עשיר אבל מרגיש כמו בוץ

ישנו כלל גדול מאוד האומר, שככל שאדם רואה את קטנותו כך הוא נעשה יותר ויותר כלי לקבל את האור של הצדיק, ועל ידי זה יכול לעזור לאחרים.

כזה היה רבי נתן מברסלב, שיום עשרה בטבת הוא יום ההילולא שלו.

“אם תראו אברך צעיר לבוש בבגדים של עשירים אבל מרגיש כמו חתיכת בוץ, זה רבי נתן!” הייתה התשובה של רבי נחמן מברסלב לכל מי שרצה לדעת מי זה רבי נתן. כי בגלל העובדה שהרגיש כמו חתיכת בוץ, למרות היותו תלמיד חכם עצום ועילוי אדיר שדובר בו רבות, דווקא בשל כך הצליח להאיר את האור של מורו ורבו – רבי נחמן, בכל הדורות!

הדבר החשוב ביותר בחייו של רבי נתן, שהיה גם המורשת שלו לדורות – היא ההפצה – הפצת האמונה בבורא עולם ובצדיקים, קירוב רחוקים לאביהם שבשמים, זיכוי הרבים, לגעת בלב של כל יהודי ויהודי באשר הוא עם הרבה חמלה ואהבה של אבא טוב. זו הסיבה שהוא שם דגש רב על בעלי התשובה, אלה שעשו את צעדיהם הראשונים ביהדות, ועזר להם לצעוד בדרך הנכונה והמובילה להצלחה ומימוש עצמי מהמקום הנכון והראוי.

למרות שרבי נתן עצמו היה תלמיד חכם עצום, הוא מסר את נפשו וזמנו בלימוד התורה ועסק בהפצה וקירוב רחוקים, הושטת יד מכוונת ואוהבת לחוזרים הרוחניים החדשים וחיזוקם באמונה ושמחה. אחרי הכל, כשדברים הופכים לשגרה וכבר לא מרגישים את ההתלהבות והחיות שמקבלים מהם בתחילת הדרך, מופיעים הקשיים. כאן רבי נתן נכנס לתמונה ומסייע עם העצות הנכונות לסלק את העננים שמעיבים על האושר והשמחה שיש בכל קיום מצווה, גם אם מקיימים אותה שוב ושוב. בדרכו המיוחדת הראה להם ולבאים אחריהם איך מתמלאים בשמחה והתלהבות בכל פעם מחדש!

המצב ההתחלתי של החוזר בתשובה – המתקרב, הוא עם נטייה לשכוח מאין הוא בא. וזה טבעי. אדם במצב כזה רוצה להרחיק את עצמו מהדברים אותם עשה קודם לכן, ולטבול בעולמה של היהדות והתורה, ממש לקפוץ ראש לתוך הבריכה הזו ולשכוח מכל מה שהיה לפני כן. אומנם מדובר בכוונה מתוקה וראויה לשבח, אך התוצאה היא שהוא שוכח או משלה את עצמו לאמת הרוחנית שלו, למקום בו הוא באמת עומד. פעמים רבות הוא מסתכל מלמעלה על אנשים אחרים, הוא לא מבין שהדרך עוד ארוכה והוא רק בתחילתה ואל לו להתבלבל ולחשוב שהוא יותר או מעל כולם, שעליו לעשות עוד עבודה גדולה ורבה בניקיון הרוחני שלו, במידות הנפש שלו, בתאוות וכדומה. כמובן שקשה מאוד להתקדם כשקו החשיבה הוא כזה, לכן הקב”ה נותן לו תזכורות – ניסיון, כישלון או מבחני חיים, ואז מתחיל האתגר הגדול שלו.

מאמרים נוספים בנושא:

רבי נתן מברסלב אומר, שהמשימה הכי קשה של הצדיק היא לקרב נשמות לאביהם שבשמים, ותוך כדי לעזור לכל אחד להכיר את עצמו. זה דבר מאוד מאתגר כי בורא עולם עוזר לעושים את צעדיהם הראשונים עם מתנת חינם משמים – הארה שמימית, שהיא הרבה מעבר לדרגה הרוחנית האמיתית בה אדם נמצא. אחרי שחווה את ההארה הזו וטעם מהמתיקות של האור המיוחד שמציף את נשמתו באהבה, הוא שואב את הכוח לעמוד באתגר. ולמרות זאת, בעלי תשובה רבים חושבים שהאור הזה שייך להם ושזו הדרגה הרוחנית שלהם, כלומר שהם הרוויחו אותו. זאת כמובן טעות גדולה ונפוצה ממנה מזהיר רבי נתן שוב ושוב.

