוף מהר לשם ותשכח ממני לגמרי! ואני בשלי, לפי הכלל של אדרבא! – כמה שיותר לא טוב כך נפלא יותר. אה, איך זה?"

הקורא הנבון יבין שמדובר פה בנשק לא רגיל. ככלל זה מהווה נשק מוחלט נגד מחלת הייאוש, מאחר וכמה שלא תצטברנה ההוכחות הרעות – כך ירבה כוח התקומה! עד שהיינו אומרים שהוא לב ליבה של שיטת אזמרה, וכל השאר פירושים!

אדרבא! אומנם ברצון השם הייתה זאת, אבל אל תאמרו נואש! חפשו את הנקודות הטובות! כי אף על פי כן בוודאי תמצאו משהו שישמח אתכם. משהו שיעלה חיוך ענק על הפנים שלכם. חיוך של ניצחון!