עולים על גל ירוק
אחת המתנות הגדולות שנתן לנו ה' יתברך היא היכולת שלנו להרגיש כאב. הכאב מזהיר אותנו מפני דברים המסוכנים עבורנו. אוי לנו אם לא היינו מרגישים רתיעה מחום. מי שלא מרגיש חום, לא יודע להיזהר מפניו, והנזק לגופו עלול להיות קשה עד קטלני. הכאב הוא בסף הכול נורת אזהרה, "אור אדום" שמסמן לנו להפסיק להזיק לעצמנו או להתרחק מדברים המזיקים לנו.
מתנה ושמה כאב
אחת המתנות הגדולות שנתן לנו ה’ יתברך היא היכולת שלנו להרגיש כאב. הכאב מזהיר אותנו מפני דברים המסוכנים עבורנו. אוי לנו אם לא היינו מרגישים רתיעה מחום. מי שלא מרגיש חום, לא יודע להיזהר מפניו, והנזק לגופו עלול להיות קשה עד קטלני. הכאב הוא בסף הכול נורת אזהרה, “אור אדום” שמסמן לנו להפסיק להזיק לעצמנו או להתרחק מדברים המזיקים לנו.
אבל גם הכאב כשלעצמו לא עוזר, כי הנטייה הפשוטה שלנו היא לברוח מהכאב, להתעלם מהכאב, לשכך את הכאבים ולהמשיך הלאה בחיים בלי שום שינוי. והחכמה הגדולה היא להפיק את המסקנות הנכונות מן הכאב, וליישם, ולבצע שינוי בחיים.
אבל ישנה חכמה גדולה עוד יותר! החכמה האמיתית היא לדעת שיש כאב בעולם, ולחפש וללמוד מה לעשות מראש כדי לא להגיע לכאב. ולכן אנחנו מזהירים את הילדים מראש להיזהר ולהתרחק מאש, ואנחנו לא מחכים שהם יגיעו לכוויות בשביל ללמוד להיזהר חלילה.
לוח בקרה
פרשת השבוע פותחת במילים המפורסמות: “ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו… ואת הקללה אם לא תשמעו…” מה באה התורה לומר לנו כאן?
בפשטות היה ניתן לומר שמדובר כאן על כוח הבחירה ועל הציווי לבחור בטוב; אבל יש בזה שתי שאלות: שאלה ראשונה, עניין הבחירה כתוב בפירוש בהמשך החומש, לקראת סוף ספר דברים: “ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע… החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה… ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך”. ושאלה שנייה, אצלנו עניין הבחירה לא כתוב ולו בחצי מילה.
וממילא השאלה היא, אם לא מדובר כאן על הבחירה, אז על מה כן? מה באה התורה לומר לנו בכך שישנה ברכה וקללה? מה המסר בזה?
אלא שהמסר של הפרשה שלנו הוא בדיוק עניין הכאב. כמו שהכאב הוא חוק טבע שנועד לשמור עליך ולגרום לך להיזהר ולהישמר ולשמור על החיים שלך – כך בדיוק כל העולם הזה וכל מה שקורה לך בחיים – כל הברכה והקללה – הכול זה לוח בקרה אחד גדול שמסייע לך לנווט נכון בשבילי ובנפתולי החיים:
כאשר החיים נתקעים, כאשר אתה חווה את ההיפך מהברכה, כאשר עולות וצפות בעיות – זה בסך הכול תמרור ואיתות שנועד לכוון אותך ולגרום לשנות כיוון כדי שלא תזיק לעצמך. וכאשר טוב לך, ואתה חי, ומרגיש ברכה נפשית וגופנית, פנימית ומשפחתית – זה סימן שאתה בדרך הנכונה, ואתה צריך להמשיך כך.
הרמזור של החיים
פרשת ראה לא עוסקת בבחירה, אלא ב”לימוד נהיגה” בכבישי החיים. בשלושה פסוקים פורשת לך הפרשה מַפַּת דרכים כדי לאפשר לך לנווט. החיים הם כמו רמזור. כל עוד אתה נוסע ויש לך “אור ירוק” – אתה בכיוון. אבל אם אתה מקבל “אור אדום” – “ויאמר אדום לא תעבור בי” – או אז תתחיל לחשב מסלול מחדש.
ועוד לפני האור האדום ישנו “אור צהוב”. אם אתה חכם, אתה לא מחכה לאור האדום, וכבר באור הצהוב אתה מתקן את המסלול, ואז… הרמזור מתהפך לירוק, כי ברמזור של החיים הצהוב יכול לחזור ולהיות ירוק, כי הצבע של הרמזור תלוי אך ורק במעשים שלך ובכיוון החיים שלך!