למה זה קורה? במבט לאחור, עד יציאת מצרים, נבין שזה התחיל עוד מאותם ימים. כדי להחיש את הגאולה שלהם ולהוציא אותם כהרף עין ממצרים, מקום העבודה הזרה, מההרגלים ודפוסי החשיבה הלקויים בהם היו נגועים, בורא עולם היה צריך לתת להם הארה שמימית גדולה וחזקה מאוד שתעניק להם את הרצון לצאת מהמקום הנורא הזה, מהשעבוד – הגשמי והרוחני, לחופש ולגאולה האמיתית שלהם, לרצון רוחני. מאז יציאת מצרים בורא עולם עושה את הדבר הזה עם כל חוזר בתשובה – עוזר לו לשבור את השלשלאות שכובלות אותו לחיים הקודמים, לסביבה, לחברה ולהרגלים השליליים. בלי העזרה הזו, לאף אחד אין את הכוח לעשות צעד דרמטי כזה בחייו בכוחות עצמו. אבל ברגע שהוא נכנסים לעולם הרוחני, הקב”ה רוצה שהוא ירוויח את הדרגות הרוחניות שלו וירים את עצמו מעלה! וזו עבודה פנימית ולא רק השינוי החיצוני שבא איתה, כפי שלא מעט אנשים חושבים. התשובה היא דבר פנימי! וכידוע “הרחמן (בורא עולם) ליבא בעי (רוצה את הלב)!”

בלי תשובה רבים מתלוננים על “חושך” פתאומי שהם מרגישים בחייהם דווקא אחרי שהם מתקרבים – לומדים תורה, מתחזקים בקיום המצוות ועוד. הם מתגעגעים “לאור המתוק” שטעמו ממנו בתחילת הדרך, אבל הם חייבים שהוא לא שלהם. המניעות מתחילות כאשר אדם שוכח מי הוא באמת וכשהוא מתכחשים לקול ששואל אותו בתוכו, “היכן אתה?” – “איכה?”

רבי נתן אומר, שהיצר הרע מעמיס את ליבם וראשם של בני האדם בשקרים ואשליות, מתעתע בהם ומושך אותם להרגלים הישנים והרעים שלהם. הם מתבלבלים ומתחילים לשאול, ‘מה קורה לי?’ וחושבים שהדרך שעשו עד כה חסרת ערך. בנקודה זו רבים מאבדים את הלב וחוזרים לדרכם הישנה, פורקים את עול התורה והמצוות שנראה כמשא בלתי נסבל. למה? למה הם משלים את עצמם? התשובה פשוטה: בגלל שעסקו רק בשינוי החיצוניות אך לא ניקו את הדבר האמיתי – הפנימיות שלהם.

‘ילדים יקרים’ אומר הקב”ה לילדיו, ‘אני מאוד אוהב ומעריך את המאמצים שאתם עושים. אבל אל תזניחו את החדרים הפנימיים של הלב. אל תשלו את עצמכם. היו כנים וישרים עם עצמכם כי צריך לעשות פה סדר וניקיון. ולא רק החיצוני, אלא בעיקר זה הפנימי – לתקן את המידות, להתגבר על תאוות, לשנות הרגלים ועוד. זאת העבודה האמיתית שתוביל אתכם למקום אליו אתם שואפים להגיע!’

אם זו תהיה העבודה שלנו, העבודה האמיתית שלנו, נזכה לביטול, לאותה קטנות שתזכה אותנו להכיל את האור השמימי שהוא האור של הצדיק. אם נלמד את עצמנו להרגיש כמו חתיכת בוץ כפי שרבי נתן מברסלב עשה, נזכה גם אנחנו לצעוד בדרך הנכונה באמת.

יהי רצון שזכותו של הצדיק – רבי נתן מברסלב, תגן עלינו ועל כל עם ישראל, אמן.