יש לי שיעורי בית

“אמא, איזה כיף, היום אין לי שעורי בית, הספקתי לעשות את הכול בכיתה!” איך שאנחנו אוהבים לשמוע את המשפט הזה… כן, זו לא בושה. שעורי הבית בשבילנו ההורים, הינם “מטלה מעיקה” במהלך סדר-היום הצפוף של אחה”צ. צריך לפנות את הבלגן של ארוחת הצהריים וכבר להכין את ארוחת הערב, לארגן את הבית, להפעיל את מכונת הכביסה ולתלות את הכבסים, לגהץ, לשטוף את הרצפה, להדיח את הכלים, לתמרן בין הילדים ושיגעונותיהם ו… להתפנות מכל העיסוקים ולהכין עם הילדים שעורי בית… נשמע מאוד מהנה, לא?! האמת היא, ששעורי הבית הינם מטלה מעיקה, לא רק לנו. גם ילדינו, שחוזרים הביתה לאחר יום הלימודים, רוצים לאכול, לשחק, לקרא ספר, לצאת להשתחרר, או סתם לנוח, ופתאום מגיע זמן הכנת השיעורים וזה מחזיר אותם שוב לחוויות בית הספר ה…

אנחנו מכבדים עקרונות, אבל…

הסתיימה חופשת החגים וילדינו היקרים, חזרו ב”ה למסגרות הלימודים, ממש אנחת רווחה. אך בית הספר שלהם, חזר גם הוא אלינו, לתוך הבית, במסגרת מתן שיעורי-בית. פעמים רבות, שעורי הבית הם לא רק “מטלה מעיקה” הם אפילו כ”כ לא נחמדים ונעימים, עד שהם גורמים למתחים רבים ולמריבות בין הורים לילדיהם. אמא אחת אמרה פעם: “אינני רוצה שהבית שלי יהפוך לבית ספר, לכן אני מתנגדת עקרונית, לרעיון של שעורי הבית”. טוב, אנחנו בהחלט מכבדים את העקרונות של הגברת, אבל לפעמים גם להנהלת בתי הספר ישנם “עקרונות” ואחד מהם הוא: מתן שעורי בית.

לשם מה בכלל צריך ש”ב?

נניח לרגע בצד, את שאלת ה”מליון- דולר”: “לשם מה בכלל צריך שעורי- בית”, שבה נעסוק בע”ה במהלך הסדרה הנוכחית. והשבוע, נצא מנקודת-הנחה, שלילדינו ישנם בכל יום שעורי בית והם לא יכולים להתחמק מהם. ובכל יום, אנו ההורים- מתמודדים/או שלא, עם הכנת השיעורים של הילדים. את “ההתמודדות” הזו שלנו ההורים, בהכנת שעורי הבית של ילדינו ברצוני “להציף” השבוע. ברצוני להעלות לרמת המודעות שלנו, את הקשיים של ילדינו ושלנו בהכנתם וניתן מעט טיפים ופתרונות ראשוניים. את הירידה לפרטי הבעיה ופתרונות ממוקדים, נשאיר בע”ה להמשך המאמרים. וכמובן, איך אפשר גם בלי קצת “שיעורי-בית” אז נצא בע”ה לדרך! בואו נחשוב ביחד: נתחיל, במספר שאלות, בואו נחשוב ביחד:

1.מה גורם לילד, להימנע מביצוע המשימה שכביכול הוא מסוגל לבצע? 2. מדוע הוא עדיין מתנגד לקבל את המטלה הזו, שלכאורה הוא כבר רגיל לבצעה במשך זמן רב? 3 . מדוע ילדנו מנסה להתחמק מהכנת השיעורים מידי יום, אע”פ שהמורה ידרוש ממנו אותם ביום שלמחרת? שאלות אלו, מעט מורכבות וקשורות לנושאים חינוכיים ואירגוניים רבים. במסגרת המאמרים הבאים, נפרק בע”ה ביחד את כל המורכבויות האוגדות בתוכן את “קשיי הכנת שעורי הבית” וניתן להן מענה חינוכי טיפולי.

בירורים מקדימים

ראשית, עלינו לדעת כי לכל פעולה או אי פעולה של ילד, יש בד”כ סיבה הגיונית. אפילו שלפעמים נראה לנו שהסיבה לא מוצדקת, חובה עלינו לבדוק היטב מה גורם להתנהגות הזו של הילד, עלינו להגדיר ולהסיר את הבעיה מהילד או את הילד מהבעיה ואח”כ להתחיל לנסות לפתור בתפילה ובפעולות את הקושי הקיים. במילים אחרות, עלינו לבדוק היטב מה יכול להפריע לו ומה גורם לו לא לבצע את מטלותיו. ולכן, לפני שאנחנו נטפלים לילד ומפילים עליו את האשמה של אי הכנת שיעורי-הבית, חשוב מאוד לבדוק: האם בכלל הילד, מסוגל להכין את השיעורים בעצמו? האם השיעורים מותאמים לרמתו? האם הסביבה שבה הוא נמצא, תורמת או מפריעה להכנת השיעורים? כי יכול מאוד להיות, שהילד נדרש להכין שיעורים ועבודות, שהם מעבר ליכולתו. או שסביבת הלמידה בבית, אינה מאפשרת לו להכין את השיעורים .

קשיים נלווים בהכנת שעורי

בית לאחר שבדקנו את הנ”ל, אם אנו בטוחים שאין קושי אובייקטיבי להימנעות בהכנת שיעורי בית, כדאי אז לבדוק מה הילד שלנו מנסה לומר לנו, דרך ההימנעות בהכנת השיעורים. יכול מאוד להיות, שזו הדרך שלו לבקש מאתנו תשומת לב?, או שהוא מנסה לקבל תשומת לב שלילית מהמורה? יכול גם להיות שהוא מתקשה להפסיק פעילות מסוימת ולהתחיל פעולה אחרת?, יכול גם להיות שהוא שוכח את המשימות של בית הספר? או שיש לו קשיים בלמידה, כמו זכירת החומר או עיבוד הנתונים וכו’.

תשומת לב ושעורי בית שעורי בית

הם זמן מצויין למשיכת תשומת לב של הילד מהוריו. וזאת, כי ההורה אינו רוצה “בעיות” עם המורה ומהר מאוד הילד הצעיר לומד שאם הוא רוצה שאבא או אמא יהיו איתו לבד, עליו לעשות בעיות או לבקש את עזרתם בהכנת שיעורי הבית. אם נשים לב נמצא, שרק בהכנת שעורי בית- כל הורה וגם העסוק ביותר, יתפנה מכל עיסוקיו ויישב עם ילדו “המתקשה”. לעומת זאת קשה יהיה למצוא הורה שיגיב באותה צורה, אם הילד יבקש ממנו להתפנות אליו כדי לשחק איתו או להשתתף במשימה מהנה אחרת. מכאן אנו למדים, שהילד מהר מאוד לומד, שאם הוא רוצה זמן עם הוריו- עליו “להפריע” או “להתקשות” בהכנת השיעורים. ולכן תשומת-לב יכולה להיות סיבה מצויינת לקשיים בהכנת שיעורי-בית.  

אז לסיכום:  

נצא מנקודת-הנחה, שלילדינו ישנם בכל יום ש”ב ואנחנו צריכים להתמודד ביחד עם הילדים בהכנתם. אם הילד מנסה להתחמק מהם, עלינו לברר מה הסיבה: ביכולת/ קושי לימודי/, התארגנות/ חוסר סדר בזמנים/ צורך בעזרה או רצון לתשומת לב .כל אחד מהבירור, ייתן לנו יכולת להבין את תהליך התחלת

הרב שלום ארוש: חינוך באהבה: