בחיים ומוות אין שותפים! מתחזקים בשמירת הלשון
: ''לשון הרע זה אש, אש שורפת בלי חשבונות. ובחיים ומוות אין שותפים התפקיד שלי זה להציל תעצמי''.
באחד הכוללים בירושלים למד אברך חברותי, מעניין, ירא שמים פעלתן וחביב על הבריות. רק מה… היו סיטואציות שהתנהג מוזר… למשל אם התקבצנו ככה לשיחה- אתם יודעים כמו חברים- יושבים מדברים מה היה אתמול, מי בנה את הסוכה, למי נעלם חומש ומצא אותו מאחורי הספה וכל מיני בקיצור שיחות חולין. אנחנו מוצאים אותו כלומר לא מוצאים- איך שאנחנו נוגעים טיפה בעניינים כאלה הוא היה נעלם.
יום אחד תפסתי אותו: ”תגיד לי אתה נעים הליכות, ממש בחור עם דרך ארץ, לב טוב, בקיצור אוהבים אותך. למה אתה מתנהג כ’כ מוזר?! אתה יכול לומר בעדינות… ‘חברה לשון הרע לא מתאים לי’, אבל למה ככה להתנהג?! להעלם בשנייה, לברוח כמו אחד מאוים לפינה שקטה, תהייה גבר תגיד יפה נבין ”
הייתי בטוח הוא יגיד צודק וישנה תעצמו אבל לא מאותו שיחה אני זה שהשתנתי.
הוא מתחיל ואומר לי: ”צודק אח שלי אבל לא בעניין הזה. ואני יספר לך סיפור, לפני שחזרתי בתשובה הייתי עסקן מאוד גדול, והיה לי שותף שאתו הייתי חי כמעט כל היום, היינו עובדים במשותף אוכלים, ישנים וגם מבלים הכל בשותפות.
באחת הנסיעות שלנו לטייל החלטנו לסוע לג’ונגל, לקחנו את הגי’פ ונסענו. באמצע הג’ונגל ראינו שאנחנו בסביבה יחסית נקייה מחיות והחלטנו לעשות סיבוב ברגל, ירדנו והתחלנו לטייל…פתאום אנחנו רואים צ’יטה רצה לכיוונינו במהירות. התחלנו לרוץ לכיוון הג’יפ, תוך כדי הבריחה החבר שלי אומר: ‘כל מה שאני חייב זה לעקוף אותך כי מי שיהיה ראשון הוא יהיה זה שיינצל’ הסתכלתי עליו בהלם אמרתי לו: ‘תגיד אתה לא מתבייש אנחנו שותפים! ככה אתה מתנהג!’ אבל הוא עונה לי את התשובה של החיים: ”בחיים ומוות אין שותפים, פה האחריות שלי להציל תעצמי” הוא הצליח לעקוף אותי והצ’יטה התקרבה אליי במהירות שיא ברגע האחרון ראיתי סמטה לכיוון עצים, ידעתי שאין לי מה להפסיד נכנסתי לסמטה והצ’יטה המשיכה לרוץ הלאה, חבר שלי נפטר ורגע לפני הוא השאיר לי צוואה: ”בחיים ומוות אין שותפים”.
אותו אברך מסיים את הסיפור ואומר לי: ”לשון הרע זה אש, אש שורפת בלי חשבונות. ובחיים ומוות אין שותפים התפקיד שלי זה להציל תעצמי”.
יהודים יקרים!
אנו מתקרבים ליום הדין בו כל אחד ואחד מאתנו נשפט לפי מעשיו, בואו נקבל על עצמנו להתחזק יותר בעניין של שמירת הלשון, בואו נתחזק ביחד ונשמר יותר את: ”נצור לשונך מרע”, אחים יקרים, אין לכם מושג עד כמה לשון הרע שורפת, כמה אנשים הלשון קוברת… אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה. עם ישראל לשון הרע זה רצח! בבקשה בואו נעצור את עצמנו לפני שנדבר, נחשוב טיפה לפני מה שנספר נדע שאי אפשר להחזיר את מה שכבר נאמר, נחשוב כמה מילה קטנה יכולה להחריב וכמה השתיקה של ההתגברות היא נצח!!!
בין אדם לחברו, המסר של הרב שלום ארוש אליכם:
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור