בשדי יער- בגן התפילה וההתבודדות: חלק ג’- פשטות האמונה
למעשה, ההתבודדות היא הדבר הראשון המעיד על האמונה של האדם. מי אדם שמאמין בה' הוא מדבר אתו, ואיך יתכן לומר שהוא מאמין בה', אם הוא לא מדבר אתו? הלא זו משוואה פשוטה ביותר: אתה מאמין - אתה מדבר. אתה לא מדבר - אתה לא מאמין.
למעשה, ההתבודדות היא הדבר הראשון המעיד על האמונה של האדם. מי אדם שמאמין בה’ הוא מדבר אתו, ואיך יתכן לומר שהוא מאמין בה’, אם הוא לא מדבר אתו? הלא זו משוואה פשוטה ביותר: אתה מאמין – אתה מדבר. אתה לא מדבר – אתה לא מאמין.
כי אמונה בפשטות פרושה קשר עם ה’. ועקר הקשר עם הבורא הוא על ידי השיחה הפשוטה שהאדם משוחח עם ה’ במילים שלו. וכל אדם שאומר שהוא מאמין, מדוע הוא לא מדבר עם מי שהוא מאמין בו? אדם שמאמין שהוא נברא ויש בורא שברא אותו, למה שיחיה לבד, בלי הבורא? כמו שכל ילד שיש לו אבא טוב, למה שיחיה חיים קשים, לבד ועזוב, כאלו אין לו אבא?
כי ממש כשם שלאותו ילד שחי בלי אבא, קשה בחיים והוא למעשה לא יכול להסתדר בכלל, כך בדיוק כל נברא ונברא, שחי בלי בורא עולם, דהיינו שחי בלי לדבר עם ה’, באמת חייו קשים. כי בלי הבורא החיים קשים מאוד בעולם הזה, וכמו שרבנו אומר בשיחות הר”ן, שמי שאין לו אמונה חייו אינם חיים. אבל מי שיש לו אמונה חייו טובים וקלים מאד, כי יש לו אבא מרחם בשמים, ויש לו במציאות על מי להישען ועל מי לסמך, ומי שיעזור לו וייתן לו וישלים לו חסרונות, ויחלץ אותו מקשיים והסתבכויות וכו’ וכו’, ומי שמאמין כך הוא מדבר עם ה’ כל הזמן על כל מה שעובר עליו, ומתייעץ עמו, ומספר לו מה עובר עליו ומה קשה לו וכו’.
בפרט שהקשר עם הבורא הוא הרבה יותר מאבא, כי הבורא נמצא אתך ומקשיב לך עשרים וארבע שעות ביממה, ויכול לתת עזרה של ממש, אף ממקומות שלא צפית, והעיקר: רק בו אפשר לבטוח באמת, כמובא בספר “חובות הלבבות”, שרק בבורא אפשר באמת לבטוח, משום שישנם שבעה תנאים שצריך שיתקיימו במי שבוטחים בו, ותנאים אלו מתקיימים אך ורק אצל הבורא יתברך. תנאים אלו הם:
א. שהוא ומרחם עליך. ב. שהוא אינו מתעלם מצרכיך ואינו מתרשל בהשגחתו עליך. ג. שהוא חזק ובלתי מנוצח, ולא יוכל למנע אותו שום גורם, כגון טבעיים ואף רוחניים, מלעשות בקשתך. ד. שהוא יודע ידיעה שלמה מה הם הצרכים שלך, אפילו אלו שאתה בעצמך לא יודע מהם. ה. ושהשגחתו היא תמידית, ומימי ינקותך ועד יומך האחרון הוא אתך. ו. שכל ההנהגה וההשגחה עליך מסורה בידיו בלבד, ואין שום גורם מלבדו, שיוכל למנע ממך איזו טובה או להזיק לך, וכן אין גורם מלבדו שיכול להיטיב לך או להציל אותך. ז. שחסדו ונדיבותו הם אין סופיים, בין למי שראוי להם ובין למי שאינו ראוי.
וזו פשטות האמונה: אתה ! נברא! ויש בורא מעליך שנמצן ונמצא אתך כל הזמן! והוא שומע אותך, כמו שכתוב בתהלים: “הנטע אזן הלא ישמע?” – פרושו: וכי מי שברא אזנים לשמע, הוא לא שומע? לכן האדם המאמין צריך לחיות את האמונה, שיש מי ששומע אותו כל הזמן, ורוצה לשמע אותו ורוצה לעזר לו בכל תחום, ולכן עם הבורא אפשר, וכדאי, ומוכרחים, להיות כל הזמן בקשר – כאן לבקש, כאן להתייעץ, כאן לספר לו מה עובר עליך כנ”ל, ואדם שחסר לו את הקשר הזה עם הבורא, חסר לו את העקר, וזה לא משנה כמה הוא “דתי” או “חרדי” – העקר חסר לו.
לכן, לפני כל השכלים, ההסברים, הראיות, ההוכחות וכד’, לפני כל למוד והתעמקות בכל נושא, התחלת ההתחלות היא: תדבר עם בורא עולם בפה שלך במלים שלך! כי בכל מקום ממש, ובכל מצב ובכל זמן – בורא עולם נמצא לידך! תדבר: תדבר אתו!
הרב שלום ארוש במסר מטלטל:
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור