מאמא רחל – י”א חשוון

סיפור חייה ודמותה האצילית לאין-שיעור של אמא רחל שזור בהקרבה, בשתיקה, בוויתורים, בכאב ובסבל. בואו נצא ביחד למסע בעקבות חיי רחל אמנו.

רחל נולדה בשנת בקע”א בפדן ארם (נקראת גם חרן), לאביה לבן בן בתואל. רחל ואחותה התאומה לאה הן התייתמו מאמן בגיל צעיר.

במקביל, יעקב אבינו נשלח על ידי אמו לחרן, שם קיווה לקבל מחסה מפני זעמו של עשיו אחיו אצל בני משפחתו של אמו.

יעקב ורחל נפגשים על יד הבאר, ויעקב רואה ברוח קדשו שזוהי האישה המיועדת עבורו. הוא מביע בפני לבן את רצונו לשאת את בתו לאישה. כיוון שאין לו כסף לתת בעבורה, מציע ללבן לעבוד תמורתה את אביה במשך שבע שנים, ולבן מסכים מיד. יעקב, שלא סומך על לבן וחושד בו שינסה להערים עליו ולתת לו את לאה במקומה, קובע עם רחל סימנים, כדי שבליל כלולותיהם ימסרו את הסימנים האחד לשני, וכך לא יוכל לבן להערים עליהם.

אבל ללבן תכניות אחרות עבור השניים. הוא מצווה את רחל שלא להגיע אל חתונתה שלה, ומחליט להשיא את לאה ליעקב במקומה. רחל לא יכולה לשאת את המחשבה על הביזיון שתעבור אחותה, וכאשר מגיעה שעת החופה, נכמרים רחמיה של רחל והיא מוסרת ללאה את הסימנים.

בזכות הסימנים, לאה ויעקב נישאים, ובבוקרו של יום מגלה יעקב את התרמית ופונה בכעס ללבן הערמומי, שמשיב לו שאצלם לא נהוג לחתן את האחות הקטנה לפני הגדולה, ולכן אם הוא עדיין רוצה את רחל – הוא יכול לעבוד עבורה שבע שנים נוספות. יעקב מקבל עליו את הדין וממשיך לעבוד שבע שנים נוספות עבור רחל.לאחר שבע שנות עבודה ועמל של יעקב  הם מתחתנים בס”ד.

לאחר 11 שנות ציפייה וסבל בל יתואר הקב”ה נענה לתפילותיה של רחל, והיא יולדת את יוסף, וממשיכה להפציר בקב”ה בתחנוניה שתזכה לבן נוסף, והיא אכן נענית והרה בפעם השנייה.

יעקב ומשפחתו עוזבים את ארם אחרי דין ודברים עם לבן, ובשעה שהם מגיעים לבית לחם כורעת רחל ללדת, אך מתקשה מאוד בלידתה ומתה בדמי ימיה, והיא רק בת 36.

יעקב ראה ברוח קודשו שהגלויות עתידות לעבור בבית לחם, ולכן בחר לקבור אותה שם, כדי שתהא תמיד מבקשת רחמים על בניה. 

בספר הזוהר כתוב שכאשר יחזרו ישראל מן הגלות הם עתידים לעמוד ליד קבר רחל ולבכות שם כשם שבכתה היא על גלותם של ישראל.

כידוע, ביהדות לכל סבל יש ערך ומשמעות. מעשיה הטובים של רחל אינם נשכחים מלפני הקב”ה, עד כדי כך שבזמנים הקשים ביותר התעוררו רחמיו של הקב”ה בזכותה, ועם ישראל ניצל מכיליון של ממש.

המדרש מספר על כך: “יוצאת רחל על קברה ובוכה מבקשת עליהם רחמים… ומתחננת לפני הקב”ה, וכך אמרה: ‘ריבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך שבשעת החופה נכמרו רחמי על אחותי ומסרתי לה את הסימנים. והרי הדברים קל וחומר! מה אני, שאיני אלא בשר ודם, עפר ואפר, לא קנאתי באחותי, אתה, שהנך מלך חי וקיים ורחמן… מפני מה שלחת את בני לגלות… מיד נתגלגלו רחמיו של הקב”ה, ואמר ‘בשביל רחל אני מחזיר את ישראל למקומם’. 

עם ישראל יקרים! בואו ננצל יחד את היום הגדול נצעק ונתפלל לבורא עולם לגאולה שלימה בזכותה של רחל אמנו  אמן.