הפרשה אומרת לנו שהברכה והקללה, הטוב והרע, הם בסך הכול רמזור. ואם אתה חכם, אתה בכלל לא מגיע לאדום; וגם אם הגעת לאדום, אתה תגרום לו להתחלף מהר מאוד לירוק ולהמשיך לנסוע בבטחה בכבישי החיים.
מתכננים מסלול חלק
ובדיוק כאן מגיעה העצה של רבי נחמן – העצה בה”א הידיעה, עצת העצות. אתה לא חייב להתחיל לנסוע ולהיתקל בכל רגע ב”הפתעות”; כי באמצעות העצה של רבי נחמן אתה יכול לתכנן את המסלול שלך מראש כך שאתה תהיה על “גל ירוק”, ולא תגיע לעולם לאור צהוב וכל שכן לאור אדום.
איך עושים את זה? אתם זוכרים את הבחור החכם ביותר, את זה שלא מחכה לכאב, כי הוא יודע שיש כאב בעולם והוא לומד מראש כיצד להימנע מהכאב ומה לעשות כדי לא להיפגש בו מלכתחילה?
אז תדעו לכם, ישנה דרך נפלאה, דרך חלקה, להיות כמו אותו בחור חכם:
לעשות שעה התבודדות בכל יום!
שעה התבודדות זה אומר שפעם ביום אתה מסתכל על מה שאתה עושה בחיים, ואתה מחפש איך לשפר ולהשתפר!
זה מה שנקרא בכל הספרים הקדושים “חשבון נפש”, מארי דחושבנא. שום עסק לא עובד ולא מתקדם ולא משגשג בלי חשבון, בלי תכנון, בלי בדיקה מתמדת של העסק, בלי נסיונות בלתי פוסקים להשתפר.
בדיוק כך בעבודת ה’. מי לנו גדול בעבודת ה’ מהרמח”ל שקבע חד משמעית: “מה היא העצה שהם נותנים לנו? ‘בואו חשבון’, בואו ונחשב חשבונו של עולם, כי כבר הם ניסו וראו וידעו שזה לבדו הוא הדרך האמיתי להגיע האדם אל הטובה אשר הוא מבקש, ולא זולת זה”.
הרמח”ל באותו פרק משווה את החיים למבוך, שבלי חשבון נפש, האדם נתקע ללא הרף בקירות והולך לאיבוד – ורק חשבון הנפש הוא העצה היחידה למצוא ולסלול את דרכו בתוך המבוך.
ובהקשר שלנו, כאשר אתה עושה חשבון נפש יומי – הדרך שלך סלולה, אתה לא “נתקע”, אתה תמיד מקבל “אור ירוק”. ואז החיים שלך רצופים בהרבה מאוד ברכה, ואתה נמנע מלכתחילה מהרבה מאוד היפך הברכה.
פותחים את העיניים
יתרון נוסף לשעה התבודדות יומיומית הוא שהרבה פעמים בלי ביקורת עצמית – אין לך “תחושת כאב”, אתה בכלל לא שם לב ל”אורות הצהובים” שנדלקים לך בחיים. אבל אם יש לך שעה התבודדות, גם אם אתה מקבל פה ושם “אור צהוב” – אתה מיד שם לב, ומיד עושה את כל התיקונים והפעולות כדי שהאור הצהוב הזה, לא רק שלא יהפוך לאדום, אלא שיחזור להיות ירוק.
נמצא שפרשת ‘ראה’ כשמה כן היא, פותחת לנו את העיניים לראות את המציאות בצורה הברורה ביותר: החיים הם ברכה וקללה התלויים ישירות במעשינו כדי שנוכל למצוא את דרכנו. היצר הרע הוא בסך הכול עיוורון מֵרְצוֹן; ואילו היצר הטוב היא הראיה, להסתכל על המציאות. כל מלחמת היצר היא בין הראייה לבין העיוורון. הפרשה שלנו קוראת לנו להפסיק להיות עיוורים ולהתחיל לראות!
ונסיים בדברי הרמח”ל המסביר לנו איך עושים חשבון נפש ושעה התבודדות:
“כלל הדבר: יהיה האדם מעיין על מעשיו כולם, ומפקח על כל דרכיו שלא להניח לעצמו הרגל רע ומידה רעה, כל שכן עבירה ופשע. והנני רואה צורך לאדם שיהיה מדקדק ושוקל דרכיו דבר יום ביומו כסוחרים הגדולים אשר יפלסו תמיד כל עסקיהם למען לא יתקלקלו, ויקבע עתים ושעות לזה שלא יהיה משקלו עראי, אלא בקביעות גדול, כי רב התולדה הוא”. ה’ יזכנו!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור