“אבא חזרתי הבייתה!” קאוצינג מפרשת ראה
כך נמשך הוויכוח כמה דקות, עד שהדלת של השייח' נפתחה. הוא יצא מחדרו כפוף כולו, ניגש לרב ואמר לו בחנופה: "יא חכם, יא סידי, בבקשה. סליחה". הרב לא פנה אליו ולא ענה לו. הוא רק פנה אל אותם מפקדים בכירים ואמר להם: "אתם רואים איזו שפה הם מבינים? אני גדלתי ביניהם מאז היותי ילד בעיר העתיקה בירושלים. תאמר את האמת והם יבינו".
אבא חזרתי הבייתה! קאוצינג מפרשת ראה
“בָּנִים אַתֶּם לַה’ אֱלֹהֵיכֶם..” (ראה י”ד, א)
במשך 700 שנה, עד למלחמת ששת הימים, שלטו המוסלמים במערת המכפלה. לאורך התקופה הזו לא אפשרו כניסה ליהודים פנימה, אלא רק עד המדרגה השביעית מחוץ למבנה המערה.
מיד אחרי מלחמת ששת הימים בה שוחררה חברון, שלח הרב הראשי דאז – הרב ניסים ואת הרב מרדכי אליהו לטפל במערת המכפלה, בכותל המערבי ובקבר רחל. כשהיו במערה, נכנסו לשם החיילים בפעם הראשונה אחרי הקרבות. היו שם חיילים רבים ומפקדים בכירים, ביניהם יצחק רבין, בר לב ועוזי נרקיס, שהיה אלוף פיקוד מרכז. היו שם גם כמה רבנים חשובים.
החיילים היו חלקם פצועים, חלקם רעבים ורבים מהם עייפים לאחר כמה ימים של לחימה, וכשראו שטיחים נשכבו וישנו עליהם. לפתע יצא השייח’ של המערה, ששמו ג’עברי, והחל לצעוק על המפקדים והחיילים “תצאו מהמערה הזאת. אתם לא מכבדים אותה. אנחנו המוסלמים, כשבאים לכאן, רוחצים את הידיים חמש פעמים. מורידים את הנעליים ומכבדים את המקום. אתם לא מכבדים את המערה הזאת בכלל. ישנים פה ואוכלים פה, ועולים על השטיחים עם הנעליים המלוכלכות שלכם. אין לכם כבוד למקום הקדוש הזה, צאו החוצה!!”. לכאורה צדק.
אבא חזרתי הבייתה!
כולם שתקו, חוץ מאחד. הרב מרדכי אליהו, שהבין את השפה הערבית כמו שהבינו שם כמעט כל המפקדים הבכירים, ניגש אליו ואמר לו: “תקשיב יא-שייח’. אתה יודע שאם יבוא משרת לפני המלך עם בגדים מלוכלכים, ויגיש לו אוכל עם מגש מלוכלך לפני כל השרים ועבדי המלך, אחת דתו להמית. אבל אם הבן של המלך, שלא היה בבית אבא ואמא הרבה שנים, ואבא שלו דאג לו ואמא שלו בכתה עליו בלילות – אם הבן הזה יבוא אחרי עשרים שנה של נדודים בלי להזמין תור, יבוא עם בגדים קרועים ומאובקים, ייכנס לאמצע ישיבת השרים ויאמר: אבא, חזרתי!! יבוא לאמא שלו ויאמר לה: הנה אני, אמא, חזרתי הביתה!! – אבא ואמא שלו יחבקו אותו בכל לב, עם הבגדים הקרועים והמאובקים. זה הבן שלהם! תקשיב, יא שייח’!! אברהם זה אבא שלנו. שרה זאת אמא שלנו. אנחנו מתנהגים פה כמו בבית. אתם בני אל-פטמה, בני השפחה, בני הגר. אתם מתנהגים כמו שראוי למשרת להתנהג, אנחנו מתנהגים כמו שראוי לבנים להתנהג!!”.
השייח’ של המערה האדים כולו מבושה. גם סתמו את פיו וגם קראו לו ‘איבן-אל-פטמה’ – בן השפחה. הוא נעלב, הסתובב על מקומו וחזר לחדרו בכעס גדול. אותם קצינים בכירים שהיו שם פנו לרב מיד ואמרו לו – “מה עשית? אנחנו רוצים דו-קיום עם הערבים בשלום. למה הרגזת אותו?”. אמר להם הרב: “צריך לומר להם את האמת. רק כך הם מבינים!”.
לומר את האמת!
כך נמשך הוויכוח כמה דקות, עד שהדלת של השייח’ נפתחה. הוא יצא מחדרו כפוף כולו, ניגש לרב ואמר לו בחנופה: “יא חכם, יא סידי, בבקשה. סליחה”. הרב לא פנה אליו ולא ענה לו. הוא רק פנה אל אותם מפקדים בכירים ואמר להם: “אתם רואים איזו שפה הם מבינים? אני גדלתי ביניהם מאז היותי ילד בעיר העתיקה בירושלים. תאמר את האמת והם יבינו”.
בנים אתם לה’!
כדברי הרב מרדכי אליהו זצ”ל ‘אמא ואבא חזרנו הביתה למרות הבגדים המלוכלכים שלנו אנחנו עדיין הילדים שלכם ואתם אוהבים אותנו בכל מחיר..’ כך גם ה’ יתברך אוהב אותנו אהבת עולם אינסופית שאיננו מסוגלים לקלוט בכלל.. ה’ אוהב אותנו תמיד ובכל מצב גם עם הבגדים הצואים שלנו; שהם העברות החטאים והקליפות – כי תמיד ובכל מצב אנחנו נקראים בנים.. וכפי שמלמד מו”ר הרב שלום ארוש שליט”א ה’ יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב ועוד יותר טוב! להמשך קריאה חובה לקנות את הספרון “שמחת חיים”.
הקשר עם הבורא: הר שלום ארוש בסרטון מחזק לכל אחד:
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור